בימי סתיו נעימים אלה, בהם הגבלות התנועה והריחוק מהבית הוסרו והרצון לצאת מהבית ולהתאוורר בשיאו, קרן קימת לישראל מציעה מסלולי טיול שמתאימים לכל המשפחה וללא עלות.
נחל השופט
טיול בנחל השופט הוא תמיד חוויה נעימה לכל המשפחה. הנחל עובר בנוף של שדות ויערות ובגדות הנחל צומחים עצי ערבה, בוקיצה (אולמוס) שעירה ושיחי פטל המעניקים בקיץ פרי עסיסי וטעים. המים בנחל זורמים בדרך כלל עד ראשית הקיץ.
ההגעה לנחל השופט הינה מכביש יוקנעם–מגידו (כביש מס' 66), כששלטי "פארק רמת מנשה" ו"נחל השופט" מכריזים על המקום. בכניסה פונים דרומה בדרך סלולה ולאחר כ-100 מ' יקבלו את פנינו שלטי הכניסה לפארק.
הדרך הסלולה נמשכת במעלה הכביש. נחלוף על פני "דרך הפארק", הפונה שמאלה לכיוון ג'וערה וחוצה את רמת מנשה. הכביש מתעקל כאן בעיקול חד ימינה ומגיע לאחר כ-600 מ' לצומת דרכים: היישר לפנים – חניוני הזורע; שמאלה – הדרך היורדת צפונה לנחל השופט. אנו בלב יער הזורע המכסה כ-30 אלף דונם. היער שקק"ל נטעה בו עצי מחט ועצים רחבי עלים, הוא מוותיקי היערות הנטועים בישראל.
נרד בדרך המגיעה לעמק של נחל השופט, נפנה שמאלה בדרך היער כדי לחצות מיד את הנחל ונחנה בחניון חרובים, המקום שבו מתחיל ומסתיים השביל הרגלי.
מחניון חרובים נרד לכיוון נחל השופט ולמרפסת הצופה על מפל הנחל שיוצר כאן בריכה נאה. הספסלים בפינה זו מוצבים בצל עצי בוקיצה שעירה (אולמוס שעיר) – עץ נדיר בישראל הצומח רק בקרבת מים.
השביל חולף על פני סכר קטן המשמש את התחנה למדידת זרימת המים בנחל ועל פני שתי מערות קטנות ומגיע לחורשה יפה ובה שרידי טחנת קמח. אפשר לחצות את הנחל למערה גדולה. כל המערות כאן נחצבו ביד אדם.
טחנת הקמח מציינת את קצה המסלול של כ-750 מ'. משם חוזרים באותה הדרך לרחבת החניון.
תל עזקה בפארק בריטניה
מומלץ לטייל לתל עזקה ולעלות לתצפית מרהיבה על עמק האלה. תל עזקה מציין את הקצה הצפוני של פארק בריטניה, לב ליבה של שפלת יהודה.
דרך הגעה: נוסעים בכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) לצומת תל עזקה, ליד כפר זכריה. פונים מערבה ונוסעים 1.4 ק"מ לשער הכניסה הצפוני של פארק בריטניה. כדאי להתרשם בדרך מהמדרונות התלולים של תל עזקה, המתנשא מדרום לכביש. עולים בדרך הסלולה 1.8 ק"מ, פונים שמאלה ונוסעים עוד כקילומטר עד למרגלות התל.
בתל עזקה (תל זכריה) שכנה בימי קדם העיר הראשית שקידמה את פניו של כל מי שעשה את דרכו ממישור החוף ליהודה. העיר נמצאה במקום אידיאלי, בראש גבעה גבוהה בעלת מדרונות תלולים, כ-125 מ' מעל עמק האלה, המאגף את התל ממזרח, מצפון וממערב. תל עזקה נמצא במקום אסטרטגי, בגבול הטבעי שבין השפלה הגבוהה לשפלה הנמוכה. האתר חולש על צומת דרכים ראשי שנפגשות בו דרך האורך החוצה את השפלה מבית שמש ללכיש ודרך הרוחב החשובה המחברת את הרי יהודה למישור החוף. כיום מקובל לזהות את התל עם העיר המקראית עזקה. תל עזקה נמצא כ-1 ק"מ מהכניסה הצפונית לפארק.
לאורך הדרך הציבה קק"ל חניונים רבים לרווחת המטיילים. אפשר לעלות לתל עזקה על דרך הנוף וליהנות מתצפית על עמק האלה. קק"ל הכשירה ושיקמה את דרך הנוף לטובת המטיילים וכמו כן סללה קטע אספלט והכשירה חניון נגיש לאנשים מוגבלים בתנועה בחניון אורן, כ- 200 מ' צפונית לאלון הזקן.
סיור לעין קובי בפארק בגין שבהרי ירושלים
פארק עין קובי הינו חלק מפארק בגין שבמורדות המערביים של הרי ירושלים. מומלץ לסייר רגלית מעין קובי – אתר ארכיאולוגי ומעיין שופע – לאורך נחל קובי.
יורדים לתוככי העמק בשביל הצופה אל עבר עמק נחל שורק עם תצפיות מרהיבות על יישובי הרי ירושלים. האזור משופע בפריחה הררית ובצמחייה עבותה האופיינית להרי ירושלים.
נקודת המפגש: עין קובי, בתוך פארק בגין (אפשר להזין ב waze ) הכניסה משער מבוא ביתר, כ-700 מ' ממזרח לכניסה ליישוב מבוא ביתר, כביש 375, ליד סימן ק"מ 8.
(אורך המסלול הוא בין שעה לשעתיים ואינו מתאים לעגלות ולמתקשים בהליכה).
עין קובי הינו פארק של ממש בזכות עצמו ובו נובע אחד ממעיינות הנקבה היפים בהרי ירושלים. מי המעיין זורמים בנקבה תת-קרקעית שאורכה כ-12 מ' אל בריכת איגום תת-קרקעית גדולה, שעליה מכסה מבנה אבן. מבריכת האיגום המשיכו המים לזרום בנקבה שאורכה 17 מ' אל בריכה חיצונית, ומהמאגר נהגו להעביר את המים בתעלות לחלקות השלחין.
קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, שיקמה את מערכת המים ופתחה אותה לציבור, נטעה במקום עצי בוסתן והוסיפה חניון נופש וחניון לילה קטן ממזרח לדרך הפארק. אפשר לרדת בזהירות לבריכה התת-קרקעית בגרם מדרגות מתכת. מי שמחפש להגיע לבריכה בדרך הרפתקנית יותר מוזמן לרדת בסולם ברזל מאובטח דרך פיר שיורד לנביעה ונמצא כ-20 מ' מדרום לבריכה. זחילה קצרה ורטובה במורד הנקבה מגיע אל הבריכה התת-קרקעית ואל סיפון ברזל שמוביל למדרגות וליציאה. יש להצטייד בפנסים, בנעליים להליכה במים וברוח נעורים.
ספיקת המעיין היא בירידה מתמדת בשל מיעוט משקעים וגם בגלל הפסקת העיבוד והחריש המסורתי של הטרסות הישנות, פעולה שהגבירה את חידור המים לקרקע ולאגן הניקוז של המעיין.
קרדיט- ארכיון הצילומים של קק"ל
