בזמנים של חוסר יציבות ובמיוחד תחת לחצים ביטחוניים, שמירה על שגרת חיים בריאה הופכת למאתגרת במיוחד עבור חולים כרוניים. מחלות כמו סוכרת, מחלות עור, מחלות לב, מחלות גסטרו, מיגרנה ועוד, דורשות טיפול ממושך ותשומת לב מיוחדת בימים שגרתיים, ובוודאי כאשר המציאות משתנה לימים של חרדה, חוסר וודאות, מחסור בשינה ושיבוש טוטלי של שגרת החיים. עבור חולים כרוניים רבים, לחץ נפשי עשוי להחמיר את הסימפטומים או להוביל להחמרה במצב הבריאותי. כיצד מתמודדים עם אתגר זה? איך שומרים על יציבות טיפולים ועל הבריאות, גם כאשר השגרה נשברת? שאלנו את המומחים בתחום כדי להבין איך לעבור את התקופה הזו בצורה הבטוחה ביותר.
ד"ר ראפע שלבי, מנהל השירות למחלות מעי דלקתיות(IBD) במרכז הרפואי צפון (פוריה) מסביר כי לחץ נפשי משמעותי, כמו בזמן מלחמה, עלול להשפיע על חולים במחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס, משום שקיים קשר הדוק בין מערכת העצבים למערכת החיסון ולמערכת העיכול. מצב של סטרס ממושך עשוי להשפיע על פעילות מערכת החיסון ועל התגובה הדלקתית במעי. בנוסף, בתקופות כאלה יש לעיתים שיבוש בשגרה, בשינה ובתזונה – גורמים הידועים כמשפיעים על איזון המחלה ועלולים לעורר התלקחות. "סימני החמרה יכולים לכלול עלייה בתדירות היציאות, שלשולים מרובים, דם בצואה, כאבי בטן מוגברים, תחושת דחיפות, עייפות קיצונית, ירידה בתיאבון או במשקל", אומר ד"ר שלבי. "חלק מהמטופלים חווים גם החמרה בתלונות מחוץ למעי כמו כאבי מפרקים או הופעת פצעים בפה. חשוב לשים לב לכל שינוי מתמשך לעומת המצב הרגיל של המטופל, במיוחד אם התסמינים נמשכים יותר או מחמירים בהדרגה".
ד"ר שלבי מדבר על הצורך בהקפדה על רצף טיפולי בעיקר בזמן חירום, למרות הקושי הטבעי להתמיד בכך. "חשוב מאד לא להפסיק תרופות ללא התייעצות רפואית, גם אם יש קושי לוגיסטי. יש לוודא שקיים מלאי מספיק של תרופות, כולל טיפולים ביולוגיים אם ניתנים, ולעקוב אחר תורים מתוכננים או חלופות במידת הצורך. בנוסף, יש לשים לב לשתייה מספקת, לתזונה סדירה ככל האפשר, ולסימני התייבשות או החמרה חריגה שמצריכים פנייה לרופא או למיון".
גם ד"ר שלבי מתייחס לקושי בהקפדה על שגרת יום בריאה וממליץ לחולים לעשות מאמץ בכל הנוגע לכך. "ניתן לסייע בשמירה על יציבות באמצעות הקפדה על שגרה יומית ככל האפשר גם במצב מאתגר זה: שעות שינה קבועות, ארוחות מסודרות והימנעות ממזונות ידועים כמעוררי תסמינים ולמצוא גם זמן לפעילות שיכולה להרגיע את הנפש והגוף".
"אחד הדברים החשובים לחולי IBD הוא הקשר הרציף עם הרופא והאחות המלווה אותו בזמן המחלה. כאשר יש התלקחות חריפה חולים רבים נוטלים סטרואידים המהווים טיפול יעיל ומהיר לשליטה בתסמינים אך אינם מיועדים לשימוש ממושך. לכן, בתקופות של עומס ומצבי חירום חשוב במיוחד להימנע מהישענות חוזרת על סטרואידים ובמקום כך לשאוף לאיזון מחלה ארוך טווח באמצעות טיפול מותאם. לשם כך מתחדד הצורך ליצור קשר מוקדם עם הצוות המטפל כדי להתאים טיפול או לקבל הנחיות, במקום להמתין להחמרה משמעותית".
ד"ר מיכאל וולט, ראש תחום קרדיולוגיה במאוחדת מחוז מרכז ומנהל השירות לדימות לב בביה"ח קפלן, מסביר את הקשר הישיר שבין מצבי מתח נפשי להשפעה על מחלות כרוניות של הלב. "בזמן מצבים של מתח נפשי, קיימת תגובה טבעית של הגוף המכין אותנו להתמודד עם מצבי חירום. בין היתר משוחררים הורמונים הקשורים לעליה במתח ובמוכנות כמו אדרנלין וקורטיזול. כתוצאה מכך יש שינוי במצב הבסיסי של הגוף – לחץ הדם עולה והדופק עולה, דבר שמעלה את המאמץ שמבצע שריר הלב, שעליו להתכווץ יותר פעמים כל דקה ולשמור על לחץ דם גבוה יותר. באנשים צעירים ובריאים ההתמודדות של שריר הלב היא קלה ופשוטה, אולם באנשים עם מחלת לב שבהם שריר הלב כבר סובל מבעיה כרונית, יש לעיתים קושי המביא להחמרה במצב".
