מאת:יאיר אברהם ישראל
הבשורה הקשה על הירצחו של המקובל הרב עמוס גואטה זצ”ל הכתה בתדהמה את תושבי נתניה ואת אלפי תלמידיו ומוקיריו ברחבי הארץ. עבור רבים מהם, לא היה מדובר רק ברב או בדמות תורנית מוכרת, אלא באדם שהקדיש את חייו להקשבה, ללימוד תורה, לעצה טובה ולסיוע לכל מי שפנה אליו. מותו הותיר חלל עמוק בקרב בני משפחתו, תלמידיו והקהילה הרחבה שראתה בו כתובת רוחנית במשך עשרות שנים.
הרב גואטה נולד בלוב בי”ט באדר ב’ תשי”א ועלה לישראל בילדותו. את ביתו קבע בנתניה, העיר שבה בנה את עיקר מפעל חייו. בתחילת דרכו עבד כדוור ואף החל בלימודי רפואה, אך לאחר מספר שנים בחר להקדיש את חייו ללימוד התורה ולהוראתה. זו הייתה החלטה שעיצבה את מסלול חייו והשפיעה על אלפי אנשים שפגשו אותו לאורך השנים.
לאחר שנים של לימוד בכוללים ובבתי מדרש, ובהן גם תקופה שבה נסע מדי יום ללמוד בחברותא, הקים את ישיבתו על שמו של רבי יצחק חי טייב. סביב בית המדרש שייסד התגבשה קהילה גדולה של תלמידים, אברכים ובעלי בתים שביקשו ללמוד תורה לצד אדם שנודע בהתמדתו, במשמעתו הרוחנית ובמסירותו לעבודת ה’.
אולם מי שהכיר את הרב מקרוב מספר כי גודל השפעתו לא נבע רק מידיעותיו התורניות. דלתו הייתה פתוחה כמעט לכל אדם. לצד תלמידי חכמים ואברכים הגיעו אליו גם אנשים שהתמודדו עם קשיים אישיים, משפחות שחיפשו עצה, צעירים שביקשו הכוונה ואנשים שהרגישו שאין להם למי לפנות. רבים מעידים כי הרב ידע להקשיב לפני שדיבר, לקבל לפני ששפט ולהעניק תחושת ערך גם למי שהגיע כשהוא שבור וחסר תקווה.
במשך השנים הפך בית מדרשו למקום שאליו נהרו תושבים מכל רחבי נתניה ומחוצה לה. היו שבאו להשתתף בשיעור תורה, אחרים ביקשו ברכה או עצה, ורבים פשוט ביקשו לשבת במחיצתו. עבורם, הרב לא היה רק פוסק הלכה אלא דמות של אב רוחני, אדם שראה כל יהודי באשר הוא ופעל לקרב לבבות מתוך יחס אישי, סבלנות ואמונה.
תלמידיו מספרים כי הרב הקפיד על סדרי לימוד קבועים ועל הנהגות רוחניות ייחודיות, אך לצד הדרישות הגבוהות מעצמו ומסביבתו, נודע גם בחסד ובהארת פנים. הוא נהג לקבל כל אדם בכבוד, ללא קשר למעמדו או לרקע שממנו הגיע. רבים מהמתקרבים לדת מספרים כי המפגש הראשון שלהם עם עולם התורה עבר דרך דמותו השקטה והמאירה של הרב גואטה.
גם בתקופות מורכבות, כאשר החברה הישראלית התמודדה עם אתגרים ומשברים, המשיך הרב לראות בלימוד התורה ובחיזוק הרוחני של תלמידיו שליחות מרכזית. עבור קהילתו, הוא היה עוגן של יציבות, אדם ששמר על סדר יום של לימוד, תפילה וחסד גם בימים של חוסר ודאות.
חייו האישיים לא היו נטולי כאב. משפחתו התמודדה בעבר עם אובדן קשה כאשר בנו הצעיר נהרג בתאונת דרכים זמן קצר לאחר שחגג את בר המצווה שלו. מקורביו מספרים כי גם לאחר אותה טרגדיה המשיך הרב לחזק אחרים, לעודד משפחות ולעמוד לצד אנשים ברגעיהם הקשים, מתוך אמונה עמוקה ורגישות אנושית.
הידיעה על הירצחו בבית מדרשו זעזעה רבים. תלמידים ותושבים שהכירו אותו במשך שנים התקשו לעכל את הבשורה על מותו של אדם שהקדיש את חייו לעשיית טוב ולהפצת תורה. משטרת ישראל חוקרת את נסיבות האירוע, ובשלב זה פורסם כי החשוד במעשה הוא אדם שלפי החשד סובל ממצב נפשי מורכב.
גל של הודעות אבל פורסם בעקבות מותו. בין המגיבים הייתה גם תנועת ש”ס, שהביעה זעזוע עמוק וציינה את תרומתו רבת השנים של הרב להפצת התורה, לחיזוק יהדות לוב ולקירוב רחוקים. גם אישי ציבור ורבנים ספדו לו והדגישו את השפעתו הרחבה על חייהם של רבים.
אך מעבר להספדים הרשמיים, נדמה שהמורשת שהותיר הרב עמוס גואטה תימדד דווקא באלפי הסיפורים האישיים. באנשים שמצאו אצלו אוזן קשבת, במשפחות שקיבלו ממנו חיזוק ברגעי משבר, בתלמידים שבחרו בדרך התורה בעקבותיו ובקהילה שלמה שראתה בו מקור של אמונה, נתינה ואחריות.
עבור רבים מתושבי נתניה, הרב עמוס גואטה היה הרבה מעבר לראש ישיבה או מקובל מוכר. הוא היה דמות שחיברה בין עולמות, בין תורה למעשה, בין הקפדה הלכתית ליחס אנושי, ובין הנהגה רוחנית לקרבה פשוטה לכל אדם. העיר מאבדת אחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים, אך דמותו, שיעוריו, תלמידיו ומעשי החסד הרבים שנקשרו בשמו צפויים להמשיך ולהשפיע עוד שנים רבות.
