דיני המשפחה, בדגש על דיני ירושה, חוק התגמולים, הולדה לאחר המוות ועוד- עברו טלטלה משמעותית בעקבות מלחמת חרבות ברזל * שינויי החקיקה, שנדרשו באופן מהיר ומיידי, עלולים להשפיע על משפחות רבות בישראל, שחוו אובדן או פגיעה בעקבות המלחמה *
מאת עו"ד מאיה רקח-(פורום 'זאפ משפטי')
המדריך המלא לשינויי החקיקה וכל מה שאתם חייבים לדעת
מלחמת חרבות ברזל, שהחלה במתקפה אכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר, גבתה בישראל למעלה מ-1200 קורבנות והותירה משפחות רבות במצב מורכב, כשהן ניצבות בפני שאלות ודילמות שנותרו ללא מענה.
בעקבות המלחמה, בוצעו שינויים נדרשים בחקיקה בתחום דיני המשפחה במספר תחומים, העיקריים ביניהם בדיני ירושה, בחוק התגמולים, בנושא של הולדה לאחר המוות ועוד.
כדי לעשות סדר בכל השינויים שהולידה מלחמת 'חרבות ברזל' בתחום דיני המשפחה, גייסנו את עו"ד מאיה רקח, מומחית לדיני משפחה, שתסביר ותפרט.
כיצד אירועי 7.10 השפיעו על דיני הירושה?
לצערנו, בשל אירועי 7.10 יש לא מעט נעדרים. נעדרים הם אנשים שאינם מוגדרים בחיים ואינם מוגדרים כמתים. כאן נכנס חוק הצהרת מוות שקובע מיהו "נספה" ומיהו "נעדר".
סעיף 1 לחוק מגדיר "נספה" בזו הלשון: "'נספה' – מי שעקבותיו נעלמו זה שנתיים, ויש יסוד להנחה שהוא מת עקב מאורעות מלחמה או מאורעות טבע או תאונה".
"נעדר" מוגדר מי שאיננו נספה או נספה שנות השואה ועקבותיו נעלמו זה שבע שנים וכל המאמצים לגלות את עקבותיו לא הצליחו, ובנסיבות העניין יש יסוד להנחה שמת.
בסעיף 2 לחוק מסמיך המחוקק את בית המשפט לענייני משפחה לקבוע, על פי בקשת מעוניין או על פי בקשת היועמ"ש או בא כוחו, להצהיר על מותו של נספה באם נתקיימו בו אחד מאלה:
– מושבו האחרון היה בישראל או שרכושו מצוי בישראל או שעקבותיו נעלמו בישראל.
-בסעיף 3 לחוק מסמיך המחוקק את בית המשפט לקבוע גם את זמן המוות והוא עושה כן על סמך כל ראיה אפשרית או על סמך מועד האירוע המשוער (בענייננו – מאורעות 7.10).
צוואות
כאשר אדם הותיר אחריו צוואה – צוואתו תקוים. המצב הופך למורכב במקרים של היעדר צוואה – עזבונו של "מנוח" או "נעדר" שהוגדר "מנוח", בפס"ד, יחולק על פי חוק הירושה. חוק הירושה מעמיד חשיבות רבה לזמן מותו של אדם, זמן המוות משפיע ישירות על זהות היורשים ועל היקף העיזבון. על כן, על בית המשפט לענייני משפחה לקבוע את מותו של אדם ואת זמן המוות. את זה עושה ביהמ"ש על סמך ראיות שהובאו בפניו, אם ישנן כאלו, ועל סמך מועד האירוע שגרם למוות.
כיצד משפיע המצב על זוגות ידועים בציבור?
כידוע, אין חוק שמסדיר את היחסים בין בני זוג ידועים בציבור. יחסים אלו מוסדרים בפסיקה בלבד. חוק הירושה מגדיר את הזכות לרשת בין בני זוג נשואים זה לזה. אולם, החוק נחקק בשנת 1965 ואינו מתואם עם סוגי המשפחות שקיימות היום, כמו "ידועים בציבור" או "זוגות חד מיניים".
לכן, בתי המשפט נדרשו להיות יצירתיים ולתת פתרון לשאלת הזכות לירושה בין בני זוג שאינם נשואים והכילו את אותם דינים גם על זוגות ידועים בציבור. כלומר, כאשר נקבע בבירור כי בני זוג הם ידועים בציבור, חלים עליהם, לעניין חוק הירושה, אותן חובות וזכויות החלים על בני זוג שנשואים זה לזה. מכאן, בהיעדר צוואה של המנוח/ה קיימת הזכות האוטומטית של בן הזוג הידוע בציבור שנותר בחיים לרשת.
ס' 55 לחוק הירושה הינו סייג אשר מטיל מגבלה, והיא שבני זוג ידוע בציבור יוכלו לרשת אחד את השני ובתנאי שאף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאחר ביום פטירת המוריש.
שינוי נוסף בחוק התגמולים
חוק התגמולים נחקק גם הוא בשנת 1950 וגם בחוק הזה אין התייחסות לזוגות ידועים בציבור או לזוגות חד מיניים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל הודיע שר הביטחון גלנט כי לצורך קבלת תגמולים יכיר החוק בבני זוג ידועים בציבור ו/או חד מיניים כבני זוג נשואים.
הולדה שלאחר המוות
הליך קצירת זרע הינו הליך רפואי לנטילת זרע מן המנוח ושמירתו בהקפאה עד לשימוש בו. מבחינה רפואית, ההליך אפשרי עד 36 שעות לאחר המוות. לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ההנחיה המשפטית היתה כי יש לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה וזאת על פי בקשת בת זוגו של המנוח או על פי בקשת היועמ"ש או בא כוחו. על מנת לקבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה לנטילת הזרע מן המנוח היה צורך לשכנע את בית המשפט כי המנוח רצה ילדים לאחר מותו.
אירועי 7.10 גבו קורבנות רבים, חלקם גברים צעירים, ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוגמשו התנאים. ההנחיה כיום קובעת כי בתי החולים מוסמכים לאשר נטילת זרע מנפטר ללא צורך בהגשת בקשה לאישור לכך מבית המשפט. כמו כן, בתי החולים רשאים לאשר את ההליך גם לבקשת הורי המנוח ולא רק לבקשת בת זוגו.
מאיה רקח. צילום קארין דקל
