עם מיכל עקיבא ראש תחום הכנה לצה”ל באזור המרכז וירושלים באגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון – בנושא סדנת הכנה לצה”ל המתקיימת ב-23.2 בתיכון אורט יד ליבוביץ’ נתניה.
- מאז פרוץ המלחמה, אילו שינויים את מזהה בגישה ובמוטיבציה של בני הנוער לקראת הגיוס לצה״ל?
מאז פרוץ המלחמה ניכרת עלייה ברורה במוטיבציה לשירות קרבי ומשמעותי ואין עוד צורך להסביר את ה- "למה". בני נוער רבים מדברים היום בשפה של שליחות ואחריות, מתוך תחושה ש"עכשיו זה התור שלי" – הרצון להיות חלק, לתרום ולשאת בנטל בתקופה שבה המדינה זקוקה להם. השיח פחות מתמקד בנוחות או ביוקרה של התפקיד, ויותר במשמעות ובערכים.
עם זאת, במקביל למוטיבציה הגבוהה, ניכרת גם עלייה בחששות. המציאות הביטחונית אינה עוד רחוקה או תיאורטית – היא יומיומית ומוחשית. החשיפה לאובדן, לפציעות, לחטופים ולאי-ודאות מעוררת שאלות עמוקות: "מה יקרה אם…?", "האם אצליח לעמוד בזה?", "איך השירות ישפיע עליי?"
חשוב לומר באופן ברור: שתי התחושות לגיטימיות. אפשר להרגיש מחויבות ושליחות ובו בזמן לחוות חשש ודאגה. אין כאן סתירה – אלא ביטוי למורכבות אנושית בריאה ונורמלית בתקופה מאתגרת.
- מה כוללת סדנת ההכנה לצה״ל, ואילו תכנים מתוכה את רואה כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על התלמידים?
היחידה להכנה לצה"ל וגדנ"ע באגף הבטחוני חברתי במשרד הביטחון פועלת בכ- 550 בתי ספר בארץ עם סל פעילות מגוון.
אחת מהפעילויות המרכזיות היא סדנאות ההכנה לצה"ל המועברות ע"י כ- 200 פורשי צה"ל בדרגת סא"ל ומעלה, הפוגשים מידי יום עשרות תלמידים לשיח אזרחי וערכי העוסק בנכונות ובמוכנות לשירות קרבי ומשמעותי בצה"ל.
בכיתה יא' הסדנאות עוסקות בערכי צה"ל, באחריותי להיות משמעותי וביחסי צבא חברה.
בכיתה יב' הסדנאות עוסקות באתגרים הביטחוניים והאישיים, התמודדות עם אכזבות ואתגרים וחיזוק תחושת המסוגלות.
בעיני סוד ההצלחה של הסדנאות הן היכולת לקיים שיח ע"י קצינים בכירים המהווים מודל כמי שבחרו בשירות משמעותי ארוך ונושאים על גבם שק ערכים גדוש, ניסיון ותחושת מסירות ושליחות.
- האם חל שינוי בשיח הערכי סביב שירות משמעותי בעקבות התקופה האחרונה?
כן, ניתן לזהות שינוי מסוים בשיח הערכי סביב שירות משמעותי בתקופה האחרונה.
אם בעבר השיח בקרב בני נוער התמקד לא פעם בשאלות של יוקרה, תנאים או מסלול קריירה עתידי, הרי שכיום נשמעת יותר שפה של אחריות, שליחות וערבות הדדית. המלחמה חידדה את תחושת ה"ביחד" ואת ההבנה שהשירות אינו רק עניין אישי, אלא חלק מהשתייכות רחבה יותר – לחברה ולמדינה.
יחד עם זאת, השיח הערכי הפך גם מורכב ובוגר יותר. לצד רצון לתרום ולהיות משמעותיים, עולות שאלות מוסריות, קיומיות ואישיות: מהי משמעות של שירות בתקופה כזו? איך מאזנים בין נתינה לבין שמירה על עצמי?.
כלומר, לא רק שיש יותר דגש על משמעות – יש גם יותר עומק בשאלות סביב אותה משמעות. וזה כשלעצמו מעיד על בגרות ועל מעורבות אמיתית.
- איזה תפקיד יש לבתי הספר בתהליך ההכנה לגיוס מעבר להיבטים הטכניים?
למורים ולמחנכים יש תפקיד משמעותי בהכנת בני הנוער לשירות הצבאי – לא רק ברמת האינפורמציה, אלא בעיקר ברמה הערכית והאישית. הם יכולים לשמש דמויות בוגרות שמתווכות מציאות מורכבת, מחזקות תחושת משמעות ומסוגלות ויש להם תרומה בנכונות ובמוכנות של הבוגרים שלהם לקראת השירות הצבאי ובחיזוק החוסן שלהם.
- כיצד הורים יכולים לתמוך נכון בבני הנוער לקראת הגיוס?
גיוס לצה״ל הוא שלב משמעותי גם עבור ההורים. לצד הגאווה וההתרגשות, טבעי שיעלו גם חששות ודאגה.
תפקיד ההורים בתקופה הזו הוא ללוות, להיות מעורב ולהתעניין, אך לא להתערב בהחלטות שהן של המתבגר.
חשוב לאפשר לילד לבחור את דרכו, לעודד אותו להיות אקטיבי ולעמוד על רצונותיו, ובמקביל להזכיר לו שכל תפקיד טומן בחובו אפשרות לצמיחה, משמעות והשפעה. ההורים יכולים לסייע בהכנה ובהתארגנות, אך בעיקר לשמש עוגן יציב – מקור לביטחון, לאמון ולתמיכה לאורך כל הדרך.
בסופו של דבר, השירות הוא של ילדיהם – והבית נשאר הגב שמחזק אותם מאחור.
- מה המסר המרכזי שהיית רוצה להעביר לבני נוער בנתניה שנמצאים לפני שירות צבאי?
הגיוס הוא תחילתו של מסע – לא רק צבאי, אלא מסע של אחריות, צמיחה ותרומה. תפגשו בו אתגרים, אך גם תגלו על עצמכם יכולות וכוחות שלא תמיד הכרתם. אתם יוצאים לדרך מצוידים בערכים שספגתם בבית, בבית הספר ובקהילה שגידלה אתכם. לכו קדימה באמון בעצמכם, בתחושת שליחות וברוח של רעות.
אני סמוכה ובטוחה שיש קהילה שלמה שגאה בכם ומלווה אתכם.
