25 שנה למאיר אריאל

13 0

 ההומאז' של היוצרים למאיר אריאל ובוב דילן

25 שנה למאיר אריאל ו-50 שנה לסיבוב ההופעות המיתולוגי The Rolling Thunder Revue של בוב דילן – ושניהם עדיין חיים יחדיו: כמחווה לאמנים הגדולים שהשפיעו עליהם רבות, עלו יואל קלופפר ונחי וייס אל קברו של מאיר אריאל במשמרות כדי לשפוך אור חדש על "חזון אחרית הימים" שכתב אך לא הספיק לקרוא לפני מותו

השבוע, חל יום פטירתו של מאיר אריאל הטמון בבית הקברות של קיבוץ משמרות. נחי וייס, יחד עם חברו יואל קלופפר, עלו לבית העלמין במשמרות כדי לקרוא על קברו של מאיר אריאל, בנימה אקטואלית מתמיד, את "חזון אחרית הימים" שכתב לפני מותו ולא הספיק לקרוא. את העליה עשו השניים בעוד הם משחזרים את ביקורם ההיסטורי של בוב דילן ואלן גינסברג על קברו של מי שהשפיע על הילך הרוח שלהם ועיצב את דור הביט בספרו "בדרכים", הסופר ג'ק קרואק. באותו סתיו של 1975, במהלך סיבוב ההופעות המיתולוגי The Rolling Thunder Revue, עצרו דילן וגינסברג את הוואן על פתח בית הקברות בלוול מסצ'וסטס וקראו מתוך ספרו של קרואק, רגע מיתולוגי שהופיע גם בסרטו של מרטין סקורסזה – A Bob Dylan Story.

וייס וקלופפר בוגרי המגזר החרדי לשעבר ובשנים האחרונות פועלים יחד עם חבורתם עד כי לצופה מן הצד נראה שהם אלכימיה של סגנון ייחודי משלהם: תרבות יהודית שנעה בין זמירות שבת לבלוז של המיסיסיפי ותפיסת העולם המשלבת תנ"ך עם חדשנות, יצירה ואדמה. את העליה לקברו של מאיר אריאל הם ערכו בהומאז' ליוצרים בוב דילן ואלן גינסברג, כמחווה עמוקה ליוצרים שהשפיעו עליהם ועל הפילוסופיה החברתית שלהם.

קלופפר הוא ה'קרישנמורטי' של החבורה, וייס הוא יוצר ירושלמי שפרסם לא מכבר את ספר המסעות והגעגועים "מותק החושך" ובימים אלו עורך את ספרו השלישי. בחודש הבא יופיע וייס ויפרסם תערוכה של יצירותיו בפסטיבל היהודי Franz Kafka Stetl בברנו שבצ'כיה.

וייס גם שר ומנגן בהופעותיו את שיריהם של מאיר אריאל ובוב דילן ומתאר את שני היוצרים הדגולים כטיפה אחת שנלקחה מאותו אוקיאנוס ורוח אחת הנושבת באותו שדה של תודעה. "אני מוצא אינספור רפרנסים ביניהם. זה אתגר יצירתי מלהיב עבורי, לקרב בין שניהם גם היום. בשירו 'נשל הנחש' אומר מאיר 'מי צריך אותך עכשיו, מי בכלל זוכר אותך עכשיו, ולך תתחיל למצוא שוב את הקשר…' – השורה הזאת היא נשמתו הפועמת המתמודדת רגע-רגע עם הניסיון לאחוז במשהו משמעותי אחד נוכח החרדה של הזמניות והשכחה והטמיון…"

באשר להומאז' לדילן וגינסברג מסביר וייס כי "הרולינג ת'אנדר הוא ההתגלמות החיה והפועמת המושלמת ביותר של יוצרים שעושים מקום אחד לשני ומתפקדים יחד כחבורה מאוחדת. כמה יופי יש להבעה היצירתית שלהם, מלאת חופש, אהבה ושטות, ועם כל הארגז הזה הם גם בתנועה משותפת. לא יודע איפה אפשר למצוא בימינו עוד שילוב מופלא כזה של פעולה ותנועה יחד, זה החמצן החסר בקהילות האמנים כיום".

מבחינת וייס וקלופפר, העליה לקברו של מאיר אריאל ברוח התקופה של דור הביט זהו רגע של זכירה, של נצחיות, של תפילה. בפרט בתקופה הקשה הזו, כשהחדווה היצירתית ויפעת החיים שרויים עמוק באדמה, זהו רגע של ניסיון לשקם את רוחנו ולחזור למעיינות צוננים כמו מי שחשב שאיבד את אהבתו וזכה להיפגש איתה פנים מול פנים.

מתוך הכמיהה הזאת קורא קלופפר על קברו של אריאל את חזון אחרית הימים שכתב אריאל תחת הכותרת: חזון טיוטה ב'. "הנה ימים באים ותרבה תחושת ההדדיות בין אנשים שתעלה מעומק ההגדרות העצמיות של היחידים ומתוך הייחודיות של האחד וההזדהות עם הייחודיות של הזולת. תהיה הכרה הסכמה כללית שכל בני האדם עלי אדמות שווים ושונים, כל אחד וטביעת האצבע שלו, ויהיה לזה כבוד חדש. אנשים יודו איש לאחיו על היותם הם".

Related Post

עושים סדר בסגר

Posted by - 11 באוקטובר 2020 0
השילוב של החגים ביחד עם הסגר גורם לרבים מאיתנו לחפש מה לעשות עם כל הזמן שפתאום יש לנו. אנחנו מוצאים…

הצלחה ושמה ״חבצלות״ 

Posted by - 19 ביוני 2023 0
להקות המחול "חבצלות" בשיאן של חזרות לקראת קיץ גדוש בהופעות- בפסטיבל אשדודאנס, בפרימיירה החגיגית ובפסטיבל כרמיאל.  מאת יאיר אברהם  מה מצפה ללהקת המחול…
כלי נגישות