בונים חינוך לדורות: מערכת החינוך בחדרה פתחה את שנת תשפ"ז

3 0

30,113 תלמידות ותלמידים, מגיל לידה ועד כיתה י"ב, פתחו הבוקר את שנת הלימודים החדשה ב-243 מוסדות חינוך וגני ילדים בחדרה.

1,510 מהם עלו לכיתה א' ומתחילים את דרכם בבית הספר, ו-1,391 תלמידות ותלמידים פתחו את שנתם האחרונה במערכת החינוך בכיתה י"ב.

שנת תשפ"ז בחדרה נפתחה תחת המסר "בונים חינוך לדורות", המבטא את תפיסת הרצף החינוכי העירונית – מהגיל הרך ועד התיכון – ואת המחויבות להעניק לכל ילדה וילד בחדרה חינוך איכותי ומצוין, לצד שייכות, חוסן, חדשנות והזדמנויות להתפתח ולהצליח.

השנה תעמיק מערכת החינוך את ההשקעה במדעים, טכנולוגיה וחדשנות, עם מעבר קמפוס הפיזיקה שוורץ-רייסמן למשכנו החדש ותכניות חדשות בתחומי הבינה המלאכותית וה-STEM. במקביל יורחבו המענים לקידום שפה ואוריינות כבר מגיל לידה וההשקעה בפיתוח ובהכשרת צוותי החינוך במסגרת תכנית 'צו גיוס לחינוך'.

לקראת פתיחת השנה השקיעה עיריית חדרה כ-22 מיליון שקלים בשיפוץ, שדרוג והצטיידות במוסדות החינוך ברחבי העיר, ובמקביל נפתחו 7 גני ילדים חדשים וקמפוס הפיזיקה במבנה חדש בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה ומחזיק תיק החינוך: "יותר מ-30 אלף ילדות וילדים פתחו הבוקר שנה חדשה במערכת החינוך של חדרה, וזה רגע מרגש שממחיש את גודל האחריות שלנו. אנחנו רוצים שכל ילד וילדה בעיר יפגשו מערכת שרואה אותם, מאמינה בהם ונותנת להם את הכלים לצמוח ולהצליח. לכן אנחנו משקיעים לאורך כל הרצף החינוכי – בצוותים מצוינים, בתשתיות החינוכיות, במדע ובחדשנות, לצד זאת גם בחוסן, בשייכות ובקשר האישי. זו המשמעות של 'בונים חינוך לדורות' – חינוך איכותי ומצוין שמסתכל על הילד של היום ועל העתיד שלו. תודה גדולה לצוותי החינוך ולאגף החינוך שלנו על העבודה והמסירות, ושנת לימודים מוצלחת ובטוחה לכולנו".

Related Post

זוכרים ולא שוכחים

Posted by - 20 באפריל 2020 0
סיפורו של שלמה בובה, גיבור ששרד את השואה בעזרתה של משפחה מאמצת בהולנד, עלה לארץ והקים משפחה כאן בחדרה מאת ניר בן חיים בחדרה חי מזה 60 שנה ניצול שואה שלמה בובה –  שעבר את מרבית  תקופת השואה אצל משפחה מאמצת בהולנד. שלמה שנולד להורים בתקופת השואה איבד את אימו במצעד המוות באושוויץ. אביו שניצל הספיק להעבירו למשפחה מאמצת בהולנד טרם נלקח על ידי הנאצים. שלמה בובה  עולה לארץ בגפו  ולאחר שירות צבאי מתיישב בעיר חדרה מאז שנת  1960 את שירותו הצבאי הוא עושה בחיל צנחנים בגדוד 50 תחת המפקד ההרואי דני מט.   סיפורו של בובה הוא  אחד הסיפורים היותר מרתקים  של ילדים שניצלו בשואה. הוא מועבר כאמור למשפחה מאמצת בהולנד אשר מסתירה אותו למעלה מ-3 שנים. שלמה  אינו יודע מה זה יום  ומה זה לילה. אסור לילד לצאת החוצה לשחק עם ילדים בני גילו. אסור לו לחגוג  ימי הולדת ועליו להסתתר בביתו במשך כל היום. במיוחד כאשר היו מגיעים מבקרים הביתה נאלץ לרדת למרתף ולשמור על שקט מוחלט.  שלמה מציין את המזל הגדול שנפל בחלקו ומשווה אותו לאורך כל השיחה עם  הילדה אנה פרנק. לאנה אומר שלמה לא היה מזל כי הגויים הלשינו עליה. לי היה מזל ואף אחד לא הלשין עלי כי אותי המשפחה האומנת החביאה בצורה מושלמת. התפנית בחייו היתה כאשר עם תום המלחמה בחודש מאי 1945 נקרא שלמה בובה הילד לאחד החדרים בדירה בה הוסתר ונתבקש לזהות אורח שהגיע למשפחה המאמצת. "…איני מכיר אותו אמר שלמה, זהו אביך אמר אביו המאמץ…" ההתרגשות היתה גדולה.  שלמה הבין כי אימו נרצחה במחנה אושוויץ וכי אין בכוונתו של אביו לעלות לארץ  ישראל. שלמה לקח יוזמה ועלה לארץ ביוזמת הסוכנות היהודית עם קבוצה של צעירים וכל מצא עצמו בתחילה בשנת שירות ולאחריה התגייסות לשירות צבאי מלא. שלמה נישא לציפי,  ילד שלושה ילדים וכיום יש לו 7 נכדים וזהו בעצם הניצחון  של שלמה על הנאצים. מאחר ונכפה עלינו הנגיף הנוראי "קורונה", נבצר משלמה לעמוד ולהמשיך להיות איש עדות המספר את סיפורו של ילד  באחת המלחמות הכי קשות שידעה ההסטוריה.