עו"ס שרה מייכור מאגף הרווחה בחדרה השתתפה בכנס בינלאומי בנושא אובדן ושכול, ומתוך סיפורה האישי הרצתה על הכאב של המטפל כמשאב טיפולי.
מנהלת המרכז למשפחה של אגף הרווחה בעיריית חדרה, עו"ס שרה מייכור, ייצגה את העירייה בכנס בינלאומי בנושא אובדן ושכול שהתקיים באילת.
הכנס הבינלאומי התקיים בהשתתפות עשרות מומחים מהארץ ומהעולם בתחום של אובדן וחוסן נפשי. אנשי מקצוע בתחומים העוסקים בנושא לקחו חלק בהרצאות ובדיונים, ביניהם אנשי אקדמיה, חוקרים, אנשי בריאות הנפש, קובעי מדיניות, נציגים של המגזר השלישי, אנשים שחוו אובדן, ורבים אחרים המתעניינים בהתפתחויות בתחום.
הכנס שילב מחקר ופרקטיקה, וכלל עבודות שהציגו אנשי מקצוע ואנשים שחוו אובדן והדגישו את האבל כחוויה אנושית שחשוב ללמוד ולחקור אותה. השילוב עם מומחים מהטובים בתחום בארץ ובעולם, איפשר מפגש מקצועי ובינאישי של ידע, חוויה אישית, תובנות טיפוליות והתפתחות מחקרית.
בין הנושאים שבהם עסק הכנס: אובדן טראומטי, תרומת איברים כדרך להתמודדות עם אובדן,
מי עוזר לעוזר?, היבטים של אבל – מוסריים, רוחניים ודתיים, שכול במעגל החיים ונושאים רבים נוספים.
עו"ס מייכור מחדרה הרצתה בכנס תחת הכותרת "פחות אבל עוד כואב", והתמקדה בכאבי המטפל כמשאב טיפולי "לטפל מתוך הפצע". הרצאתה התמקדה בשאלה, האם המטפל צריך להיות לוח חלק, או שכאביו הם חלק מהמשאב הטיפולי שהוא מעמיד לרשות המטופל.
הרצאתה שאובה מסיפור חייה, השזור באובדן ושכול. לפני יותר משני עשורים נהרגה בתה הודיה, בת החמש וחצי, בתאונת דרכים. כדי למצוא מעט נחמה הביאה לעולם חיים חדשים, וכך נולדה בתה אפרת. אך התינוקת נולדה עם תסמונת נדירה וקשה, ונפטרה בגיל שנה ושמונה חודשים.
מאז עברו עשרים שנה שבמהלכם חוותה מייכור טלטלות רגשיות כמו התרסה, כאב וכעס, לצד אמונה, תעצומות נפשיות וכוח, ולפני כשנתיים הוציאה ספר בשם "הקומה שמעל" המבוסס על סיפור חייה והדרך שבה הצליחה לצמוח מתוך הרגעים הקשים ביותר.
מייכור: "לקח לי שנתיים לכתוב את הסיפור שקינן בי עשרים שנה. אמנם זה סיפור אישי ומיוחד שלי, אבל זה בעצם הסיפור של כל אדם שמתמודד עם קושי. אני מאמינה שהוא ייתן כוחות למי שיקרא אותו ויעניק השראה ופתח להרבה תקווה".
