בפרשת השבוע נקרא על הקללות. שבעומקם הם ברכות, הרי "אין רע יורד מלמעלה".
מאת הרב נח סוליש, מנהל פעילות חב"ד בנתניה
מה המקורות לכך? "כל דעביד רחמנא לטב עביד"- כל מה שאלוקים עושה הוא לטובה. ו"גם זו לטובה".
"כל דעביד רחמנא לטב עביד" מופיע בגמרא: רבי עקיבא יוצא למסע עם חמורו, תרנגול שיעיר אותו, ונר כדי ללמוד לאורו.
בלילה הוא חונה בכפר קטן, אך אף אחד לא מוכן לארח אותו. באין ברירה הוא ישן בשדה. לפתע מגיח אריה וטורף את החמור, חתול מזנק חוטף את התרנגול, ובתיאום מושלם הרוח נושבת והנר כבה…
מכריז רבי עקיבא: כל מה שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה"!
זמן קצר חולף, ולחרדתו שודדים פושטים על הכפר ומחסלים את דייריו. או אז הוא קולט, שהדברים הכאילו רעים הצילו אותו. אם הוא היה מתאכסן בכפר, אם החמור היה נוער, התרנגול מקרקר, או שהשודדים היו רואים את שלהבת הנר, גם הוא היה נתפס!
"גם זו לטובה" התרחש עם נחום איש גמזו. חכמי ישראל שלחו מתנה למלך ארגז מטבעות זהב ומרגליות, כדי שיבטל גזירות שחוקק נגדם. במלון, נגנבה התכולה וכדי שלא ישים לב, שמו בה עפר.
רבי נחום מגיש את ה"אוצר" למלך, שבזעם מצווה לתלות אותו.
אמר רבי נחום "גם זו לטובה".
עשה הקב"ה נס, ומשרת המלך שאל "אולי העפר כמו העפר של אברהם אבינו"?
מסופר שכשאברהם אבינו ועבדיו יצאו לשחרר את לוט, הם לקחו עפר וזרקו על אויביהם, שהפך לכלי משחית: חרבות, חניתות ובליסטראות, וכך הם ניצחו. המלך שלח את ה"אוצר" לחזית. וראה זה פלא: ה"אוצר" עשה את העבודה!
המלך המאושר שחרר את רבי נחום וביטל הגזרות.
שימו לב להבדל:
"כל דעביד רחמנא לטב עביד". זה אמנם רע, אבל הרע הוא לא באמת רע, הוא גרם בסופו של דבר לטובה.
לעומת זאת "גם זו לטובה", הרע עצמו כלל אינו רע. הוא טוב! בזכותו המלך ביטל את הגזרות. הרי ייתכן שהמרגליות לא היו משפיעים על עשיר כמו המלך. אבל הניצחון בזכות העפר, גרם לביטול הגזירות!
זמן הדלקת נרות: 18:39
צאת השבת: 19:37
