פרויקט גיוס המונים נועד להשלמת המימון הנדרש ל"מסע אל הזהות", הוצאת חניכי מית"ר "נירים" והוריהם למסע שורשים באתיופיה
כתב: ברק גולן
במטרה לאפשר לחניכים במית"ר "נירים" חדרה לצאת למסע שורשים באתיופיה, החל פרויקט גיוס המונים באמצעות עמותת "נירים בשכונות", שיאפשר להשלים את המימון הדרוש לנסיעה.
במית"ר "נירים" חדרה, הפועל בשכונת גבעת אולגה, מתכננים עבור החניכים מסע מרגש לאתיופיה, למקום שבו חיו הוריהם, ועל-ידי כך לעודדם להתחבר לשורשיהם, התרבות והעומק שבשפה.
מית"ר "נירים" חדרה הוא מסגרת התערבות ייחודית, קצרת מועד ואינטנסיבית הנמצאת על רצף השירותים של מחלקת נוער וצעירים של אגף הרווחה בעיריית חדרה. המסגרת מפוקחת ממומנת על-ידי משרד הרווחה ועיריית חדרה, ונותנת מענה ל-50 בני נוער בכל רגע נתון, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה. מטרתו המרכזית של המית"ר היא צמצום הניתוק בקרב בני נוער בסיכון, ומתן מענה חינוכי בשילוב טיפולי רב תחומי, תוך תפיסה הינה טיפולית, שיקומית, חינוכית המיושמת באמצעות צוות רב מקצועי.
המסע לאתיופיה "מסע אל הזהות", שלמימונו החל פרויקט הגיוס, הינו חלק מתוכנית ייחודית מסוגה המובלת על ידי עמותת ESRA, שאף מסייעת כספית במימון המסע.
במסגרת המסע תצא קבוצה של חניכים והוריהם בליווי צוות מית"ר "נירים" חדרה למסע משותף, מיוחד ומרגש לאתיופיה. דרך הרגליים, הלב והראש יגלו הם את סיפורה של יהדות אתיופיה במטרה לאפשר לחניכים יוצאי אתיופיה להתחבר על שורשיהם, ולמשלחת כולה להכיר את המקום שממנו הגיע פלח חשוב באוכלוסייה ובחברה הישראלית. למסע יצטרפו גם חניכים אשר אינם מהעדה האתיופית, על מנת ללמוד על התרבות של העדה האתיופית ומורשתה ובכך ליצור מפגש בין שני עולמות ולעודד תהליך של צמיחה וחיבור, דיאלוג, ערבות וסולידריות בין משתתפי קבוצה. עלות הפרויקט כ-200 אלף שקלים שמתוכם נותרו להשלים כ-50 אלף שקלים.
הנערים והנערות הצפויים לצאת למסע משתתפים בעלויות באמצעות חלק משכרם על עבודתם במיזם השוקולד "גוונים של מתוק", שבו מוכשרים בני הנוער כשוקולטיירים צעירים.
מנהל מית"ר "נירים" שלומי פורקוש: "בשנים האחרונות מבינים אנשי מקצוע כי יוצאי אתיופיה, בני הדור השני, ברובם ילדים שנולדו בארץ או עלו ארצה בגיל צעיר מאוד, מתמודדים אף הם עם קשיים לא מבוטלים בתחומים שונים, כולל שאלות זהות ושייכות. מכיוון שרובם אינם מכירים את אתיופיה, הם אינם חשים זהות ושייכות ולעיתים אף קיים ניכור כלפיי תרבות המוצא, ובמקביל מרגישים לעיתים זרים ומנותקים גם בישראל. לכל זה יש להוסיף את פערי התרבות בין בני הנוער להוריהם. להורים מאוד חשוב לשמור על המסורת והתרבות, הלבוש, המנהגים והשפה, אך ילדיהם לרוב אינם מסוגלים להתחבר וחשים תלושים. תחושת ניכור זו היא בעלת אופי הרסני המחלחל לתחומי החיים השונים, ומחקרים מצביעים על אחוזי מעורבות גבוהים של בני העדה בהתנהגויות אנטי סוציאליות. ההבנה שלנו כי שאלת הזהות הינה מפתח מרכזי ככלי חינוכי טיפולי משמעותי בקרב בני הנוער ומהווה אמצעי היכול לחולל שינוי משנה חיים, ולכן היציאה למסע. ההכנה למסע מלווה בתהליך של למידה וחקר, ותהליך אישי שבו החניכים בודקים את הקשר האישי והמשפחתי שלהם להיסטוריה, ואיך הוא משתלב בפסיפס הישראלי. המסע עצמו צפוי להוות חוויה עוצמתית משותפת ומשתפת, להעמקת ההיכרות עם ייחודיותה של אתיופיה, חיבור לשורשים האישיים ויופייה של אתיופיה".
במית"ר פונים לציבור: "יש מספר גורמים עיקריים אשר יאפשרו למסע לצאת לדרך, והציבור הוא חלק מהם. רק בסיוע שלכם יוכלו בני הנוער לצאת למסע המדהים והמרגש הזה".