המונח "פרהוד" הוא למעשה צירוף של שתי מילים בשפה הכורדית העתיקה, שמשמעותן פחד (פיר) מפני אלימות כלפי חסרי ישע (הוד).
מאת: אלי דלל, סגן ומ"מ ראש העיר הממונה על התשתיות, תחבורה, תעשיה ומסחר
כך כונו הפרעות ביהודי בגדד במהלך חג השבועות תש"א (1-2 ביוני 1941).
ה"פרהוד" הוא אירוע מכונן וטראומטי בחייה של הקהילה היהודית הבגדדית לדורותיה, מכיוון שבמהלכו נרצחו לפחות 179 יהודים, אלפים נפצעו, נשים נאנסו ורכוש רב נבזז מהבתים, מבתי הכנסת ומהחנויות.
אבי ואמי היו עדים כילדים ל"פרהוד" וזוכרים היטב את הטבח האכזרי שבוצע בקהילה היהודית, אך גם את השכנים העיראקים הטובים שנתנו מחסה ליהודים.
הטבח נפסק רק כשהבריטים נכנסו לתוך בגדד והפסיקו את הפוגרום. יש לציין שהבריטים ידעו יום קודם לכן על המתרחש – אך בחרו להעלים עין, כמו גם גורמי השלטון העיראקיים, שהעדיפו לתת להמון "לפרוק את זעמו".
השינוי שחל ביחס ליהודי עיראק החל בהשפעה של גרמניה הנאצית על השלטון העיראקי וזליגתה של האנטישמיות האירופאיות למרחב המזרח תיכוני.
הקהילה היהודית בבגדד הייתה משכילה ומשגשגת, וחיה דורות על גבי דורות כחלק מרכזי וחשוב מעיר הבירה של עיראק. היו בה שרים וחברי פרלמנט, פקידי ממשל בתפקידי מפתח, סוחרים עשירים, כלכלנים, עורכי דין, אינטלקטואלים, מוזיקאים ואנשי רוח.
ה"פרהוד" המחיש ליהודי בבל שביטחונם ומעמדם שוב אינם מובנים מאליהם, והיה לו תפקיד חשוב ביציאה מעיראק ובעלייה לישראל.
מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, המשמר ומתעד את ההיסטוריה והמורשת של יהודי עיראק, מקיים כל שנה, סמוך לחג השבועות, טקס לזכרם של הנרצחים ב"פרהוד". חשוב שיינתן לאירוע זה גם נופך ממלכתי רשמי, כדי שגם הדורות הבאים יזכרו ולא ישכחו.
שורדי ה'פרהוד' הולכים ומתמעטים מדי שנה, וראוי שסיפורם יילמד במסגרת לימודי ההיסטוריה בבתי הספר.
מסיבות אלו הגיש ח"כ אופיר כץ (הליכוד) בתחילת החודש הצעת חוק לקבוע יום זיכרון ממלכתי לקרבנות ה"פרהוד".
רק כאשר תינתן הכרה ממלכתית וחינוכית של ממש בטרגדיה של יהדות ארצות האסלאם בזמן מלחמת העולם השנייה, הסיפור היהודי של אותה תקופה יהיה שלם.
