מאת סיון אור ישראל דרי, מנכ"לית רשת מקומונים בשרון בע"מ
כבר כמה ימים שאני מסתובבת עם התמונה של דיאנה רז, ז״ל בראש.
החוסר צדק, העוולה והקלות שבה אדם נטל חיים, לא נותנים לי מנוח.
המקרה של דיאנה הזיז הרבה אנשים מהכסא.
לא חלילה, שיש מקרה רצח או אלימות חמור יותר או חמור פחות
אבל העובדה שהיא בעצמה מטפלת זוגית,
יחד עם התמונות הזוגיות שמשדרות אידליה, והפוסטים של דיאנה שעוסקים באלימות משפחתית
מעברים צמרמורת בכל הגוף.
נדמה שאם לה זה קרה, זה יכול לקרות בכל מקום.
אולי עם הסמיכות לרצח של לטרישיה לני פוינטר בת ה 53 מירוחם.
ולמקרה האלימות הקשה של שירה איסקוב
אני מרגישה שלא רק הנפש שלי גועשת.
ראשון בבוקר כבר הרמתי טלפונים
ולו רק כדי להרגיש שאעשה כל שביכולתי בכדי שהפעם לא נשכח כל כך מהר מהמקרה.
שמחתי לשמוע מכל מי שרק פניתי, זעזוע אמיתי ורצון לעשות מעשה.
ואת הדברים שהיה להן להגיד – תוכלו לקרוא השבוע ובשבועות הקרובים.
כוח נשי זו עוצמה.
הפעם נשתמש בו להגן על עצמנו.
מה יש לומר? מה אפשר לעשות?
ואיך מונעים את המקרה הבא?
בואו ניקח על עצמנו לדבר את זה בקול רם.
אישה אינה נכס ואינה רכוש. ובטח אינה פחותה ממעמדו של הגבר.
זה מתחיל בחינוך שלנו
זה ממשיך לפתיחות
ולעירנות – מה קורה אצל חבר שכן אח או אחות.
וכמובן במשטרת האכיפה והחוק.
במקרה של שירה העירנות של שכנתה, עדי גוזי ככול הנראה הציל לשירה את החיים.
בחודש הקרוב אנחנו נפרסם מידי שבוע
טור של בעלי מקצוע ומטפלות משפחתיות
שיעסוקו בנושא האלימות במשפחה .
כולי תקווה שנגיע לימים טובים יותר
שבו רצח נשים יהיה חלק מהיסטוריה עתיקה .
