בצל החשש להתלקחות בחזית הצפונית: אלפי מקלטים משותפים שופצו בכל רחבי הארץ מאז תחילת המלחמה במסגרת פרויקט "עיר מקלט"

213 0

עד כה שופצו יותר מ-2000 מקלטים בעשרות רשויות בצפון, במרכז ובדרום | ״מקלטים  רבים לא מוכנים לשהייה ממושכת, חייבים לנצל את הזמן שנותר להשמשת כמה שיותר מקלטים״, אומרים יוזמי הפרויקט

למעלה מ-2000 מקלטים משותפים שופצו במהלך בזק בעשרות יישובים בכל רחבי הארץ – מאז יצא לדרך פרויקט "עיר מקלט" לפני כחמישה שבועות. המטרה של פרויקט "עיר מקלט" היא להסדיר כמה שיותר מקלטים לקראת אפשרות של התרחבות המלחמה ולאפשר מרחב בטוח לדיירי הבניינים שלא נבנו בהם ממ"דים, בעיקר בשכונות המוחלשות. עם פרוץ המלחמה בדרום, יזמו ארגון "עושים שכונה", הארגון הבריטי JNF-UK יחד עם קרן קימת לישראל מהלך מקיף למיפוי והשמשת המקלטים המשותפים ביישובי הצפון למקרה של פתיחת חזית שניה, שצפויה לכלול מטחי טילים כבדים לעבר העורף הישראלי. בהמשך, ולאור הצלחת המהלך בצפון, הוחלט להרחיב את הפרויקט לערים נוספות במרכז ובדרום ולהתאימם לשהייה ממושכת. 

בישראל כ-53 אלף מקלטים פרטיים משותפים שנותנים מענה ל-1.3 מיליון איש. 50% מהמקלטים בשכונות המצוקה מוגדרים ״בלתי שמישים לחירום״,  70% במצב הזנחה,  20% מהם במצב של השתלטות דיירים ו-10% מהם עם בעיות תשתית. במהלך מבצע שומר החומות ב-2021 הובילו "עושים שכונה" יחד עם  ארגון JNF UK את השמשתם של מאות מקלטים במרחבים משותפים בשכונות המוחלשות בערים בדרום ובמרכז, ששירתו 20 אלף תושבים. במהלך העבודה, התגלו ממצאים מבהילים של מקלטים שהפכו למחסנים, מלאים בזבל וגרוטאות, לעיתים מנותקים מחשמל וברמת תחזוקה ירודה מאוד, מה שהותיר את הדיירים והילדים שהיו תחת אש וטילים ללא מרחב מוגן.

במסגרת פרויקט המקלטים מופו 7300 מקלטים משותפים והשתתפו בו יותר מ-4000 מתנדבים, בהם בני נוער מקומיים וחניכי מכינות. כמו כן, בוצעו עבודות חשמל ב-700 מקלטים. עם זאת, ולמרות היקף המקלטים הגדול שטופל, עדיין זקוקים ב"עיר מקלט", למתנדבים כדי להשמיש 1500 מקלטים בכל רחבי הארץ. "מקלטים  רבים לא מוכנים לשהייה ממושכת, חייבים לנצל את הזמן שנותר להשמשת כמה שיותר מקלטים", אומרים יוזמי הפרויקט. "תודה למתנדבי 'עיר מקלט' שבאו וניקו לנו את המקלט ופינו ממנו. בזכותם נוכל לרדת למקלט עכשיו במצב הנוראי שבו אנחנו נמצאים. אנחנו אחרי גראד שנפל לנו קרוב לבניין. כל החלונות התנפצו. והיום אנחנו יכולים להרגיש הרבה יותר בטוחים בזכותם", סיפרה יונית אלגזר מאשדוד.

