אחת התופעות היותר מסקרנות בעולם האופנה היא האופן המחזורי בו טרנדים אופנתיים שנראה כי נעלמו לבלי שוב, חוזרים אל חיינו האופנתיים וזוכים בשנית, בשלישית וכן הלאה, בתשומת לב הקהל.
מה גורם לסגנון אופנתי מסוים לאבד את אהבת הקהל ומה גורם לאותו סגנון לשוב ולהפוך לרלוונטי כעבור עשור או יותר מכך שנים? האם מדובר בתוצר של אופיו ההפכפך של טעם הקהל? האם חברות האופנה מעלימות ומשיבות טרנדים לפי צרכיהן העסקיים? או שמא מדובר בכלל בחיבה הידועה של המין האנושי לנוסטלגיה וגעגוע לעבר מדומיין ורוד יותר? התשובה לכך נמצאת כך ניתן לשער, בשילוב של הסיבות והנסיבות המתוארות לעיל ובכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא, תופעת הקאמבק בעולם הטרנדים של תעשיית האופנה היא עובדה קיימת.
דוגמה מעולה למחזוריות המדוברת בעולם הטרנדים מגיעה בדמות טכניקת צביעת הבדים המכונה טאי דאי (ידועה גם בשם -באטיק). מקור הטכניקה אינו ידוע במדויק. התיעודים המוקדמים ביותר באו מסין ויפן של תקופת מאה השישי. אנשים השתמשו אז בצבעים טבעיים של פירות יער, עלים, פרחים או שושרשים כדי לצבוע בדים.
אולם בתרבות המערבית מזוהה מקור סגנון אופנתי זה עם מרד ההיפים של ילדי הפרחים בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית.
מה הקשר בין ערכי האהבה והשלום של מהפכת ילדי הפרחים ובין טכניקת צביעת בדים? ובכן אפשר בהחלט לראות את הקישור האסוציאטיבי בין המעגליות וצבעי הפסיכדליה של בגדי הטאי דאי לבין מהפכת האהבה, ולכך כמובן אפשר להוסיף את העובדה כי מדובר בטכניקה קלה מאוד ליישום אשר אפשרה לכל צעיר או צעירה בוודסטוק לעצב לעצמם חולצת באטיק פסיכדלית.
טכניקת צביעה בטאי דאי מבוססת על טבילת הבד בצבעים באופן חופשי ולא מדויק, טכניקה המייצרת על הבד תנועה מעגלית של שטחי צבע וגוונים שונים.
קלות השימוש בטכניקת טאי דאי והפטור שהיא נותנת מהצורך לתכנן עיצוב מסוים ולדייק, החזירה אותה למעגל האופנה מספר פעמים כטכניקת "עשה זאת בעצמך" לחובבי עיצוב פסיכדלי וכן כפעילות חביבה ומהנה לילדים המבקשים להתנסות בצביעת בדים.
שוב הוא חוזר
בשנים האחרונות נראה כי טכניקת הטאי דאי שבה אל חיינו פעם נוספת והפעם בגרסה מעוצבת ומתוכננת מעט יותר. בחינת הקולקציות שהגיעו לחנויות ואתרי האופנה בשנים האחרונה מעלה נוכחות חזקה וחוזרת לבדים שעוצבו בהשראת טכניקת טאי דאי. מדוע הטכניקה של טאי דאי יוצרת השראה? ובכן בתעשיית האופנה המתקדמת של ימינו, צביעת הבדים כבר לא נעשית בהטבעת החולצה בדלי צבע והשארת עיצוב התפזרות הצבע על הבד בידי חוקי הפיזיקה והגורל, הפעם צביעת הבד ועיצוב ההדפסים נעשה באופן מתוכנן ומדויק, כך שהמראה שנוצר מעביר רושם של עיצוב בלתי מתוכנן ובלתי מדויק.
דוגמה לשובו של הטאי דאי לעולם האופנה וביתר דיוק לעולם האופנה בישראל ניתן למצוא בפריטי קולקציית קפסולה חדשה של בגדי ים של המותג הישראלי סילקיפיט שהושקה לאחרונה. המותג מכוון לנשים פעילות שאוהבות ים וספורט ימי בכל התגלמויות שלו כמו גלישה, שחייה, גלישת סאפ ועוד. הקולקציה של בגדי ים בהדפס טאי דאי זוכה ללא ספק באהדת הקהל הרחב מכל הגילאים.
צילום:freepik
