מאת: ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית בשעות הלילה שבין שבת לראשון, 26 באוקטובר 2025, השעון בישראל יזוז שעה אחת אחורה ויעבור לשעון חורף. אבל מה המשמעות של הזזה קטנה זו עבור הגוף, הנפש והשגרה התזונתית שלנו? כאשר היום מתקצר, גם הזמן הפנוי של הערב מתקצר איתו. השמש שוקעת, ושאריות האור מתעמעמות עוד לפני שרובנו מספיקים לעצור לרגע אחד של נשימה גם לעצמנו. אותן שעות יקרות של אור, שפעם שימשו למשחק עם הילדים, לטיול קצר או לפעילות גופנית, נבלעות בחושך מוקדם מדי. כך נוצר הפרדוקס: במקום להרוויח שעת אור, רבים מאיתנו מאבדים את השעה המאוד משמעותית של היום – את האור הרך של הערב. זהו הזמן שבו האנרגיה הטבעית מתחדשת, שבו כדאי להשאיר מקום לזמן איכות, לתנועה, לשקט או למפגש חברתי; וכשהוא נעלם – גם החיוניות, המוטיבציה ותחושת הרווחה הפנימית שלנו נחלשות. ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית, מסבירה ל"השבוע בנתניה": "אור השמש הוא הבסיס לשעון הפנימי של הגוף. כשהוא נעלם מוקדם, השעון הביולוגי (הצירקדי) מתבלבל: המלטונין, הורמון השינה, מופרש מוקדם מהרגיל, בעוד הסרוטונין, הורמון הסיפוק והשלווה, יורד. הגוף מתעייף מוקדם, מצב הרוח נוטה לתנודתיות, ולעיתים מופיעות תחושות של עצב, חרדה קלה או דכדוך. במקביל, עולה גם החשק למתוק ולפחמימות – זה הניסיון הטבעי של הגוף “להרים” את האנרגיה והחיוניות." לדבריה: "המעבר לשעון חורף הוא לא רק שינוי טכני של שעה, אלא מיני “ג’ט־לג” עונתי שהגוף והנפש צריכים להסתגל אליו מחדש. כשהשעון זז אחורה, היום אמנם מתחיל מוקדם יותר, אבל רוב האנשים לא באמת מרוויחים את שעת האור הנוספת בבוקר. אנחנו עדיין ישנים כשאור השמש עולה, ובערב החושך מגיע מוקדם מדי." מה עושים? מייזלר מנדבת פתרונות מעשיים למעבר קל ונכון לשעון חורף: גם לשינה עצמה כדאי להתייחס בעדינות: אל תמהרו לשנות את שעת ההירדמות ביום אחד – תנו לגוף כמה לילות להתרגל. אחרי הזזת השעון, תקדימו את שעת השינה בכל ערב ב-15-20 דקות, עד שתחושת העייפות והשעות החדשות יתאימו זו לזו.