נתניה מרכינה ראש: טקס האשכבה של ראש העיר מרים פיירברג-איכר ז"ל
ראש העיר זכתה לטקס אשכבה ממלכתי, שבו נטלו חלק ראש הממשלה, ביבי נתניהו , שרים, חברי כנסת, ראשי עיר, בכירי המשק, החברה והפוליטיקה וכן תושבי נתניה רבים שבאו לחלוק כבוד לאישה שהפכה את נתניה לאחת הערים המשגשגות והמובילות בישראל.
ארונה של פיירברג-איכר הובא לבניין העירייה, שם התכנסו עובדי העירייה לחלוק לה כבוד אחרון. הדגלים הורדו לחצי התורן, נערכה דקת דומייה ונישאו הספדים.
את הטקס פתח החזן ישראל רנד, ובנה צפריר פיירברג, קרא קדיש; כמו כן נשא דברים מרגשים, מנכ"ל העירייה יורם כהן שליווה אותה בשנים האחרונות.
בהמשך – עבר הארון לאיצטדיון מרים, שם הספידו אותה בהערכה רבה על פועלה ועל מי שהייתה בחייה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ושר הביטחון ישראל כ"ץ. נכחו: השרים יריב לוין, גילה גמליאל, עידית סילמן, בועז ביסמוט, אלי כהן, אבי דיכטר, יואב קיש, יואב גלנט, בני גנץ, ראשי ערים ואישי ציבור מכל המגזרים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "אנחנו נפרדים מאגדה מוניציפלית, מנהיגה מקומית שמעטים כמוהה בנוף הציבורי שלנו. מרים הייתה נתניה ונתניה הייתה קשורה למרים. היא הייתה אגדה בחייה. מנהיגה מקומית משכמה ומעלה."
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר בין השאר: "בזכות החזון שלה, ובזכות היכולת שלה לרתום עמיתים ושותפים, הצליחה מרים להפוך את נתניה לאחת הערים המובילות בישראל. עיר שלמה נשארה מיותמת. עיר שלמה כואבת את אובדן האימא של נתניה."
ממלאת מקום ראש העיר וסגניתה, עו"ד שירי חגואל סיידון ציינה: "היא נהגה לומר אומרת שמה שהיא חולמת בלילה, היא מגשימה ביום ואכן כך עשתה. היא לא ויתרה ונלחמה להשיג עוד תקציבים ועוד משקיעים כדי להביא את העיר למקום שבו היא נמצאת כיום… הכול עשתה ב 10 אצבעות. היא הקימה כאן אימפריה".
סגנית ראש העיר, טלי מולנר הוסיפה: "אני מבטיחה לך שנמשיך ונשמור על מורשתך , נשמור על המנגינה של נתניה , כמו שתמיד אמרת שאת המנגינה של נתניה אי אפשר להפסיק."
הישגיה של פיירברג היו לאורך השנים רבים ומשמעותיים: היא
פתחה את הקדנציה הראשונה שלה בצעד אמיץ כאשר הוציאה את העיר ממשבר תקציבי, הביאה תקציבי עתק ממשרדי הממשלה, ופיתחה תשתיות בתחומי התיירות, התחבורה, התעסוקה, הרווחה והחינוך. תחת הנהגתה נבנו שכונות חדשות ובהן קריית השרון, עיר ימים ואגמים; הוקמו מוסדות חינוך, מתקני ספורט ותרבות ובהם אצטדיון מרים, הארנה והפלנתניה וטופחו הריאות הירוקות של העיר.
על מהלכיה הבולטים נמנו גם הבאת איקאה לנתניה, חניכת האנדרטה לניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית ופינוי אתר המזבלה ש"ישב" על אחת הקרקעות האטרקטיביות ביותר של העיר.
כל אלה היו חלק ממפעל חיים אדיר שנבנה באהבה גדולה לעיר ולתושביה. חזונה של פיירברג, מנהיגותה ויכולתה, ביצרו את דרכה של נתניה וימשיכו להשפיע על העיר עוד דורות קדימה.
"מעבר לכול" חזרו ואמרו תושהים "היא הייתה אדם, נשמה גדולה שתושבי העיר היו לה למשפחה והעיר הייתה לה בית ושליחות".
