שלוש שנים והבוקר עוד לא עלה: תערוכה לציון שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר

3 0


אוצרת: כוכבית בן עזרא גולדנברג

בתערוכה הקבוצתית שלוש שנים ועדיין לפנות בוקר מוצגות עבודות של 14 אמניות ואמנים המבקשות להתבונן בחוויית הזמן בתוך מלחמה מתמשכת. התערוכה, המציינת שלוש שנים לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, עוסקת באופן שבו טראומה קולקטיבית משבשת את תפיסת הרצף, ההמשכיות והעתיד.


כותרת התערוכה מתייחסת ל"לפנות בוקר" כשעת מעבר – רגע שבין לילה ליום, בין שינה להתעוררות, בין פחד לתקווה שהאור כבר קרוב. אך ישנם רגעים שבהם המעבר אינו מתרחש. הזמן נעצר בדיוק לפני ההתחלפות, בתוך מצב מתמשך של המתנה ודריכות. שלוש שנים אחרי השביעי באוקטובר, נדמה כי החברה הישראלית עדיין מצויה בתוך אותה שעת לפנות בוקר – זמן קפוא שאינו מצליח להפוך ליום.


התערוכה אינה עוסקת רק בזיכרון של אירוע עבר, אלא בתחושה עמוקה שהאירוע עודנו מתרחש. זהו שידור החירום שנשאר פתוח ללא הפסקה – הוא הרקע וגם הניצב המרכזי. מסכים ממשיכים להבהב, התרעות עלולות להישמע בכל רגע, והתודעה נשארת מכוונת למצב הישרדות.
הזמן בתוך מצב כזה חדל להיות ליניארי. רגעים מסוימים נצרבים בבהירות קיצונית, בעוד פרקי זמן שלמים אחרים מיטשטשים ונמחקים – ימים נראים זהים זה לזה. ההבדל בין בית לחזית, בין אינטימי לציבורי, בין שקט לאיום, נעשה דק ושביר.


העבודות בתערוכה מבקשות להתבונן במקום שבו זמן הרגע קופא אך החיים נמשכים. הן עוסקות בזיכרונות שנצרבו, קולות שלא נשמעו, ומראות שמשמשים כעדות לאירועי המלחמה.


היצירות מבקשות ללכוד רגעים פרטיים וקולקטיביים – חצר בית הביבסים שנותרה כפי שהיתה, שעוני חול שעצרו מלכת, גוף נשי שעודנו שבור ותפור, כלה בשמלת חתונתה, פרפרים קטועי גפיים, זיכרון מחורר של מוצב נחל עוז, רמקול נוכח ועוצמתי אך דומם, צלמית של בית שהיא פעמון כניסה ושטיח אך גם קריאה שמחכה לתשובה, מדי צה״ל כבסיס לעבודת טלאים שהיא מפה לזיכרונות, קולות התצפיתניות שלא נשמעו, הפלישה לקיבוצים, ומנהרות הכאב והמוות אפופות עשן, תחבושות דקורות ברקמה – כביסה מתייבשת, ונוף ישראלי שמבקש למרות הכל ובזכות הרוח – עצירה ותפילה לשלום.



האמנים המשתתפים:
חני אלישע | מלכה בורשטיין | ענת בן עזרא | כוכבית בן עזרא גולדנברג | עודד חוברה | גלית יפה | שמעון כחלון | רויטל כרם | רבקה נבו | אנה עייש | ד"ר נורית צדרבוים יעקבס | חיותה רוטר | עיניה שוב | מירה שטרן

גלרית האכסדרה
היכל התרבות נתניה | רח' רזיאל 4 נתניה | 09-8308811
נעילת התערוכה – 20.10.26
שעות הביקור בתיאום טלפוני ובכפוף ללוח ההצגות המפורסם.

Related Post

חוגגים לילדים בחירות

Posted by - 15 בספטמבר 2019 0
יום של פעילויות ביום הבחירות בקניון עיר ימים: מופע מטוסי על, מתחמי ביוטי וקריקטורות מאת ברק גולן עוד לא התאוששנו…

בט'ו בשבט תעופו על עצמכם

Posted by - 24 בינואר 2018 0
  הנכם מתבקשים להדק את חגורות הבטיחות, אנחנו ממריאים!  אורח מיוחד נוחת בקניון עיר ימים – מטוס  אמתי! ובמהלך ינואר…

אוגוסט למשפחה

Posted by - 30 ביולי 2019 0
תחת הכותרת אוגוסט מסביב לעולם ב-Y CENTER פולג, מקיים מרכז הבילוי והקניות פעילות לכל המשפחה – בה נוטלים חלק אלפי…

מהכאב אל התקווה: ערב מרגש בסוקולוב

Posted by - 28 ביולי 2026 0
ליל תשעה באב קיבל השנה משמעות מיוחדת במרכז קהילתי סוקולוב בנתניה, מבית "רגעים" העמותה לחינוך בלתי פורמלי. כ־200 תושבות ותושבים הגיעו לערב תרבות ושיח מרגש בנושא "בין חורבן לתקומה" שהופק בהצלחה על ידי המחלקה לתרבות יהודית. את הערב הנחה משה דאודי, שדרן קול פליי, שהוביל שיח מכבד, רגיש ומקרב סביב שאלות של כאב, אמונה, אחדות ותקווה. במרכז הערב עמד פאנל מרתק בהשתתפות אורית מרק אטינגר ואיתמר פליישמן. אורית מרק אטינגר ריגשה את הקהל בסיפורה האישי והבלתי נתפס. היא שכלה את אביה, מיכאל ז״ל, בפיגוע ירי, את אחיה הבכור, שלומי ז״ל, בתאונה במהלך שירות ביטחוני, את בן דודה, אלחנן קלמנזון ז״ל, מגיבורי צוות אלחנן שפעל בכפר עזה בשבעה באוקטובר, ושבוע לאחר מכן גם את אחיה הקטן, פדיה ז״ל, באסון הנמ״ר בעזה. מתוך הכאב הגדול, הביאה מרק אטינגר קול של אמונה, עוצמה, חיבור ואחריות לאומית. לצדה השתתף בפאנל איתמר פליישמן, פאנליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים" שהוסיף לערב זווית חברתית ואקטואלית על מצבה של החברה הישראלית, על הצורך בשיח מכבד גם בתוך מחלוקת, ועל היכולת של עם ישראל לצמוח דווקא מתוך רגעים של משבר. האולם היה מלא בקהל קשוב ונרגש, שהגיע לקחת חלק בערב שאינו רק זיכרון לחורבן העבר, אלא גם קריאה לתיקון, לאחדות ולבניית תקומה בהווה. השיח שנוצר במקום הצליח לגעת בלב המשתתפים ולחבר בין זיכרון היסטורי, כאב אישי ותקווה משותפת. " ליל תשעה באב מזמין אותנו לעצור, להקשיב ולשאול מה אנחנו יכולים לתקן כחברה. שיתף משה קייזלר מנכ"ל עמותת "רגעים" והוסיף ל"השבוע בנתניה": "הערב שהתקיים במרכז קהילתי סוקולוב היה דוגמה לעשייה תרבותית קהילתית עמוקה. שיח מכבד, מפגש בין קולות שונים, וכאב שמצליח להפוך לקריאה לאחדות ולתקווה. עמותת 'רגעים' גאה להוביל אירועים שמחברים בין מסורת, קהילה וזהות יהודית, במיוחד בימים שבהם החיבור בינינו חשוב יותר מתמיד". צילום: איציק בנפשיאן