הזמרת שירה גולן מגייסת את המוזיקה ככלי לאיחוד בין עמים ואנשים. בראיון מיוחד לעיתון השבוע בנתניה, היא מספרת על שיתוף הפעולה עם הזמרת הערבייה מרים טוקאן ועל קירוב לבבות
מאת ישי פלדמן
פחות משבוע לבחירות ותחושת הפילוג והשסע בקרב תושבי ישראל, כמעט כרגיל, שוברת שיאים. בשונה מאלה המדגישים את ההבדלים בין מגזרים שונים ונטיות פוליטיות מנוגדות, יש מי שגם בתקופה הזו, רואים עדיין את המשותף לכל האנשים ומחפשים את הבסיס לאחדות. הזמרת שירה גולן, המתגוררת במושב חופית, היא בדיוק הדוגמה הקלאסית לכך.
כמי שפועלת בעולם המוזיקה לאורך כל חייה, שירה מגדירה עצמה כזמרת נשמה, ומעבר לשירתה היא אף יוצרת ומלחינה. אך עבור שירה, המוזיקה הפכה עם השנים גם ככלי בו היא משתמשת לקירוב לבבות.
היא יוזמת מעגלים של שירה מקודשת ומופיעה ופעילה בפלטפורמות שבהן הדגש הוא על שלום בין עמים, בין אנשים ובין אדם לעצמו.
בשני אלבומיה המקוריים, 'האדם והאור' וכן 'אישה שלמה', היא שרה בעברית ובערבית, ובאופן כללי מרבה בשיתופי פעולה עם אמנים מהמגזר.
ב – 14.3 היא תופיע ביחד עם הזמרת הערבייה מרים טוקאן, במופע מיוחד הנקרא 'אוהל השלום', שיתקיים במרכז סוזן דלל בתל אביב.
"המוזיקה בה אני עוסקת כיום, הגיעה ממסע אישי ומחיבור פנימי של גוף ונפש" מספרת שירה, אשת משפחה ואם לשני ילדים "אני בחקירה ובהתפתחות רוחנית מתמדת בחיי, ובמוזיקה אני מוציאה את החיבור בין עולם הרוח לחומר. אני מרגישה שהסיפור שאני מביאה במסגרת המוזיקה שאני יוצרת, הוא לא רק סיפורי האישי, אלא הסיפור הקולקטיבי".
לפני שנגיע אל החיבור שלך למוזיקה הערבית, איך בכלל הגעת לעסוק במוזיקה?
"החיבור למוזיקה הגיע אליי מילדות. נולדתי עם הכמיהה לשיר על הבמה. מכתה א', ומהרגע שהיה אפשר להופיע בטקסים בבית הספר, היה ברור לי שזה מה שאני רוצה לעשות. אבי היה שר ומנגן המון, וזה השפיע עליי מאוד. מצד שני, מכיוון שהוא היה מוזיקאי וידע את הקשיים שבמקצוע, האנרגיה בבית תמיד הייתה למה לא כדאי ללכת לכיוון הזה. ובכל זאת, בכל פעם שהיה פסטיבל שירי ילדים הייתי הולכת, נבחנת ומתקבלת. תמיד נמשכתי לתחום הזה ואהבתי להופיע".
מתי התחלת לעסוק בזה כקריירה?
"אחרי הצבא הלכתי בתחילה ללמוד אמנות ועיצוב. עסקתי בעיצוב גראפי והייתי מציירת. במקביל למדתי משחק, והופעתי במסגרות מקצועיות ובתיאטראות. בשלב מסוים הייתי בצוות בידור בהפלגות באניה, ושם התחברתי עם אנשי מוזיקה שאיתם אני עובדת עד היום. אמנם לא למדתי מוזיקה באופן מקצועי, אך הופעתי המון ולמדתי דרך הבמה והניסיון הפרקטי. עם הזמן התחלתי גם לנגן בגיטרה ונעזרתי בה ככלי להלחין שירים שכתבתי. כך הוצאתי את שני אלבומיי המקוריים. מאז אני מתפרנסת ממוזיקה באופן מלא".
החיבור שלך למוזיקה הוא מאוד רוחני. איך זה קרה?