יהי זכרה ברוך.
ראש הממשלה נתניהו בדברי הספד לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר ז״ל: ״אנחנו נפרדים היום ממנהיגה מקומית משכמה ומעלה, מאגדה מוניציפלית – ממרים, שהייתה לאגדה בחייה״
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו הגיעו היום (א׳) לאצטדיון ׳מרים׳ לחלוק כבוד אחרון לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר ז״ל, שהלכה לעולמה ביום שישי האחרון לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.
דברי ההספד של ראש הממשלה בנימין נתניהו:
״משפחת פיירברג-איכר היקרה וכל הקרובים.
תושבי נתניה, שתמיד קרובים לליבי, ואני מוסיף: כל אזרחי ישראל, ששותפים לכאב העמוק על הליכתה בטרם עת של מרים הנפלאה מאיתנו.
שרים, שרות, חברות וחברי כנסת, ראשי ערים, ידידיי,
אנחנו נפרדים היום ממנהיגה מקומית משכמה ומעלה. אנחנו נפרדים מאגדה מוניציפלית – ממרים, שהייתה לאגדה בחייה. אנחנו נפרדים מראשת עיר, שמעטים כמוה בנוף הציבורי שלנו. ב-27 השנים האחרונות מרים הייתה שם נרדף לנתניה, ונתניה הייתה קשורה במרים כחומר ביד היוצר – ידיה האמונות של מרים, שבנתה, יצרה והביאה את העיר האהובה הזאת לשיאי התפתחות חסרי-תקדים.
נתניה, כמו כל ערי החוף שלנו, צמחה מן החולות. עוד לפני שהייתה לנו מדינה – הייתה לנו נתניה; נקודת התיישבות קטנה שנוסדה ב-1929, ושהתפתחה שלב אחר שלב לצד פרדסים עמוסים בפירות-הדר.
מרים פיירברג הכירה היטב את ההיסטוריה של נתניה – כשהיא עצמה נחושה לעשות היסטוריה בנתניה. שורשיה היו נטועים בבית שחינך ליהדות ולציונות, לאהבת הארץ, וגם לערכי תנועת ז'בוטינסקי. אביה של מרים, לוחם אצ"ל לשעבר, הסתיר שנים רבות את ההשתייכות האידיאולוגית שלו – כדי שלא יבולע לו. אבל מרים – מרים כבר סרבה להסתתר. היא הזדהתה בגאון עם הערכים הלאומיים, כולל ערכי תנועת 'הליכוד'.
רעייתי שרה ואני נפגשנו עמה פעמים רבות. שמענו ממנה על פעילותה הענפה בעיריית נתניה, פעילות עוד לפני שנבחרה לראשת העיר. וכמובן שמענו ממנה – בלהט אופייני, בעיניים מלאות ברק – אני מסתכל עכשיו על תמונתה, בעיניים האלה – שמענו ממנה על החזון שלה כראשת העיר. החזון הכביר הזה ליווה אותה בתנופת-עשייה בלתי פוסקת. מבוקר עד לילה מרים עסקה בביסוס מעמדה של בירת השרון – כפנינת השרון. בהמשך לעשיית קודמיה בראשות נתניה, שכל אחד מהם יצק נדבכים חשובים בבניין העיר, מרים הסתערה על המשימות בחדוות-עשייה מופלאה.
הייתה לה אישיות – הייתי מגדיר את זה – אישיות חזקה ורכה גם יחד. חיוך חם – עם עקשנות לא קטנה. היא ידעה לעמוד על שלה שוב ושוב ושוב. היו בה רוח חלוצית, מחויבות בלתי-מתפשרת למשימה, תודעת שליחות, נחישות להצליח וכושר מנהיגות מעורר השראה.
סיפרתי למרים על הזכרונות שלי מנתניה של פעם. הייתי ילד קטן, היו לי שתי דודות כאן בנתניה. היא הייתה כפר קטן. היינו באים לים. הים היה תמיד מזוהה אצלי עם נתניה, כי בירושלים לא היה ים. כאן הלכתי על החוף, כאן למדתי לשחות ואכלתי תירס חם. לימים, התאמנתי גם בחלון של מכון 'וינגייט'.
