קבוצה במשבר
מכבי נתניה בצרות, הקבוצה נראית רע, לא מחוברת ולא מחוייבת. הלחץ נותן אותותיו על הדשא וביציעים. ערב המשחק מול חדרה הושעו שני שחקנים ובמשחק עצמו הורחקו שניים, אזולאי והויבך בצהוב שני. ברומטר הלחץ במכבי נתניה עובד שעות נוספות, הצוות המקצועי, השחקנים והאוהדים מבינים שזה לא זה.
אפילו הפועל חדרה ניצלה זאת כדי לנצח 0:1 ולחגוג ניצחון ראשון על נתניה מזה 40 שנה. חדר ההלבשה החדרתי נראה כמו בחגיגות המימונה ולא הרחק משם חדר ההלבשה הנתנייתי נראה בדיוק ההפך. במכבי נתניה כלום לא נדבק, השחקנים נראים כמי שאינם מאמינים בעצמם. לראשונה בעידן סגל, דרפיץ וברדה, מכבי נתניה נמצאת במשבר שכזה, עכשיו נראה איך יצאו ממנו. ממשבר יוצאים רק על הדשא ודרך ניצחונות, בשלב הזה מכבי נתניה צריכה לחשוב בכל משחק רק על הנקודות. זה לא הזמן לבנות שיטת משחק וגם לא הזמן לחשוב על יופי, עכשיו צריך מלחמה ועוד פעם מלחמה ולכן צריכים לשחק אותם שחקנים שיבינו שהמשחקים
הקרובים חשובים ביותר. רק מי שיעלה מחוייב וילחם למען הקבוצה צריך לשחק, מי שלא מבין את מצב הקבוצה צריך לקבל מושב נוח ובמקום טוב ביציע… כדי לצאת מהמשבר יש לשחק עם ה"קילרים" שיתנו הכל וגם אם הם שחקני נוער. על אף העובדה שהקבוצה לא ניצחה בחמשת המחזורים האחרונים ונוצחה בשלושת משחקיה האחרונים, הבעיה הגדולה היא לא בתוצאות אלא באיך שהקבוצה נראית. האוהדים שחלמו על עונה גדולה ורצו לרכוש מנויים, ציפו ליותר וכגודל הצפיות גודל האכזבה ומכאן לקללות וטענות כלפי כל העולם ואשתו הדרך קצרה ובכך הוסיפו מטען כבד של לחץ על המאמנים והשחקנים שגם ככה נמצאים בסיר לחץ. לדעתי, הסחרור הזה בא מוקדם מדי. מה ציפו במכבי נתניה שהקבוצה תיקח אליפות?
יתכן שכאן הבעיה, הצפיות והחלומות ללא אחיזה במציאות, גרמו ללחץ. בשלושת העונות האחרונות הצפיות היו צנועות ומנקודה זו מכבי נתניה הפתיעה. העונה, כשלרף הצפיות קראו "עונה עם תואר", המאמנים והשחקנים איבדו כיוון. כנראה שהלחץ הזה גדול עליהם. יחד עם זאת, מוקדם להניף דגל לבן ולסכם את העונה.
המאמנים והשחקנים צריכים לחשב מסלול מחדש ולמשחקים עד תום הסיבוב הראשון צריך לעלות עם חשיבה של קבוצת תחתית, להלחם, לגנוב שער ולשמור עליו כמו שעשתה חדרה ובכך לצבור נקודות להתקדם בטבלה ואז לחשב שוב מסלול ולחשוב על יופי ואיכות. העונה עוד לא ברחה למכבי נתניה שבמקום 11 עם 6 נקודות, זה נראה יותר כאילו מכבי נתניה ברחה מעצמה…
ניצחון בכל מחיר
במחזור הקרוב תארח מכבי נתניה את מ.ס. אשדוד. זהו מסוג המשחקים שחייבים לנצח. מכבי נתניה צריכה לעלות בטירוף, השחקנים חייבים את הניצחון לאוהדים, לבעלים ולצוות המקצועי אך יותר מכך, הם חייבים לנצח עבור עצמם וכבודם. רק מי שיבוא "להתאבד" ספורטיבית על המגרש צריך לשחק, מכבי נתניה זקוקה לניצחון כאוויר לנשימה ורק ניצחון ואפילו 0:1 קטן יהיה גדול בחשיבותו ובהרגעת המערכת. אין כמו ניצחון כדי לעצור את הסחרור בו מצויה מכבי נתניה. מנגד, איבוד נקודות במשחק הזה ידליק את כל נורות הבקרה במועדון והלחץ יגבר. זהו משחק של אופי, שחקני מכבי נתניה יצטרכו להוכיח לעצמם ולאחר מכן להנהלה למאמנים ולאוהדים, שיש על מי לסמוך ומי שהכניסו את העגלה לבוץ מסוגלים להוציא אותה משם. האמנם?
בית"ר הצטרפה למרוץ נס ציונה ירדה
המחזור האחרון עמד בסימן הצטרפותה של בית"ר לצמרת ולפנינו 4 קבוצות שחולמות על צלחת האליפות. על מכבי תל אביב אומרים שהיא מקרטעת, אז אומרים. עוד ניצחון קטן של 1:0 ולקבוצה 17 נקודות כמו לבאר שבע. מכבי חיפה סיימה בתיקו 1:1 מול בני יהודה. בית"ר הגיעה למושבה עם כ-10,000 אוהדים שחגגו עם 4:0 על העולה החדשה שהפכה לבשר התותחים של הליגה. לבית"ר שחקנים עם המון כישרון וביכולת בינונית היא טיילה לניצחון מול נס ציונה, כפי שעשתה לפני כן בנתניה. מעניין שאת שלושת ניצחונות הליגה והניצחון על מכבי תל אביב בגמר גביע הטוטו השיגה במגרשי חוץ, האם "טדי" גורם ללחץ בקרב השחקנים והמאמן? לפי התוצאות עד עתה, כן. יש לי הרגשה שהקהל הירושלמי לא מתחבר למאמן ובכלל, השקט בגזרת המאמן הוא שקט זמני, כפוף לתוצאות. לא אסתכן מדי אם אכתוב שנס ציונה היא יורדת בטוחה לליגה הלאומית.
