קדחת הדיווש: הראל נחמני הפך את התחביב למקצוע ומספר אודות הקסם הדו גלגלי

6 0

ענף רכיבת האופניים ממשיך לצבור תאוצה. אם בעבר שימשו אותנו האופניים רק כדי להתנייד בשכונה בצורה קלילה, ככלי תחבורה בעידן בו לא לכל אחד היה רכב או בשביל לסחוב על הכידון שקיות בדרך חזרה מהמכולת, הרי שבשנים האחרונות נראה שהאהבה לכלי הרכב הדו גלגלי צברה תאוצה משמעותית גם בארץ -בפרט בעיר נתניה.

לא מדובר באופניים החשמליים, אלא באופני שטח וכביש בהם קיימת חדוות הדיווש והספורט. ראייה לכך ניתן למצוא בפארק האופניים העירוני, בשבילי הרכיבה המתרבים ובחובבי הענף אותם ניתן לראות בכל מקום ולא רק ביום כיפור.

אחד האנשים המובילים את תחום הרכיבה בארץ הוא הראל נחמני, שמכיר את מסלולי האופניים מכל הזוויות והצדדים. האיש, שהחל את דרכו המקצועית על כיסא סמנכ”ל בחברת הייטק, גילה את אהבתו לענף האופניים בשלב מוקדם בחייו.

עם השנים צבר את האומץ לעזוב כל קריירה אחרת ולהתמסר לתחום. אחרי שנכנס למשטר אימונים וצלח את תחרות איש ברזל בניס שבצרפת, הוא המשיך לתחרויות מאתגרות במיוחד שכללו טיפוס באופניים על גבי הרי האלפים המדהימים, כשכיום הוא עוסק גם בפן הארגוני והתיירותי של רכיבה באופניים. מעבר למשלחות הרכיבה שהוא מוציא למסלולים ולתחרויות בחו”ל, הוא גם המייסד של תחרות ‘הגראן פונדו’, שתתקיים בתחילת חודש מרץ הקרוב בערבה.

“לאורך השנים האופניים הפכו אצלי לדרך חיים של ממש”, מספר הראל המתגורר כיום באזור השרון: “זה התחיל אצלי כתחביב, כשעם הזמן הגברתי את כמות האימונים. הגעתי לתכנית אימונים אינטנסיבית מאוד ב-2004, כשהמטרה הייתה לצאת לתחרות איש ברזל בצרפת בשנת 2005. אחרי שהגשמתי את המטרה הזו, המשכתי כמובן לאתגרים נוספים. בשנת 2008 הגעתי,  די במקרה אפשר לומר, לתחרות הנקראת ‘טור טראנס אלפ’, שהייתה חוויה טראומתית במישור הספורטיבי, אך גם אבן דרך משמעותית בתחום המקצועי עבורי. בשנת  2009 החלטתי שאני הופך את הספורט למקצוע. התחלתי לפעול כיזם בתחום תיירות הרכיבה וכמארגן תחרויות”.

yf1

הראל נחמני. צילום יח”צ

למה התכוונת כשאמרת שהגעת במקרה לתחרות בהרי האלפים? איך זה קרה?

“התחרות באלפים הייתה לפני כעשור, כזו שצריכים להגיש בקשה כדי להשתתף בה. זאת תחרות מאוד מפורסמת ובין הנרשמים אליה נערכת הגרלה. אלה שזוכים בה מוזמנים לתחרות. התחרות מתנהלת כאשר חוצים את האלפים בזוגות, ולכן נרשמתי אליה עם חבר בשם רונן שיריזלי. לא חשבנו באמת שנזכה בהגרלה – עד שבאחד מהימים קיבלתי מייל עם הזמנה להגיע לתחרות. כשסיפרתי לרונן חשבתי שהוא לא יסכים לנסוע ושיהיה לי תירוץ טוב לרדת מכל העניין. להפתעתי, הוא אמר שהוא רוצה לעשות את זה וזה אכן מה שעשינו”.

 ולמה זאת הייתה גם חוויה טראומתית?

