מספרים על שתי צפרדעים אשר נופלות לבור מים עמוק. חברותיהן מקיפות את שפת הבור ומקרקרות לעברן: אין לכן סיכוי, הבור עמוק – חבל על המאמצים. שתי הצפרדעים מנסות לנתר החוצה, אבל אחת מהר מאוד מתייאשת וטובעת. השנייה לא מתייאשת. היא מנסה בכל כוחה לזנק החוצה, ובסוף מצליחה.
ניגשות אליה החברות הנרגשות ושואלות: איך לא התייאשת? הרי צעקנו לך שאין לך סיכוי? ניגשה לחברות צפרדע אחרת ואמרה להן: היא חירשת, היא ראתה אתכן צועקות, אבל חשבה שאלה היו קריאות עידוד כל הכבוד- זה מה שנתן לה את הכוח להמשיך עד שניצלה…
פרשת השבוע, פרשת בלק, נקראת על שם מלך מואב הרשע שרצה להשמיד את ישראל. הרי חז"ל אמרו שאסור לאדם לקרוא לילד שלו בשם של רשע, והנה הפרשה בעצמה הולכת ומנציחה את השם בלק.
יש כאלה שהקשו ואמרו, הרי רק לפני שבועיים קראו פרשה על שם קורח. מה, בעצם, ההבדל? אז מעבר לעובדה שקורח היה יהודי, ילדיו חזרו בתשובה ויש האומרים שגם הוא. לעומתו, בלק היה ונשאר רשע.
בלק מייצג גם את הניגודיות. מצד אחד הוא רשע ושונא ישראל ובכלל השם בלק הוא נגזרת לביטוי "בוקה ומבולקה" שפירושה הרס וחורבן. מנגד, בלק היה איש חכם וממנו ייצא המשיח עצמו – הרי נינתו של בלק היא רות המואביה והמלך דוד הוא חלק משושלת זו.
אם כן, מה למדנו? בדיוק כמו במשל הצפרדע, ניתן להפוך לימון ללימונדה ואפשר להפוך את הרע לטוב. זה לא קל, אבל אפשרי.
המסר של בלק בפרשת השבוע הוא, שכאשר אנחנו נתקלים בבעיה או נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש, לנהוג בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז, כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב, דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר. כמו עם הצפרדע בה פתחנו, היא ניצלה את המגרעת שלה כחירשת, ובזכות זה היא בעצם הצליחה. נהפוך את הרע לטוב ומהלימון נעשה לימונדה!
שבת שלום ומבורך!
הרב נח סוליש, חב"ד נתניה