את פרויקט "עיר מקלט" ייסדו ארגון עושים שכונה ומובילים אותו יחד עם הארגון הבריטי JNF UK, קרן קימת לישראל וארגון Giving Group Community ושותפים בו שורה ארוכה של ארגונים ובהם: החברה למתנ"סים ומועצת המכינות הקדם צבאיות, סח״י, מתן-משקיעים בקהילה, קרן רודרמן, שתלתם ניגונים, קרן הפדרציות צפון אמריקה (JFNA), הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס, קרן אוריין, תורמים פרטיים מכל העולם, משרד השיכון והבינוי. "שמואל חייק, יו"ר JNF UK:  "בימים קשים אלה שעוברים על מדינת ישראל, ארגון JNF UK מוביל פרויקט חירום מציל חיים להכשרת אלפי מקלטים משותפים בכל רחבי הארץ. לפרויקט הזה יש חשיבות קריטית לביטחון של העורף הישראלי שעלול להיפגע באופן קשה. זהו פרויקט משנה מציאות שנועד לאפשר מרחב מוגן לכל אדם".

שלמה למפרט, מייסד "עושים שכונה": "אנו בתקופה קשה, כזו שמדינת ישראל לא ידעה כמותה. לצד הגבורה של לוחמנו, קיימת עשייה נוספת, גבורה אמיתית, של חבר'ה שקמים כל בוקר לסייע לכמה שיותר אנשים ולהבטיח את ביטחונם במקלטים, בכל רחבי הארץ. אנו מפעילים את פרויקט "עיר מקלט", יחד עם JNF UK, קק"ל ישראל, GGC וגופים רבים נוספים, במטרה להגיע ל- 4,000 המקלטים שזקוקים לפינוי והשמשה, בבניינים הפרטיים בערים הצפוניות והדרומיות  בישראל, ובעזרתם של אלפי מתנדבים. אני גאה במתנדבים ובשותפים הרבים שחברו יחדיו, על איחוד הכוחות, הפעולה המהירה ועשייה מצילת חיים"

יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי: "בשעה קשה זו, לאחר מתקפת הדמים על יישובי הדרום ולאור החשש מהתרחבות המלחמה לצפון, קרן קימת לישראל ושותפינו בארגונים נוספים פועלים באופן מידי להשמשת מאות מקלטים ביישובי הצפון. יחד עם מאות מתנדבים נפלאים שעזבו הכול כדי לסייע, אנו מגיעים אל המקלטים המשותפים ודואגים להכינם לשעת חירום בהקדם האפשרי. נמשיך לעמוד לצד תושבי הצפון והדרום הגיבורים במהלך המערכה ואחריה".

ארי צוקרמן, יו"ר החברה למתנ"סים: "מדינת ישראל נמצאת בימים קשים ומאתגרים. בחברה למתנ"סים נרתמנו באופן מיידי למאמץ המלחמתי בחזיתות שונות, בדרום ובצפון, ויחד עם ה- JNF UK ושותפים נוספים, הובלנו פעולה מהירה של הכשרת מקלטים ואבזורם באיזור הצפון. ברצוני להודות גם לאלפי המתנדבים הנמצאים בשטח מדי יום ומבצעים את הפעילות במסירות מדהימה".

אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינות: "מועצת המכינות, עם אלפי חניכיה וחניכותיה, מגויסת למשימות האזרחיות מיום המלחמה הראשון- בחקלאות, בתעשייה, באתרי המפונים ובאתגרים רבים אחרים. 'עיר מקלט' הוא פרויקט לאומי מציל חיים וזו זכות להיות חלק ממנו. אני גאה בחניכי המכינות הקדם צבאיות ובצוותים החינוכיים שהתגייסו לפרויקט ועובדים במרץ מערי הצפון ועד הדרום".

קרדיט: JNF UK

Related Post

אירועי חנוכה בחדרה

Posted by - 18 בנובמבר 2018 0
חג חנוכה בראי האמנות. הרצאה שנייה בסדרת ההרצאות "יהדות בראי האמנות", והפעם: טיול חנוכיות ברחבי העולם, עם המרצה לאמנות אמי…