"בשלב מאוד מוקדם התחלתי לחבר בין המוזיקה לתהילים. אני לא הבנתי למה זה קורה וגם הסביבה הקרובה לא הבינה, מכיוון שאני לא מגיעה מרקע דתי. אבל איפה שהוא הייתה בי כמיהה להתחבר לשורשים. בתור ילדה, כשהיו מבקשים ממני לשיר, הייתי תמיד שרה את 'מי האיש' מתוך תהילים. ואז, כשהופעתי בפסטיבל 'שאקטי' לפני מספר שנים, פגשתי שם לראשונה את מרים טוקאן".
מה קרה כשפגשת אותה?
"המסע איתה התחיל כשהיא סיפרה לי שסבה קורא תהילים כל יום. שאלתי אותה בהפתעה אם יש תהילים בערבית, וכשהבנתי שתהילים זה משהו משותף לכולם, ושלא משנה באיזו שפה קוראים את זה, הגעתי לתובנה שכולנו למעשה מגיעים מאותה אמונה, מאותו מקור, ושהמהות שלנו היא משותפת. אז גם התחברו לי המילים של 'מי האיש', הטקסט שאומר 'בקש שלום ורדפהו', 'סור מרע, עשה טוב'. ביקשתי ממרים שתשיר איתי את השיר שכתבתי 'האדם והאור' ושנשיר אותו ביחד בעברית ובערבית. התחברנו ברמת חברות נפש ואחיות, וכששרנו ביחד הבנתי כמה המסר הזה חזק, כשזמרת יהודיה וזמרת ערביה עומדות ביחד ושרות. הבנתי את גודל השליחות במסע איתה והיה לי ברור שאני רוצה לעשות את זה".
לאן התובנה הזאת התפתחה?
"היום שיתופי הפעולה האלה הם המנוע לעשייה מבחינתי. לאחר שפגשתי את מרים, כתבתי אלבום שלם בערבית והמשכתי לשיתופי פעולה עם אמנים מהמגזר הערבי כמו ד"ר נאדר בוטו. התחלתי גם ללמוד בבית ספר 'מקאמאת' למוזיקה ערבית בצפת. אני מוזמנת היום לכנסים שקשורים לקירוב לבבות ולשלום בין עמים ואנשים, שרה ומופיעה. הבנתי עד כמה המוזיקה יכולה לשמש ככלי מדהים לחיבור".
עד כמה הכניסה שלך לתחום הזה גרמה לך להיות מעורבת בפוליטיקה?
"אני ערה למה שקורה מסביבי מבחינה פוליטית. אני אמנם לא שומעת כל היום תכניות אקטואליה, אך כן מעורבת ומבינה. באופן אישי אני משתדלת לא להיות בתוך המשחק הפוליטי הזה. ראיתי למשל תעמולת בחירות בימים האחרונים והתכווצתי מול המסך כשצפיתי איך כל צד מאשים את הצד השני. אני אלך לבחור כמובן, כי זו המדינה שלנו, ואעשה הכול כדי לשנות, אך האנרגיה סביב העניין הפוליטי בהחלט מפריעה לי".
עד כמה לדעתך הפספוס הוא גדול ביחסים שבין העמים כאן לאור כל הבעיות?
"יש משפט ידוע של א.ד. גורדון, שאומר שכדי להתגבר על החושך, אנחנו צריכים להגביר את האור. אני לא מסתכלת על הפספוס, אלא על הדברים הטובים שקורים. אנשים היום נמצאים בהתעוררות לגבי מה שקורה, וכל אחד צריך להסתכל ולראות מה הוא יכול לעשות מהמקום שלו כדי לשפר את המצב. אני מנסה לראות איפה אני יכולה לשנות בצעדים הקטנים שבאפשרותי לבצע. שלום זה משהו ענק, אך אני פועלת ומנסה להשפיע על הסביבה הקרובה אליי, על ילדיי, ועל האנשים שאני בקשר איתם. אנשים אומרים לי שהפעילות שאני עושה משפיעה עליהם לטובה, וזה אומר לי שאני בדרך הנכונה כרגע".
לאתר של שירה: https://www.shiragolan.com/
תמונה ראשית: שירה גולן. צילום אילנית תורג'מן
