בגלריה על הצוק נפתחה תערוכה קבוצתית חדשה שמבקשת לשאול: מה עושים עם הדברים שהעולם משאיר מאחור? ומשיבה: חפצים שנזרקו, עלים שנשרו, תצלומים שנשכחו, בגדים שנותרו לאחר מות הגוף, כותרות עיתון שהתיישנו, שברי מתכת, צעצועים קטנים, קופסאות, כפתורים, סלים לא גמורים, חלומות, מסמכים וזיכרונות, כל אלה הופכים בתערוכה "המלקטות" לחומר חי, טעון ומפתיע.
התערוכה באוצרותה של ד"ר נורית יעקבס צדרבוים, עוסקת בפעולת הליקוט כמעשה אומנותי, נשי, תרבותי וחברתי. היא ואומניות אשר אוספות, שומרות, ממיינות, גוזרות, קושרות, קולעות, מצלמות, מציגות, מציבות ומרכיבות מחדש חומרים שנדחקו אל השוליים ומעניקות להם חיים חדשים.
לדברי ד"ר נורית יעקבס צדרבוים, הליקוט בתערוכה מתחיל בפעולת איסוף, אך מציע מבט אחר על העולם: מבט שמזהה ערך דווקא במה שנחשב מיותר, שולי, ישן, שבור או חסר שימוש. "מתוך החומרים הקטנים והיומיומיים נפתחות שאלות גדולות – מי קובע מה ראוי להישמר? מתי חפץ הופך לזיכרון? כיצד שארית נעשית עדות? ומה קורה כאשר מלאכה שקטה הופכת לאמירה אומנותית?"
בין העבודות בתערוכה ניתן למצוא למשל: שמלה ישנה שנשארה מאם והופכת לגוף נעדר וכטקס להתכתבות חזותית בתכנים של גלוי ונסתר; חלקי מרזב מבית מלאכה משפחתי שהופכים להיות מוליכי זיכרון; ארון מדפים שמוצב כמוזיאון של דברים שכמעט נזרקו; ספרי יומן שבתוכם נשתלות כותרות עיתון גזורות; עלים שנאספו, בושלו והוטבעו כעקבות של זמן; סלים, ענפים וקצוות קליעה החושפים את הרגע שבו מלאכה עדיין לא נסגרה; ספר אובייקט הבנוי מחומרי חלום ותצלומים, שקופיות, כרטיסים ומסמכים המרכיבים ארכיון אישי של מסע וזהות – חומרים אישיים טעוני רגש וזיכרון שהופכים להיות מסע של חקר יצירה געגוע ואמירה, תמונות ומסמכים שהופכים להיות חומר לעיבוד חזותי בדרכי ליקוט אחרות המעצבות זיכרון ותודעה.
אוצרת התערוכה ד"ר נורית יעקבס צדרבוים ומשתתפות: חני אלישע, סמדר ברנע, מירה שטרן, מלכה בורשטין, סילביה הראטי, אנה סרי, שרית איזנמן, נורית יעקבס צדרבוים, מזלית חצרוני טביב, דניאלה להב, חיותה רוטר, דליה אילון סינקלר
התערוכה תוצג בגלריה 'על הצוק' בנתניה בחודשים אוגוסט–ספטמבר ותינעל ב – 13.9.26.
