מעורבות יתר של הורים בכדורגל הישראלי, היא לא רק המצאה ישראלית, היא גם אחת הסיבות לאי הצלחת והרס הילדים
מאת אריק איזיקוביץ
מי שראה בערוץ 2, בחדשות, את ההכתבה על גיא אסולין שהגיע מטוברוק לברצלונה טוב שראה. מי שלא ראה, שינסה לראות את הכתבה.
מדובר בדוגמא קלאסית בגינה מעורבות יתר של הורים הינה אסון לכל ספורטאי. גיא אסולין הגיע בגיל 10 מנהריה לטוברוק. אביו השקיע בו ימים כלילות. בגיל 12 עבר גיא אסולין לברצלונה וסומן כאחד הכוכבים המבטיחים לעתיד. נשיא ברצלונה דאז, חואן לפורטה, אמר לי עליו בגיל 15 וחצי: הילד ילך בדרכי מסי.
כולם ציפו שכך יהיו פני הדברים. בסופו של הליך הגיעה הנפילה. ואני יכול לומר בפה מלא: מעורבות יתר של ההורים היא הסיבה.
בכלל, המושג מעורבות הורים במגרשי הכדורגל הינה המצאה ישראלית. בשום מקום באירופה לא תראו מעורבות כזו של הורים באימונים ובמשחקים.
הילד לחוץ מהמורה בבית הספר, מהמאמן ובנוסף ללחץ שהוא נתון בו, מצטרפים גם האבא, האמא ואפילו הסבא והסבתא שרוצים, לפעמים, להגשים חלומות דרך הילד.
מעורבות יתר של הורים יכולה כמובן לפגוע בפעילות השוטפת של הקבוצה. התערבות ופניות למאמן, קללות ובסופו של הליך גם אלימות פיזית כזו או אחרת.
במועדון שלי, מועדון בית"ר טוברוק, אני ממגר את התופעה מזה שנים בעונשים כבדים ככל שניתן. הורה שעובר על חוקי המועדון, מורחק יחד עם בנו.
רבים אומרים ושואלים: מה אשם הילד? ומה יש לומר? הרי המועדון הוא לילדים ולא להורים. איזו דרך יש לי לחנך את ההורים?
ואני עונה: רק דרך אחת. להעניש גם את הילדים ועל זה נאמר בתורה "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".
ולראיה, לאחר 30 שנות פעילות, אני יכול לומר בביטחון גמור, שבבית"ר בטוברוק יש עדיין הרבה מקום לשיפור, אבל בסה"כ בטוברוק ישנם הורים נהדרים.
מדי פעם אני רואה כיצד הדרך שלי הצליחה. ישבתי באירוע בר מצווה בשולחן עם שחקנה לשעבר של ביתר טוברוק. אחד החלוצים הטובים שהיו לנו. דודו ביטון שמו.
בגיל 31, באופן טבעי, דודו מזג לעצמו כוס יין. פתאום, בתת הכרה כשהוא רואה אותי מולו, בגיל 31 להזכירכם, הוא נעצר לרגע והסתכל עליי. אז אמרתי לו: "דודו, אתה כבר בן 31, הכל בסדר. אם זה היה לפני עשור וחצי שהתאמנת אצלי, אתה יודע מה היה קורה…".
