נתניה בעקבות מתחם התחנה בת"א ונמל קיסריה: פנתה בבקשה למינהל מקרקעי ישראל לאשר הפיכת האתר ההיסטורי בירכת חנון למתחם לייף סטייל עם מסעדות, גלריות ומוזיאון.
מינהל ההנדסה בעיריית נתניה פנה בימים אלה לרשות מינהל מקרקעי ישראל, בבקשה כי יבצע עבודות הצלה במתחם בירכת חנון, שכמה מבנים בו החלו להתפורר בשל הגשמים העזים שפקדו את הארץ בימים האחרונים. בתוך כך נתבקש רמ"י לצאת לשיווק מגרש ייחודי באתר, הנמצא בבעלותו. באתר קיימים שבעה מבנים המיועדים לשימור, כאשר שימורם הוא תנאי להוצאת היתר בנייה להקמת מבנים חדשים במקום.
השטחים המוצעים כוללים 1,100 מ"ר של מבנים קיימים לשימור, 600 מ"ר לשחזור המבנים שהיו קיימים במתחם והתפוררו וכן 2,600 מ"ר להקמת מבנה חדש בגובה של חמישה מטרים, כאשר השימושים המותרים הם מוזיאון, אולמות אירועים, מסעדות, בתי קפה, גלריות לאמנות, לחינוך, בילוי, לתיירות וסדנאות.
יודגש כי לאתר יש נצפות מצוינת מכביש החוף, סמיכות לאצטדיון העירוני החדש, מרכז מסחרי וכן סינמה סיטי וקירבה למרכז הייטק צומח שכבר פועלים בו משרדים של גוגל, אלביט, HP ועוד.
כמו כן הוא מאפשר ירידה ישירה ממחלף השלום וגישה נוחה מכביש 4 לכל העורף הכפרי, בתכנון גשר להולכי רגל מעל כביש החוף – ישירות לאתר מהשכונות המערביות.
בנוסף קובעת התכנית, שהחניה של המתחם תהיה בתחום מגרשי החניה הקיימים של האצטדיון, כך שבמינהל ההנדסה מצפים שהאתר יפותח למסחר LIFE STYLEבסגנון התחנה בתל אביב, ירושלים, נמל תל אביב ועוד.
מבחינת המבנים ההיסטוריים, מדובר במתחם בשטח של כ-12 דונם הכולל את בית האחוזה של משפחת חנון המייצג את מורשת הבניה בארץ ישראל במאה ה-19 ובתחומו מערכת הובלת מים שנשתמרה באתר במלואה. סמיכותו של האתר לברכת חנון אפשרה למתיישבים בו לנצל את מי הבריכה לצרכים חקלאיים.
האתר אף מאפשר הצצה והבנה של תופעת בתי האחוזה בארץ ישראל והוא מייצג את הבניה המסורתית העותומנית: בניה באבן, חומרי מליטה זולים, קמרונות וחללים גדולים, עיטורי קיר צבעוניים ושימוש בעץ לבנייה, כאשר מערכת המים שפעלה באתר, נשתמרה כמעט במלואה, החל מן הבארות, עבור דרך מערכות השאיבה, והמרתק ביותר הן מערכות ההובלה ואספקת המים לפרדסים.
בעבר פנתה הוועדה לשימור אתרים בעירייה למינהל מקרקעי ישראל בדרישה לבצע עבודות הצלה במתחם בהתבסס על תכנית האצטדיון ועל עבודת תיעוד שנערכה על-ידי הגיאוגרף וההיסטוריון ד"ר אבי ששון ועבודת התכנון על-ידי אדריכל השימור אייל זיו.
צילום באדיבות עיריית נתניה
