חזרה לשגרה – גם ההורים צריכים להסתגל

6 0

לאט-מהר הסגר משתחרר. הילדים חוזרים למסגרות, קניונים נפתחים, מקומות עבודה חוזרים לתפקוד. כמו שבזמן הסגר דובר על תיאום והנמכה של ציפיות – גם בחזרה לשגרה חשוב להתאים ציפיות. צריך להבין שכמו שאנחנו נותנים לילדים זמן הסתגלות, גם ההורים צריכים לחזור לשגרה בצורה מדורגת ולא לצפות משום דבר לחזור בין לילה להיות כמו פעם. גם עכשיו – תמשיכו להיות טובים דיים ולא מושלמים, ולהיות טובים לעצמכם.

ד"ר מיה יערי, פסיכולוגית וד"ר שרון נפרסטק, פסיכולוגית שיקומית מומחית

ד"ר מיה יערי

החודשיים האחרונים היו כמו לקוחים מסרט. בואו ניקח רגע, ננסה לעבד ולהבין מה עבר עלינו ואיך אנחנו חוזרים לחיים שאחרי.

החיים שלנו כפי שהכרנו אותם, התפרקו והתרוקנו לאט לאט מהמרכיבים שלהם, והקיום (לפחות הפיזי) הלך והצטמצם והוגבל למרחב של הבית. כל הזהויות והתפקידים שלנו השתנו והתערבבו, הגבולות היטשטשו. העבודה, הבית, ההורות, הזוגיות, הפנאי, חיי החברה – שלרוב מוגדרים בזמן, במקום, ב-state of mind  ואפילו בלבוש – כולם התרחשו תחת קורת גג אחת. גבולות הזמן והמקום היטשטשו והתערבבו. נדרשנו למולטי-טסקינג מסוג אחר והחלפנו תפקידים וזהויות בתדירות שאנחנו לא רגילים אליה.

תנסו לחשוב מה משך הזמן הארוך ביותר שהקשב שלכם היה מופנה למשימה אחת בלבד, תפקיד אחד בלבד? המערכת הקוגניטיבית שלנו שאחראית על ניהול זמנים ומשימות, מערכת התפקודים הניהוליים, עבדה בעומס רב. מערכת זו מסייעת לנו לזכור פריטי מידע ברגע נתון (זכרון עבודה), להחליף את הקשב שלנו ממשימה למשימה (החלפה), ולעכב תגובות מחשבות ופעולות (עיכוב) עבדה בעומס רב. חשבו למשל על הרגע הזה שבו הילד שלכם נכנס בצעקות לחדר בדיוק ברגע הזה בישיבה בה התבקשתם לדווח על דבר מה. ברגע אחד נדרשתם לשנות את כל מערך הזיכרון, להסיט את הקשב מהמסך לילד ובחזרה, ובעיקר לעכב אינספור תגובות (גם לחלל החדר וגם למסך המחשב). אם חשתם שלא הצלחתם במשימה אתם מבינים למה.

המערכת הזו צריכה זמן להתארגן מחדש. החדשות הטובות הן שניתן לאמן אותה. אחת הדרכים לסייע להתארגנות מחדש של מערכת התפקודים הניהוליים היא באמצעות פריטה של משימות גדולות לתתי משימות ברורות. במקום לכתוב בטו-דו ליסט שלכם: "לסיים פרנטזציה" חלקו את המשימה למשימות קטנות והקציבו להן זמן למשל: "היום לסיים את המבוא ולהכין שקופית תודות. זמן משוער -20 דק". התרגלתם לעבוד במנות קטנות של קשב – אז נסו להתחיל בקטן ולהעלות את טווחי הקשב בהדרגה. המאמר, המצגת או הדוח שלא הצלחתם לסיים? אל תתכננו לסיים אותם ביום הראשון שהילדים במסגרות. שימו טיימר אפילו לחמש דקות, שבהן אתם מרוכזים במשימה אחת בלבד – בלי ווטסאפים, חדשות, פייסבוק או מיילים. אחרי חמש דקות קומו, תעשו הפסקה ותחזרו, וכל פעם תוסיפו עוד קצת זמן של ריכוז נטול הפרעות. ככה תתרגלו מחדש לעבוד בריכוז וביעילות.