“הגענו לשם עם ניסיון מועט מאוד ברכיבה בהרי האלפים. מכיוון שהופתענו מכך שזכינו בהגרלה, הגענו לא ממש מוכנים. זאת הייתה חוויה ספורטיבית מדהימה, אבל גם קשה. מעבר לקושי האובייקטיבי, לי גם היה פחד מרכיבה בירידות, ושם באלפים היה טיפוס מאתגר, אך גם הרבה ירידות מטורפות. למרות החוויה הלא פשוטה, לא התייאשתי והחלטתי שאני הולך לחזור לשם בשנה שאחרי, עם הכנה טובה ועם משלחת ישראלית שתרכב יחד אתנו. התאמנו כמה חודשים לקראת התחרות, ארגנתי קבוצת רוכבים, והגענו לטור טראנס עם 25 רוכבים מהארץ. זאת תחרות מדהימה. מאז, בכל שנה, אני מוציא משלחת של רוכבים מהארץ אליה”.

 ניתן לומר, שהחוויה המתקנת ההיא נתנה לך המון השראה?

“כן, היא הראתה לי איך אפשר בעזרת הענף הזה להגשים חלומות לאנשים. הוצאתי מאז מאות אנשים לשם, כשרובם הם לא רוכבי על, אלא אנשים שלא האמינו שהם יעשו דבר כזה. הם יוצאים מהתחרות הזאת עם חוויות מטורפות. מעבר לכך, אחרי הפעם הראשונה שנסעתי לשם, הבנתי שספורט זה לא רק לעלות על האופניים ולרכב. רכיבת אופניים זאת תרבות, למידה ודרך. זה משהו שנותן לך כלים לדברים נוספים. לגבי הרכיבה בירידות, למשל, היום אני נהנה מאוד מרכיבה כזו ולא מפחד מזה. מעבר לטכניקה שלמדתי, זה היה גם תרגול מנטלי להתמודד עם הפחד – כך שאפשר דרך הספורט לעבוד על המון אלמנטים”.

איזה קסם יש ברכיבה עבורך? למה כל כך הרבה אנשים אוהבים את הספורט הזה?

“יש ברכיבה משהו המשלב בין ספורט מאוד משמעותי לגוף, לבין האפשרות לראות הרבה נופים ומקומות. אתה יכול להגיע ברכיבה למרחקים דומים למכונית. אפשר לראות מקומות בעולם עם טיולי אופניים. מעבר לכך זה משלב את העניין החברתי. רכיבת אופניים נעשית לרוב עם קבוצות שהופכות לסוג של משפחה. אנשים בקבוצות נעשים חברים ממש טובים. לכן, הספורט הזה נעשה מאוד פופולארי בשנים האחרונות”.

בקרוב תתקיים תחרות הגראן פונדו ערבה. מי יכול להשתתף בה?

“גראן פונדו הוא מרתון לאופניים. אני מארגן את התחרויות האלה בארץ משנת 2012, כשבפעם הראשונה הרכיבה הייתה מהגלבוע לחרמון. השנה המרוץ ייערך בערבה ויכלול כמה מקצים שונים. ישנו הטור המקצועי וישנו הטור הבינלאומי לנשים. חוץ מזה, יש שלושה מקצים. הגראן פונדו באורך 160 ק”מ, המדיו פונדו באורך 128 ק”מ והמיני פונדו באורך 54 ק”מ. את המיני פונדו כל אחד יכול לעשות והוא מיועד לרוכבים ורוכבות פחות מנוסים”.

איך היית ממליץ למי שרוצה להיכנס לעולם הרכיבה להתחיל?

“אני חושב שמי שמעוניין להתחיל לרכב, כדאי שיבחר לעצמו קבוצה מתאימה, עם אנשים ומאמן שיכירו לו את תרבות האופניים. צריך להתחיל להתאמן ולהציב יעד בדמות תחרות בה רוצים להשתתף ולהתאמן לקראתה. מתחילים בקטן ולאט לאט מתקדמים לגדול, או שנשארים בקטן וזה גם טוב. העניין העיקרי הוא להגדיר יעדים”.

תמונה ראשית: צילום תומר טופלברג

Related Post

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Accessibility