אם יש משהו שמרגש אותי פעם אחר פעם זה לראות את חיילי צה"ל לוקחים רגע בין פעילות מבצעית אחת לשנייה כדי לתת לנפש לנוח ולהתרענן, איך לרבים מהם יש את הכישרון המיוחד, או את החמלה והקשיבות לעצור לרגע ולהתמלא ביצירה, חמלה ואהבה.
זה נראה חסר משמעות או הגיון באמצע מלחמה להסתובב עם פנקס קטן, צבעים, גיטרה או להגיש לחתול תועה חצי קופסה טונה שנשארה ממנת הקרב – אבל לדברים האלו יש אימפקט מיידי, חיובי אדיר על שלומם הרגשי, תפקודם ומצבם של החיילים.
הימצאות בתוך אזורי לחימה מייצרת כמות עצומה של סטרס על הלוחמים, בעלת מורכבויות רבות והשפעה לטווח הקצר והטווח הרחוק.
במונח סטרס אנחנו בעצם מתכוונים לתגובה טבעית של הגוף למצבי איום וסכנה. לא באמת משנה אם הסכנה מיידית ומוחשית כמו היתקלות מול מחבלים או דד-ליין שלא עמדתי בו, בעוצמות משתנות הגוף מגיב לאיום.
כשהמוח מתרשם שמדובר בסכנה, זה לוקח שברירי שניות של הכרעה סכמתית לא מודעת ולא ניתוח רציונלי מבוסס שקלול מעמיק מופעלת מיד תגובה כימית ועצבית ואנחנו נכנסים למה שמוכר כ'הילחם או ברח'.
מה קורה כשאנחנו במצב מתמשך של איום? התגובה הדרוכה נמשכת ונמשכת בלי מפסק כיבוי, הפרשת הורמוני הסטרס (אדרנלין, קורטיזול למשל), עוררות רגשית, הצפה, התחושה שאבדה השליטה או שמתעורר דחף לעשות פעולות שיחזירו שליטה – כל זה מגיע עם רשימה ארוכה מאד של סימפטומים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים ביניהם: טונוס שרירים מוגבר, הפרעות שינה, כאבים שונים, הפרעות עיכול – ובפן הקוגניטיבי: תחושת דאגה מתמדת, פגיעה ביכולת קבלת החלטות, פגיעה במצב הרוח, פסימיזם, רכבת מחשבות דוהרת וכד'
השפעה זו מעלה את הסיכון לפתח פגיעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, והפרעת דחק פוסט טראומטית.
אנחנו בנויים להתמודד עם סטרס במנות קטנות, אנחנו מסוגלים להתמודד עם סטרס לתקופות מעט ארוכות יותר עם מחיר נלווה אבל הפיך, עם זאת סטרס ממושך מאד, חודשים ארוכים או אפילו שנים עלול לגבות מחיר כבד מבריאותנו הפיזית והנפשית.
היכולת לפנות כמה רגעים לפעילויות הפגה כמו נגינה, שירה, טיפול בחיה, ציור קטן בסקצ'בוק היא בעלת אפקט חיובי על המצב ברגשי של מי שחשובים לסטרס וסכנה מתמשכים בעצימות גבוהה הבא לידי ביטוי באופן מהיר ויעיל.
למשל:
- מיקוד וזרימה – מאפשר להעביר את הפוקוס המנטלי שלנו מהקושי והלחץ הכרוכים בלחימה ולשקוע לכמה דקות בהתמקדות ברגע, בכאן ובעכשיו. תהליך היצירה, ההתמקדות, או הליטוף מפחיתים מיידית את הפרשת הורמוני הסטרס (למשל קורטיזול) ומייצרים הרגעה.
- מתן ביטוי לרגש – בדרכים האלו ניתן להעביר, להביע ולאוורר רגשות שונים שלא ניתן או שקשה לבטא בזמן אמת
- יתרון בריאותי מובהק – מחקרים מראים השפעות חיוביות של עיסוק כזה על מדדים כמו לחץ דם ודופק – מה שמפחית את העוררות המוגברת ומשפר את היכולת לייצב אותה.
