מתחילת שנת 2020 נרצחו 11 נשים בידי בני הזוג או קרובי משפחה, כאשר שש מהן נרצחו בתקופת משבר הקורונה ϒ בעקבות הרצח האחרון של מאיה וישניאק ז"ל, שנרצחה בגיל 22 על ידי בן זוגה בשבוע האחרון, נפגשנו לראיון עם רותי גור, ראש מנהל הרווחה כדי להבין איך אפשר למנוע את הרצח הבא
מאת חן כהן
רותי גור, ראש מינהל הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית נתניה מזה 28 שנים, מספרת "הגעתי למקצוע מתוך שליחות. תחושה שהתעצמה עוד יותר בתקופה האחרונה, לעמוד לצד תושבי העיר שנקלעו למשבר -זוהי חובתי המקצועית- אולם מרגישה שנפלה בחלקי זכות גדולה. במשבר וגם כיום אנחנו פוגשים מידי יום אנשים ומשפחות במצוקה קשה, אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם, קשישים שסובלים מבדידות, הורים שאיבדו את הדרך, והקשה מכל הוא לפגוש נשים שחוות לאורך כל השנה אלימות קשה בבית, אלימות שהסלימה בתקופה זו.
מוטרדת מכך שאנו עדים לגל של אירועים טראגיים של 6 נשים ממגזרים שונים ומעמדות סוציואקונומיים שנרצחו ע"י בן זוגן ופועלים במרץ בניסיון למנוע ככל שניתן אירועים טראגיים כאלה"
רותי, כיצד מנהל הרווחה בעיר מטפל בנושא האלימות נגד נשים בזמן הקורונה?
הצוותים המקצועיים לטיפול בתופעת האלימות במשפחה נותנים מענה מידי 24/7 ע"י צוותי חירום בהנהלת רקפת וינגרט. אבל זה לא נגמר כאן- אנו מעמידים לרשות הנשים והגברים גם מערך טיפולי מעמיק לטיפול שורשי בתופעה.
את המענה הזה מנהלת הגב' נילי סנדר בתחנה לשלום המשפחה.
מנהל הרווחה מתערב ומסייע בשגרה במניעה של מקרים רבים מדי שנה העלולים היו להיגמר באירוע טראגי:
• נשים המבקשות סיוע, מקבלות אותו במיידי. בכל ימות השנה ובכל שעה – באמצעות מודל התערבות חירום שפותח במנהל.
• אנו מפנים נשים למקלטים עד אשר מערכת האכיפה והחוק תוכל לנקוט צעדים כנגד התוקפים. כמו כן מעודדים, תומכים ומלווים את הנשים בפנייה לביה"מ לצורך מתן צווי הגנה.
• במקרי קצה של נשים בסכנת חיים, אנו פועלים ב"נוהל טיוב" נוהל ארצי – בניית תכנית הגנה משותפת לרווחה ולמשטרה
• תפיסה מערכתית של שילוב כל הגופים בקהילה בתי חולים רופאים, אחיות ,יועצות ביה"ס, בריאות נפש, ביטוח לאומי ועוד) מסייע אף הוא לכך. איגום המשאבים מעצים את היכולת לתת מענה.
• תכניות מניעה והסברה בקרב הציבור לרבות הסברה ייעודית לאוכלוסיות עולים, ובקרב גורמים מקצועיים מסייעות אף הן למניעה.
לאור עליה במקרי האלימות בתקופת משבר הקורונה ואירועי רצח קשים במיוחד, רצינו למנף את תשומת הלב הציבורית, ולהביא את תופעת האלימות במשפחה, כדי לסייע לציבור לזהות התופעה, ולמי שזקוק לסיוע לפנות למומחים בתחום.
במטרה להגיע לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר, עשינו זאת באמצעות שלושה קמפיינים:
1. גלויה שתמוקם בבתי המרקחת אליה מצורף שאלון, בה אוכלוסייה כללית יכולה לדרג עצמה ולבחון האם סובלת מאלימות.
