מבחן נשיפה פשוט ומוכח מדעית ברמת דיוק של בדיקת PCR מקצר לשתיים ורבע דקות את זמן ההמתנה לתשובת בדיקת קורונה
ההמצאה הישראלית המקורית, שקיבלה לאחרונה את אישור הרשויות הרגולטוריות באירופה והחלה להיות משווקת בכמה מדינות בעולם, בהן יוון וארה"ב, פותחה בחסות מדעית של חוקרים ומרצים בחוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, בראשם ראש החוג, הפרופ' יזהר בן-שלמה. פרופ' בן-שלמה: "לפי עקרון הפעולה הנוכחי של המכשיר, הוא יוכל לשמש בעתיד הקרוב לגילוי מוקדם של מחלות חבויות, כגון סרטן"
האם בקרוב ניפטר מבדיקות האנטיגן המוסדיות והביתיות ובדיקות ה-PCR? מבחן נשיפה פשוט וחדש, מוכח מדעית, ברמת דיוק של בדיקת PCR, מקצר את זמן ההמתנה לתשובה חיובית או שלילית להידבקות בנגיף הקורונה לשתיים ורבע דקות.
ההמצאה הישראלית המקורית, שקיבלה לאחרונה את אישור הרשויות הרגולטוריות באירופה והחלה להיות משווקת בכמה מדינות בעולם, בהן יוון וארה"ב, פותחה בחסות מדעית של חוקרים ומרצים בחוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, בראשם ראש החוג, הפרופ' יזהר בן-שלמה.
גודל מכשיר הבדיקה כגודל כספומט, והוא מאויש על ידי מפעיל בודד.
המכשיר בודק את האוויר הנשוף תחת תאורה תת-אדומה (אינפרה-אדומה), ומנפק תרשים ספיגה של האוויר לפי אורכי גל ((Infrared.
ההמצאה מאפשרת, בין היתר, בהינתן פיזור נכון של תחנות בדיקה, בדיקת מאומתות לנגיף הקורונה, בקרב קהל רב בכניסה לאירוע באולם אירועים, בכניסה לשדה תעופה ובעת טיסות במטוס, בעת קיום אירוע תרבות או משחק ספורט המוני מבלי להזדקק לתו ירוק.
שיטת העיבוד של הבדיקה וזיהוי הנבדק כשלילי או כחיובי לנגיף, העומדת בבסיס השימוש במכשיר, הינו פטנט ישראלי. במסגרתו, האוויר הנשוף למכשיר הבדיקה מואר באור אינפרה-אדום ונבדקת ספיגת האור באורכי גל שונים.
לאחר נשיפה לתוך המכשיר, מפיק המכשיר פלט, הדומה לשיני מסור, כשבסיוע של אמצעי בינה מלאכותית נערכת הבחנה בין פלטים של מאומתים לקורונה ושליליים לנגיף על ידי מציאת שלוש נקודות המבדילות בין אנשים בריאים לחולים. בהינתן שתי נקודות מתוך שלוש, הנבדק מאומת לקורונה, פחות מכך – שלילי.
אוכלוסיית המחקר, שעמדה בבסיס המחקר למכשיר, הורכבה מ-50 אנשים ללא הנגיף מול 50 מאומתים א-סימפטומטיים לנגיף.
התרשימים של שתי הקבוצות הושוו, כאמור, באמצעות אלגוריתם של אינטליגנציה מלאכותית.
בתום ההשוואה נקבעו שלושה אורכי גל שונים, שבהם מתקיים ההבדל בין הקבוצות. לאחר מכן, נבדקו על ידי שני בודקים עוד 200 דגימות, שהיוו את קבוצת הביקורת, מהן כשליש היו בדיקות של מאומתים ושני שליש היו בדיקות של בריאים.
מן התוצאות עלתה התאמה מלאה של 1:1 בין תוצאות הבדיקה של האוויר הנשוף לתוך המכשיר לבין תוצאות בדיקות PCR, כשם שבוצעו במסגרת מעבדות המרכזים הרפואיים שיבא תל השומר והדסה.
זמן קבלת התוצאה מקבלת השקית עם אוויר נשוף שנתן הנבדק ועד הפקת התשובה עומד על שתיים ורבע דקות בלבד.
המפתחת של הפטנט החדש והמייצרת את המכשיר היא חברת BOH (Breath of Health), חברת סטארט-אפ המתמחה במכשור רפואי והיושבת ברחובות.
צוות של שלושה חוקרים ומרצים במכללה האקדמית צפת, שכללו את הפרופ' בן-שלמה, רופא מומחה בתחום היילוד והגינקולוגיה בהכשרתו, ושני מרצים נוספים בחוג לרפואת חירום במכללה: הד"ר אילה קובו והד"ר הלל פרנקנטל, המשמש גם כרופא בכיר לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו בצפת, הם אלה אשר עמדו בראש המחקר בנושא, והם אשר בדקו את המכשיר.
המאמר בנושא, שכתבו שלושת החוקרים, התקבל לפני ימים אחדים לפרסום בכתב העת הקליני eClinicalMedicine, השייך לקבוצת כתבי העתLancet The.
פרופ' בן שלמה: "הממצאים האלה כמעט טובים מדי, וברור לנו שהגדלה של מספר הבדיקות תוריד מעט את הדיוק, אך ברור שזהו כלי מדויק בהרבה מכל מה שקיים היום".
פרופ' בן-שלמה הוסיף כי "יש גם מקום לאופטימיות לגבי יכולת הגילוי בהדבקות עתידית בזנים חדשים, שכן מדגימות מתקופת האומיקרון ניכר דיוק דומה. לפי עקרון הפעולה הנוכחי של המכשיר, הוא יוכל לשמש בעתיד הקרוב לגילוי מוקדם של מחלות חבויות, כגון סרטן".
בתמונות: המכשיר ותמונת ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, הפרופ' יזהר בן-שלמה. קרדיט צילום המכשיר: חברת BOH (Breath of Health). קרדיט צילום פרופ' יזהר בן-שלמה: אלבום משפחתי.