ההשפעות החיוביות הן רבות פנים וביניהן העלאת המורל בקרב הלוחמים ולנו שזוכים לראות כמה חוכמה יש בלוחמים הנפלאים האלו המייצרים רגעים של מנוחה, שלווה, שפיות בלב הסערה.
דוגמאות להפוגות כאלה מהשטח? בבקשה:
ראו למשל את הצייר אופיר סופר, שמהרגע שהתגייס למילואים ממלא את המחברת שלו בתיעוד רגעי חסד מהמילואים. יונתן אלטמן שופע הכישרונות המוזיקליים וההומור החד באידיש שוטפת – כל כך הרבה סטרס משתחרר כשהוא פותח מונולוג באידיש מתוך הטנק, תעקבו אחריו באינסטגרם.
וגם עו"ס איתי ברסלר שלנו ממרכז הטיפול "עוצמות", יחד עם עוד המון חיילות וחיילים שהחמלה בליבם הם לוחמים ובין לבין, מוצאים את המנוחה שלהם באמצעות רגעי החסד שבהם הם מחפשים, מאתרים ומצילים כלבים וחתולים. הם יוצאים נשכרים ברגעי ליטוף ואהבה ובידיעה שהצילו עוד נפש אחת שכל כולה לב.
למי שלא מצא חתול או אין כרגע את היכולת לפתח תחביב חדש, יש אופציות נוספות שיכולות לשמש לוחמות ולוחמים להפגה בהפוגה:
- תרגול קשיבות מיינדפולנס: הליכה עם תשומת לב: זהו סוג של תרגיל הליכה עם במודעות לתחושות שלך בגוף, לצלילים, לריחות ולחוויות אחרות שמופיעות בדרכך. אתה יכול להתמקד בתחושת הרגליים שלך שנוגעות באדמה או בתחושת האוויר על העור שלך. אם אתה מגלה שהמחשבות שלך מרחפות, פשוט החזיר את תשומת הלב שלך להווה. עשר דקות של תרגול כזה יעילים למיקוד, זרימה וויסות מחשבתי.
- לא מתחברים למיינדפולנס והפניית קשב? הנה ההפך – הסחת הדעת. הסיחו דעתכם מגורמי הסטרס באמצעות ביצוע של פעולות המייצרות תחושות סיפוק ומשמעות – לדוגמא: עזרה לאחרים, התנדבות למשימות שונות, הכנת ארוחה בשטח, הקדשת תשומת לב לחיפוש ומציאה של דרכים לשמח ולהרים את רוחם של אחרים.
- אם אתם בשטח, סביר להניח שאתם מותשים וסחוטים, לתפוס תנומה כשאפשר זה בטח הדבר הכי הגיוני לעשות.
- רוצים להיות קצת לבד? לא בא לכם לתקשר עם אחרים? יש שפע בלתי נדלה של משנעים מתנדבים שיכולים להביא לכם ספרים להרמת המורל ולהסחת הדעת. כל ספר שיסיח את דעתכם הוא טוב, באזורים שיש בהם היכולת להשתמש בסלולרי חפשו באפליקציות כמו עברית או ספוטיפיי ספרים ופודקסטים, הערוץ השמיעתי עובד מצוין על הרגעה. גם מוזיקה עובדת נפלא.
- דווקא המצבים הקשים האלו מייצרים את החברויות הכי אמיצות ועמוקות שיש – תנו לעצמכם להתקרב לאחרים, תנו לאחרים קירבה תמיכה, חיבוק, הקשבה והרשו להם להציע כתף. גם אם קשה נורא, נרשמת פה חוויה בהוויה משותפת שתייצר חיבור שלא מוצאים בשגרה.
פעלו בדיוק כך – מצאו לעצמכם את הדבר הזה שמעניק לכם רגע של שלווה, הפוגה לטובת מגע. לנחת, כדי להגן על עצמכם מפגיעת הסטרס באופן אישי, ועל מנת שתוכלו להפיץ אור בכל מקום שאליו תגיעו. זה חוזר אלינו.
שגיא ברסלב עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה, מנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית"
שגיא ברסלב – עוסית עוצמות צילום גלית רוזן
