בסוף השבוע יצוין ברחבי העולם יום "מקדם ההגנה הבינלאומי (Don’t Fry Day); אז איך זה שבמדינה שטופת השמש שלנו, כל-כך מעט שמעו על-כך?! כתבי השבוע בנתניה עושים לכם סדר.
בסוף השבוע, או ליתר דיוק בתאריך ה-24 למאי יציין העולם את "יום מקדם ההגנה הבינלאומי", או בשמו המדויק יותר: (Don’t Fry Day). למרות המודעות לנזקי החשיפה לשמש בכלל, ולקרני השמש הישראלית בפרט, אחוז גבוה מהציבור מתעלם מהאזהרות, משתמש בקרם הגנה לא מתאים ועדיין מאמין ששזוף זה יפה הרבה יותר.
חשיפה לא מבוקרת לשמש מסוכנת וגורמת לעלייה בשכיחות סרטן העור (מלנומה) הנחשב לגידול הסרטני הנפוץ בעולם.
כידוע, העור זוכר את הנזק הנגרם לו מחשיפה לשמש. הנזק למבנה הגנטי של תאי העור מתרחש בילדות ובנעורים ומתבטא עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן יש משמעות לרקע גנטי ולמינון קרינה מצטבר. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות ה-30 ואילך, בצורת כתמים חומים למיניהם, ריבוי נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקים (המאובחנים לעיתים בטעות כפטריות), גידולי עור וקמטים, זאת כמובן לצד נזקים מידיים יותר של חשיפה ממושכת לשמש בדמות כוויות, אדמומיות ושלפוחיות, וכשזו תמונת המצב, אין פלא שהשוק מוצף במקדמי הגנה (מסנני קרינה) המבקשים להציע הגנה נרחבת ככל הניתן נגד הטווח המסוכן.
אז מה זה בכלל SPF ואיך בוחרים את המספר המתאים?
כולנו מכירים את המספרים המתנוססים על אריזות התכשירים שאמורים להגן על עורנו מפני השמש. מדובר בראשי התיבות Sun Protection Factor, או במילים אחרות מקדם ההגנה מהשמש. משמעות מקדם ההגנה הוא משך הזמן שהתכשיר נשאר אפקטיבי. למשל, אם ללא הגנה העור היה מתחיל לפתח אדמומיות בתוך עשר דקות, תכשיר הגנה עם SPF 15 מכפיל את הזמן הזה פי 15, התוצאה, 150 דקות של הגנה מקרני השמש. הבחירה במקדם ההגנה המתאים היא לפי מידת הרגישות של העורהפרטי שלכם. ההמלצה הגורפת היא להשתמש במקדם הגנה 15 לכל הפחות – באופן יומיומי (ללא חשיפה מוגברת לשמש בחוף הים למשל או בבריכות השחייה). ככלל חשיפה מוגברת בחוף הים או בבריכות שחייה נגרמות לא רק בגלל שרובנו עסוקים בשיזוף ישיר, אלא גם בגלל שהמים משמשים כמעין מחזירי אור – מה שמגדיל את העוצמה.
מה הסיפור האמיתי מאחורי UVA ו-UVB והאם קיים תכשיר שמגן ב-100% מפני הקרינה האולטרא סגולה?
נתחיל מהסוף, כיוון שאף אחד לא באמת קורא את השורות הקטנטנות מעל אריזות תכשירי ההגנה: אף תכשיר אינו מגן מפני 100% מהקרינה האולטרא סגולה (UV של השמש, שחשיפה מוגברת אליה עלולה לגרום נזק ל-DNA וכמובן להתפתחות גידולים סרטניים). בכל הנוגע לסכנה לעור שלנו, מדובר בשני סוגי קרינה: UVA (אורך גל ארוך) ולעומתו UVB (אורך גל קצר יותר). בעבר חשבו שהסוג השני הוא הסיבה המרכזית לדאגה, אך כיום ידוע גם על נזקים הנגרמים כתוצאה מקרינת UVA – אורך גל ארוך. ולהסבר מפורט יותר: רוב הקרינה אשר מצליחה לחדור את האטמוספירה היא קרינת UVA. בעבר חשבו שהיא לא מזיקה לשכבה החיצונית ביותר של העור, אך כיום מחקרים הוכיחו, שהיא תורמת להיווצרות גידולים באפידרמיס ומאיצה את הזדקנות והתקמטות העור. מיטות שיזוף, אגב, מפיקות קרינת UVA רבה והמשתמשים בהן חשופים עוד יותר לסיכונים הכרוכים בקרינה זו. UVB היא הקרינה שגורמת לאדמומיות בעור ולכוויות שמש. יש לה השפעה מכרעת על היווצרות גידולים סרטניים בעור. קרינה זו חזקה במיוחד בקיץ, בשעות הצהריים. בארץ מדובר על השעות הנעות בין 10:30 בבוקר ועד 16:30 אחר הצהריים.
רוב תכשירי ההגנה מנסים להציע הגנה נרחבת ככל האפשר נגד טווח הקרינה המסוכן ומכילים חומרים שונים: כימיקלים אשר "בולעים" את הקרינה וכן חלקיקים אשר מחזיקים אותה. אז מה ההמלצה שלנו? גם אם אתם בוחרים לשבת בצל, לחבוש כובע ולשתות המון מים, תמרחו את עצמכם ורצוי כל שעתיים (כן, גם תכשירי הגנה עמידים במים, מחייבים התמרחות כל שעתיים. מה שכן, ודאו שהתכשיר שאתם רוכשים מגן מפני שני סוגי הקרינה – גם קרינת UVA וגם קרינת UVB. אחרי שביליתם בשמש ונצרבתם קלות, אל תשכחו למרוח עצמכם בקרמים שיסייעו לעור להתאושש – החל מקרמים הכוללים אלוורה וכלה בקרמים ייעודיים לטיפול בעור אחרי שיזוף.
צילום: יח"צ