ד"ר וולט מפרט אודות התסמינים העשויים להצביע על החמרה במצב הבריאותי. "על כל אדם מצב של מתח משפיע בצורה שונה לכן בראש ובראשונה חשוב להיות קשובים לגופנו וגם לסובבים אותנו. הופעה של קוצר נשימה, כאבים בחזה, נפיחות ברגלים או ירידה ביכולת הגופנית – כולם עשויים להעיד על התדרדרות בחולי לב. ככל שנזהה את המצב מוקדם יותר, נוכל לעצור את ההתדרדרות בצורה קלה יותר ובלא צורך באשפוזים".
"במצבים אלו ישנם צעדים בהם ניתן לנקוט כדי לשמור על יציבות המצב הבריאותי והטיפולי בתקופה מלחיצה זו", אומר ד"ר וולט. "מודעות עצמית ותשומת לב לסובבים אותנו זה המפתח. במישור הנפשי חשוב לעשות ככל שניתן למתן את המתח: להימנע מצריכה מוגברת של חדשות, להקדיש זמן למשפחה ולדברים שאנחנו אוהבים, לבצע פעילות גופנית כל אחד לפי יכולתו ולשבת במקומות שיש בהם אור (מרפסת או גינה). חשוב למלא את הזמן בפעילויות שאינן קשורות למצב. יש הרבה מידע ברשת על תרגולים מרגיעים – יוגה, ריברסינג (נשימה מעגלית) שאני מאד ממליץ לנסות. חשוב לזכור שאנחנו לא לבד. אנחנו מתמודדים כמשפחה וכחברה: כולנו יודעים מי הרגישים יותר סביבנו וצריך לחזק אותם ולהיות שם עבורם".
במישור הרפואי חשוב כמובן להקפיד על תרופות, להימנע מאכילה אימפולסיבית כדי להירגע ובעיקר להיות מודעים לסימנים מחשידים כמו קושי בבצוע פעולות שהיה לנו קל לעשות קודם, קוצר נשימה או כאבים בחזה. "ברגע שמרגישים בעיה חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר לרופא, ולא חייבים לצאת מהבית שכן פנייה ראשונית באונליין לאבחון והנחיות טובה גם כן".
ד"ר פיוטר מליקוב, מייסד ומנהל רפואי של מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת ומומחה לכאבי ראש ומיגרנה, אומר כי הקשר בין המיגרנה לחרדה אינו מקרי אלא גנטי – קשר דו-כיווני בין המחלה לבין מצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. קשר זה מתגבר במיוחד במצבי חירום, שמובילים למתח וללחץ. "הקשר הגנטי גורם לכך שחרדות מחמירות את מחלת המיגרנה ותסמיניה, ותסמיני המיגרנה מחמירים את תחושת החרדה", מסביר ד"ר מליקוב. "מתח וחרדה משפיעים על התכווצויות שרירים, מה שמגביר את תחושת המיגרנה. בנוסף, חרדה משפיעה על מנגנון השינה, דבר שמחמיר את חומרת המיגרנה. גם האיזון המטבולי בגוף משתבש, מה שמוביל לעיתים לתחושת מיגרנה קשה יותר. במצב חירום כמו זה שאנחנו נמצאים בו, הקשר הזה מתגבר והתסמינים נעשים משמעותיים הרבה יותר."
ד"ר מליקוב מציע לחולי מיגרנה לשים לב לכמה נקודות חשובות בימים אלו, הכוללות הקפדה על שגרת טיפול, המשך אורח חיים בריא ופעילות גופנית, וכן תשומת לב לצרכים הנפשיים. "חולה שמאוזן יחסית עשוי להרגיש החמרה משמעותית בימים אלו, ולכן חשוב במיוחד להקפיד על נטילת התרופות – החל ממשככי כאבים ועד לתרופות מרשם למניעת מיגרנה ותרופות לטיפול אקוטי (בזמן התקף) במיגרנה. חשוב להמשיך ליטול את התרופות בזמן, לשתות מספיק מים ולנסות למנוע את ההתקף הבא." בהתייחס לשגרת חיים בריאה, הוא מוסיף כי גם אם המצב אינו מאפשר להמשיך באימונים רגילים, חשוב למצוא תחליפים בבית כמו אימון קל, יוגה או מדיטציה. "אסור לוותר על פעילות גופנית גם אם אינה מתבצעת כפי שאנחנו רגילים. כל אחד יכול למצוא תחליף נכון עבורו שניתן לבצע בבית בעזרת אפליקציה או עם בן משפחה."
