ביטחון התושבים בעיר

פרויקט ייחודי שהוקם במטרה לעודד בני נוער לאחריות קהילתית וחברתית, לחשוף אותם לעולם הפילנתרופיה והפוטנציאל הטמון בו שיכול לתת לנוער…

מאת: ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית בשיטת NLP ויועצת לחברת הרבלייף כל מה שחשוב לדעת על פירות יבשים: אילו ממתיקים את היום בצורה חכמה…

מאת: פסיה בן נון, מייסדת Eco-FEELINKS. ביום כיפור רובנו עוסקים בתשובה ובבקשת סליחה – מאלוהים ומבני האדם סביבנו. אולם במציאות של ימינו, נדמה כי הטקסיות והקדושה של היום הפכו לא פעם לניהול רושם בלבד. אם גם אתם חשים שיום כיפור הפך לפילטר יפה למציאות – העלאת סטוריז של “גמר חתימה טובה” או סלפי אחרי נעילה, ולאחריהם חזרה מהירה לשגרה – דעו שאינכם לבד. דווקא משום כך, השנה פסיה מבקשת להחזיר ליום כיפור את עטרתו – את המשמעות העמוקה של אחריות הדדית. לפי חז״ל, הכלל הבסיסי של היום הקדוש :" עבירות שבין אדם למקום—יום הכיפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו—אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.”  כלומר, ללא תיקון מול האדם – אין כפרה אמיתית. רעיון זה מופיע גם בדברי הנביא ישעיהו: “הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם” (ישעיהו נ״ח:ז׳). פסוק זה מתאר את "הצום הרצוי לה'": לא טקס ריק, אלא אורח חיים של חמלה, שיתוף, צדקה ודאגה לזולת. ישעיהו מוכיח את העם על כך שהם מקיימים פולחנים חיצוניים – צום ותפילה – אך מזניחים את העיקר: מוסר וחסד. למרות שהפסוק מוכר היטב בישיבות ובמערכת החינוך הדתית, בציבור הרחב הוא כמעט ואינו נוכח, בניגוד למנהגי יום הכיפורים השגורים. תוכנו, עם זאת, חד ונוקב: צום אמיתי אינו רק הימנעות מאכילה ושתייה, אלא כולל גמילות חסדים, נדיבות וצדק חברתי. הוא מזכיר לנו לחלוק לחם עם הרעב, לתת מחסה לעני חסר הבית, לכסות את הערום ולא להתעלם מן הקרובים והקהילה. ישעיהו מציב אלטרנטיבה ברורה – לא דתיות פורמלית, אלא דתיות מוסרית־חברתית; לא עינוי הגוף בלבד, אלא תיקון העולם הקטן שסביבנו. פסיה מציינת כי אם אנו שבים לשגרה מיד לאחר יום הכיפורים, ולאחר רגע של קדושה מתעוררת תחושת החמצה – סימן שעלינו לבחור אחרת. היא מחזקת ואומרת כי במיוחד במציאות המורכבת בה אנו נמצאים, תמיכה הדדית ועזרה לזולת הפכו לדבר חשוב מתמיד. לכן היא מציעה השנה: "צום עם תיקון – לא עוד סמל ריק, אלא מחויבות מעשית שמתחילה ביום כיפור וממשיכה הלאה". ואיך זה נראה בפועל? פסיה מציעה מספר דרכים: · פיצוי והשבה –  כסף, זמן, קרדיט או משאבים. לא חייב להיות שוויוני, אבל חייב להיות הדדי. · התחייבות כתובה לשינוי פנימי –  כתיבה ויישום פעולה יומיומית קטנה כמו – אפס אלימות מילולית, יותר הקשבה, שקיפות, והכלה. הכתיבה חיונית מאחר והיא מגבירה מחויבות.  · כתף לנפגעים –  מתן ליווי, אמון והכוונה לסיוע, כדי שאף אחד לא יישאר לבד. ·  תרומה או התנדבות במקום שהכי צריך – מקלטים, חסרי בית, קשישים, נפגעי אלימות. זהו בדיוק המובן של “מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.” פסיה מסכמת: "יום כיפור לא נועד להלבין את העבר כדי שנמשיך כרגיל. הוא נועד לפתוח דף חדש למען עתיד נקי יותר". ומוסיפה, "לכן השנה אני בוחרת ביהדות של אחריות, חמלה ומעשה – ומזמינה גם אתכם להצטרף אליי. צום עם תיקון – כי כפרה איננה רגע של סליחה, היא דרך חיים."

היום (יום ד') בשעה 17:41 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב שרון על פעוטה שנחקה במהלך האוכל בבית בנתניה.…

מאת: יואב רודניקי, פסיכולוג קליני, מנהל מרפאת בריאות הנפש ילדים ונוער, מחוז מרכז, קופת חולים מאוחדת בצל המלחמה, מערכת החינוך…