אבל היו צריכות לחלוף אי-אילו שנים, כדי שהמפגשים שלי כראש ממשלת ישראל עם מרים כראשת עיריית נתניה – כדי שהמפגשים הללו יניבו עוד תוצאות מוכחות לטובת העיר, עוד תנופת בנייה, עוד בניינים, עוד כבישים מהירים, עוד עולים חדשים. הייתה כאן זהות אינטרסים מוחלטת בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי, שמרים ייצגה אותו ככוח פורץ דרך. בכלל היא הייתה אישה פורצת דרך.
אני זוכר עוד כילד, שהתייחסו לנתניה כפריפריה. אני הצגתי למרים את התוכניות שלי בדבר ביטול הפריפריה – לפרוץ את רצועת החוף הצרה בקו חדרה-גדרה, באמצעות תשתיות תחבורה מתקדמות, שיקצרו את זמני הנסיעה לכל חלקי הארץ. מרים הבינה את זה היטב, אבל, כדרכה, היא מיד הצביעה על המפות ואמרה: "טוב, הנה, מה שיעזור לחזון: פה נהיה זקוקים לעוד כבישים מהירים, לעוד מחלפים, ושם נרחיב את גבולות נתניה ונבנה שכונות חדשות״. – היא הצביעה על המקום הזה. היא ידעה לדרוש, אבל אני אומר לכם בלי שום הפרזה. היא מעולם לא דרשה דבר לעצמה. "והנה הים" – אני זוכר שהיא אמרה: "אנחנו נהפוך את קו החוף של נתניה לריביירה אמיתית, עם עוד מגדלים, עוד בתי-מלון, עוד אטרקציות שימשכו אליהם המוני מבקרים".
אני זוכר שהיא התרגשה מאוד, כשחנכנו את 'אנדרטת הניצחון' המרהיבה בנתניה, פה מעבר לכביש, ב-2012. שתי הכנפיים הצחורות, הלבנות, של האנדרטה, מעלות על נס את הניצחון המכריע של 'הצבא האדום' על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. זוהי גם הנצחה ראויה לוותיקי המלחמה היהודים – ה'וטרנים' – שהשתתפו בהמוניהם במערכה להצלת האנושות.
מרים התמודדה בנחרצות עם כל אתגר – וכאלה היו רבים. נתניה ידעה פיגועי-טרור קשים. היא ידעה מעשי פשיעה ואלימות. לנוכח הפיגועים מרים חיבקה את התושבים בידה האחת, ואת ידה האחרת קפצה מרים לאגרוף, שנכון להתעמת עם גורמי הפשע בכל זמן ובכל מקום. היא לא נרתעה מאיומים, גם כשאיימו פיזית עליה ועל ביתה. היא רק רצתה להפוך את נתניה לבית חם בעבור כלל התושבים – ישראלים ותיקים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ארה"ב, יוצאי צרפת ובריטניה, יוצאי ברית המועצות לשעבר. היא חנכה בתי-ספר, מוסדות תרבות, בתי-כנסת, קניונים, פרויקטים להעצמה נשית, וגם את האיצטדיון המרכזי הזה שהיום נושא את שמה – 'איצטדיון מרים'.
מכובדיי וידידיי תושבי נתניה,
מרים הנביאה סחפה אחריה את נשות ישראל בתופים ובמחולות לאחר קריעת ים סוף. מרים פיירברג סחפה בעשייתה את תושבי נתניה, שהחזירו לה תמיכה והרעיפו עליה אהבה אין קץ. נתניה הפורחת, התוססת, השוקקת חיים, היא המצבה הראויה לה. זוהי מצבה לתפארת, מצבה עטופת אור, שבעזרת השם תעמוד לדורות.
יהי זכרה של מרים היקרה – מרים האהובה – ברוך לעד״.
- סטילס: מעיין טואף / לע״מ / גב׳ שרה נתניהו.
- וידאו: רועי אברהם/ לע״מ, סאונד: יחזקאל קנדיל/ לע״מ.