התקופה הזו היתה מלווה גם ברכבת הרים רגשית- סטרס, דאגות, אי וודאות, חרדה, אבל, תסכול, דכאון, ואולי גם הנאה וקצת שקט לעיתים. וזה יוצר עומס רגשי ומדלדל משאבים מנטליים. זה שהילדים חזרו למסגרות לא אומר שאנחנו מיד חזרנו למצב הרגשי ולתפקוד ההורי שהיינו בו קודם.  יש משקעים ומתחים שייקח להן זמן להשתחרר וצריך למלא מחדש את המשאבים. וגם יש כאלה שעבורם הסטרס והדאגות עוד לא חלפו. אז סבלנות. זוכרים את ההצלחות הקטנות? תחשבו על האפשרויות החדשות למילוי מצברים שהופכות להיות רלוונטיות. שלבו אותן בשגרה החדשה, הפכו את ה self care להרגל כדי לעזור למלא את המצברים שלכם.

בואו נדבר רגע על חזרה ל"גזרה". אין ספק, שרבים מאיתנו עלו במשקל בתקופה הזו, גם אם באמת ניסינו לשמור על שגרה ולעשות תרגילים כושר. זה מאד הגיוני וצפוי שזה יקרה – אוכל זה תעסוקה, שגרה וגם מקור לאנרגיה, והיינו זקוקים לזה. גם אם זה נראה מעט, הרבה פעילות גופנית שעשינו על הדרך בלי לשים לב ונפסקה (הליכה מהחניה לגן, עליה במדרגות של העבודה וכו) עכשיו לאט לאט תחזור. היו קשובים לעצמכם , תתכננו צעדים קטנים וריאליים. גם כאן, קחו את המטרה הגדולה (למשל, לחזור להרגלי האכילה והכושר), חלקו אותה לתתי-מטרות ולכל תת מטרה הגדירו יעד וזמן.

שגרת הקורונה רוקנה את החיים שלנו מהרבה דברים שהיו באים, והם לאט לאט מתחילים להתמלא מחדש. זו הזדמנות לקחת רגע ולהסתכל על כל המרכיבים הקטנים של החיים שלנו, ולשאול את עצמנו מה עושה לנו טוב – כלומר, מה אנחנו רוצים ושמחים להחזיר לחיים שלנו , ואולי יש דברים שאפשר להשאיר בחוץ? לצד זה, אולי דווקא יש דברים בשגרת הקורונה שדווקא עשו לנו טוב והיינו רוצים לשמר? סביר להניח שבגדול, רובנו נחזור לדפוסים ולהרגלים הישנים שלנו. אם אתם באמת רוצים לקחת איתכם משהו מהתקופה אל החיים שאחרי, בחרו הרגל או  שניים שהם ל"שימור" (שיחת טלפון יומית לסבתא? זמן משפחתי נטול הפרעות?) וכחלק מהאסטרטגיה של החזרה לשגרה, תכננו בצורה מאד ספציפית איך לשמר את ההרגל הזה (למשל, להכניס תזכורת לפלאפון להתקשר לסבתא בזמן נסיעה ויתאים לשתינו לדבר; החלטה משפחתית שפעם בחודש לא מארחים או מתארחים בסופש).

וזכרו, השגרה לא תחזור ביום אחד,  היו סבלניים, סובלניים וקשובים לעצמכם.


מידע נוסף הכולל כלים, מאמרים, רעיונות ותמיכה תוכלו למצוא באתר 'איך גדלת!' פורטל הידע השלם, מבוסס המחקר של עמותת גושן שמחכה רק לכם בכתובת: 
gadalta.org.il

Related Post

"עובד חיוני" בנימה אישית

Posted by - 1 באפריל 2020 0
בשבועיים האחרונים, בעת שמרבית עובדי המשק רותקו לבתיהם ומתמודדים עם אין סוף שעות פנויות ושעמום, מחפשים "למלא את הזמן" ביוגה,…

שפיץ מהיציע עם אפי ישראל

Posted by - 22 ביולי 2020 0
מכבי נתניה החלה באימוניה לקראת עונת 2020/21, עידן דרפיץ וברדה תם אך לא נשלם, לאן יוביל המאמן החדש ריימונד אטוולד את הקבוצה?…

טור אישי: לזכור ולעולם לא לשכוח

Posted by - 23 בינואר 2020 0
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה יצוין בשבוע הבא (27.01); סניף "עמך"  נתניה והשרון מזמין את תושבי העיר נתניה והשרון למפגש  הקשור…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלי נגישות