בנוסף, ד"ר מליקוב מדגיש את חשיבות שגרת השינה, במיוחד כאשר היא משתבשת בעקבות אזעקות תכופות. "חשוב להתנתק מהמסכים כשאפשר, להשלים שעות שינה ולתת לגוף את המנוחה שהוא זקוק לה. לבסוף, חשוב להיות קשובים לצרכים הפיזיים והנפשיים שלנו ולזכור שאין בושה בבקשת עזרה רפואית. חולי מיגרנה צריכים במיוחד להיעזר בתמיכה מהסביבה הקרובה – בין אם מדובר בבן משפחה, חבר או שכן – כדי להתמודד עם הלחץ והחרדה המוגברת."
פרופ' זהר לנדאו, אחראית תחום אנדוקרינולוגיה סוכרת והשמנה בילדים בקופת חולים מאוחדת, מסבירה כי בתקופות של חוסר יציבות, כמו המצב הנוכחי, שמירה על שגרת חיים בריאה היא אתגר נוסף ומורכב לחולי סוכרת. "שגרת חיים היא גורם קריטי באיזון מחלת הסוכרת, הכוללת תזונה נכונה, ארוחות מסודרות ופעילות גופנית. בשעות קשות כאלה, כשכמעט בלתי אפשרי לקיים את השגרה הזו, חשוב לדעת להיות סלחניים כלפי עצמנו וכלפי הילדים".
לדבריה, מצבים כמו כניסה ויציאה מממ"ד לצד חוסר יציבות בשעות השינה וחוסר יכולת לנהל ארוחות מסודרות, גורמים לשיבוש האיזון של המחלה. "ברור שאנחנו לא רוצים להגיע למצבים קיצוניים של ערכים גבוהים מדי או נמוכים מדי, אבל צריך להבין שהמצב הנוכחי מצריך גמישות. בסיטואציה הזו, מותר לסטות מהשגרה ולא להילחץ אם ערכי הסוכר לא כמו תמיד".
פרופ' לנדאו מציינת כי במצבים כאלה, לא תמיד אפשר לשמור על האיזון בצורה מושלמת. "המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר לחולי סוכרת ולהורים לילדים חולים הוא אל תיבהלו אם יש עלייה או ירידה בערכי הסוכר, זה חלק מהסיטואציה. גם אם מישהו מאד דקדקן בטיפול ובאיזון המחלה, במהלך תקופה כזו אסור להתרגש מכל שינוי, כי זה טבעי והגיוני בימים לא שגרתיים ולחוצים".
כיצד בכל זאת ניתן לשמור על איזון בתקופה כזו? "התארגנות מראש חשובה מאוד," אומרת פרופ' לנדאו. "אפשר לדוגמה להכין מראש מזון קל, כמו קרקרים או חטיפים יבשים שלא מתקלקלים בממ"ד. כדאי גם לדאוג לשתייה מתוקה, ולוודא שיש בקבוק נוסף של אינסולין במקרה של תקלה. למי שמשתמש במשאבת אינסולין, מומלץ לשמור זריקות גיבוי לשעת הצורך".
בנוסף, ממליצה פרופ' לנדאו להיעזר בצוות הרפואי בתקופות מאתגרות אלו, אפילו יותר מאשר בשגרה. "במרפאות סוכרת של מאוחדת ניתן להתייעץ עם הצוות הרפואי שיכול במקרים רבים לראות את ערכי הסוכר והמשאבה ישירות. אנשי הצוות יכולים לעזור להורים להבין את מצב הילד ולהגיב בהתאם".
פרופ' לנדאו מדגישה גם את החשיבות של גישה רגועה כלפי הילדים, במיוחד כשהם נחשפים למצבים מלחיצים. "ההורים צריכים לנסות לשמור על רוגע ככל האפשר. זה לא הזמן להתעקש על שמירה קפדנית של ערכי הסוכר. אם הילד אוכל ממתקים או רואה את האחים אוכלים, כדאי לוותר ולזכור שזו סיטואציה לא פשוטה. הורים צריכים להיות רגישים ולא להיכנס למלחמות מיותרות. המטרה היא להקל, לא להקשות".
פרופ' לנדאו מציינת כי ישנם משאבים רבים שיכולים לעזור להורים ולילדים לשמור על פעילות גופנית גם בבית. "קיימים סרטונים ביוטיוב ובאתר משרד הבריאות לפעילויות גופניות בבית שמתאימות לכל גיל, כמו למשל פרויקט "אפשרי בריא" של משרד הבריאות שהוקם בקורונה במיוחד למטרה זו, במסגרתו ניתן למצוא רעיונות לפעילות גופנית בבית לכל הגילים".
תמונה ראשית דר רעפא שלבי בית חולים פוריה IDB