עלייה בתיאבון בחורף, ההסבר הפיזי והפתרונות הפרקטיים

Posted by - 6 בינואר 2026 0
מאת: ד"ר איה בן שלום, מנחה בכירה ברשת חלי ממן, המתמחה באורח חיים בריא החורף כבר כאן, הימים קצרים וגשומים ורבים מרגישים שהתיאבון עולה, החשק לפחמימות ולמתוק מתגבר והאכילה מרגישה פחות מאוזנת. חשוב להבין, זו אינה חולשה או חוסר משמעת, אלא תגובה טבעית של הגוף והנפש לעונה הקרה. הגוף זקוק ליותר אנרגיה כדי לשמור על חום, החשיפה הפחותה לאור יום משפיעה על מצב הרוח והשובע, והשהות הממושכת בבית מעודדת אכילה מנחמת. במקום להילחם בתופעה,  ד"ר איה בן שלום, מסבירה ל"השבוע בנתניה" כי הגישה הנכונה ביותר היא לעצור ולהתאים את ההרגלים לעונת החורף בצורה חכמה ומודעת. "הטעות הנפוצה היא ניסיון להתמודד עם העלייה בתיאבון באמצעות צמצום קיצוני, דילוג על ארוחות או משטרי אכילה נוקשים, מהלך שבפועל רק מגביר את תחושת הרעב ומוביל לאיבוד שליטה בהמשך. הדרך הנכונה היא להבין את הצורך הפיזי והרגשי שמביא איתו החורף, ולתת לו מענה מאוזן ומזין." מוסיפה בן שלום. מתחילים את היום בארוחה חמה – ארוחה חמה בבוקר, כמו דייסת שיבולת שועל, חביתה עם ירקות מוקפצים או אפילו מרק קל, מספקת תחושת חמימות ושובע כבר בתחילת היום, תורמת לאיזון רמות הסוכר ומפחיתה נשנושים וחשקים בהמשך. בונים ארוחות מחממות ומשביעות – בכל ארוחה עיקרית חשוב לשלב חלבון איכותי, פחמימה מורכבת וירק חורפי. השילוב הזה תומך בשובע ממושך, מייצב אנרגיה לאורך היום ומקטין את הצורך באכילה רגשית. משתמשים במרק ככלי תזונתי – מרק ירקות סמיך עם עדשים, קטניות או גריסים הוא ארוחה מלאה לכל דבר. הוא מחמם, מזין, קל לעיכול ומספק תחושת שובע גבוהה גם בכמות קלוריות מאוזנת. לא מדלגים על פחמימות, בוחרים אותן נכון – פחמימות כמו בטטה, קינואה, אורז מלא וקטניות תורמות לשובע מתמשך ומונעות נפילות אנרגיה. הימנעות מוחלטת מהן רק מגבירה חשק למתוק בהמשך היום. מתכננים נשנושים מראש – נשנוש מתוכנן, כמו יוגורט, פרי עם אגוזים, פרוסת לחם מלא או מרק קטן, מסייע לשמור על איזון ומונע אכילה אימפולסיבית מתוך רעב קיצוני. שותים גם כשלא מרגישים צמא – בחורף תחושת הצמא פוחתת, ולעיתים מתבלבלים בין רעב לצמא. שתייה של מים, תה צמחים, מים חמים או מרק צח תורמת לאיזון התיאבון ולתחושת רוגע. משלבים שומן במידה – שומן איכותי כמו טחינה, שמן זית, אבוקדו או אגוזים מגביר שובע, משפר טעם ומסייע להפחתת חיפוש מתמיד אחרי מתוקים. מתייחסים לאכילה רגשית בלי אשמה – כאשר עולה חשק למתוק, עדיף לשלב אותו במודע ובכמות סבירה כחלק מהשגרה, במקום להילחם בו וליצור מעגל של איסור ואיבוד שליטה. זזים גם כשלא מתחשק – גם פעילות קלה כמו הליכה יומית קצרה תורמת לאיזון התיאבון, משפרת מצב רוח ומפחיתה אכילה שמקורה בעומס רגשי. מחממים את הגוף לא רק דרך האוכל – לעיתים הצורך באוכל נובע מרצון להתחמם. בגדים חמים, מקלחת נעימה או שמיכה יכולים להפחית אכילה שאינה נובעת מרעב אמיתי. מקשיבים לרעב, לא נלחמים בו – בחורף טבעי לחוות יותר רעב, וזה לגיטימי. ההבדל המשמעותי הוא בין הקשבה מודעת לצרכים של הגוף לבין אכילה שמונעת מאשמה או ביקורת עצמית.