2. בבתי המרקחת ימוקם פלייר שמיועד לאוכלוסייה שנפגעת ותוכל למצוא בו טלפונים, לגשת לקבלת עזרה.
3. קמפיין שלישי יצא בפייסבוק, מיועד לכלל האוכלוסייה וגם בו יש שאלון שיכול לסייע לאוכלוסייה הרחבה לזהות האם הם נפגעי אלימות.
מכיוון שלאלימות פנים רבות חלקן מוכרות לציבור אך את חלקן קשה יותר לזהות, חשוב היה לנו למצוא דרכים לחשוף את האוכלוסייה הרחבה והנפגעת, לדעת לזהות מי מהסובבים אותם יתכן וסובל מאלימות והאם הם עצמם נפגעים.
שלושת הקמפיינים נעשו בשיתוף עם הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול.
האם הלחץ הנפשי בעקבות משבר הקורונה הגביר את האלימות כנגד נשים?
משבר הקורונה גרם לעליה בהתפרצויות האלימות בקרב משפחות וזוגות, וזאת בשל מספר גורמים:
• "הסגר במדינה" הכניס את המשפחות והזוגות לדינמיקה של "סיר לחץ" שהגבירה את מצבי הקונפליקט וריבוי בהתפרצויות באלימות.
• ההשלכות הכלכליות של ה"סגר" הגבירה את מערכת הלחצים והקונפליקטים במשפחה.
• קשיים בשימוש של בני המשפחה במערכות הטיפול הקיימות, ובמערכת החוק, הסלימו את המצב המשברי.
• הסלמה במצבם הרגשי של הגברים עם פוטנציאל לאלימות –הפסקת העבודה, קושי במציאת הגבר את מקומו בתיפקודי הבית, הביאו לפגיעה בדימוי עצמי, אובדן זהות המפרנס של המשפחה, ובהדרגה דיכאון עד מצבי קצה של איומי התאבדות.
• הסלמה במצבם הרגשי של הנשים – על רקע קושי בשימוש במערכות הטיפול הקיימות ומערכות החוק, וכן ניתוק ממערכות תמיכה, ניתן לראות בהדרגה תסמיני חוסר אונים ודיכאון.
האם הקשר עם הנשים הפך קשה יותר בעקבות הסגר?
בתקופת הקורונה בה לא יכולנו להיפגש עם הנשים פנים אל פנים השתמשנו באמצעים דיגיטליים לטיפול מרחוק על מנת לא לנטוש אף אחת.
הקשר עם המשטרה ממשיך באופן שוטף ואנו מקבלים כ-35 תלונות משטרה בשבוע מחוקרי אלמ"ב. לכל הנפגעות והנפגעים אנו מצלצלים, מבררים מה מצבם, עושים מיפוי מצבי סיכון וכן מציעים ליווי רגשי.
מהם איתותי האזהרה שעל אישה להבין שהיא חייבת לפנות לעזרה?
• אישה המדווחת על מעקבים של בן הזוג, הצפה של טלפונים מצד בן הזוג שבודק היכן נמצאת.
• בן הזוג המגביל את יציאות האישה מהבית.
• בן הזוג פועל בהדרגה להרחיקה ממשפחה/חברות, מונע ממנה לצאת ללימודים/לעבודה.
• בן הזוג מבטא אמירות כגון "אין לי מה לחיות בלעדייך… בלעדייך אני חצי בן אדם… אם תפרדי ממני – תראי עצמך בעיתון".
• בסיטואציה בה האישה חושבת על הפרידה והיא חשה חשש – לא להיפרד לבד! אלא רק עם איש מקצוע.
אל מי ניתן לפנות כדי לקבל סיוע בעיר?
הפנייה לקבלת סיוע מיידי הינה ליחידת החירום 09-8608974 ומעבר לשעות העבודה יש לפנות למוקד העירוני 106.
האם הסיוע הוא חסוי?
הסיוע הינו חסוי ודיסקרטי.
כיצד מתגברים על החששות?
העברת המסר "את לא לבד" הוא חשוב ביותר, יש אנשי מקצוע מיומנים עם מגוון אפשרויות הגנה ובדיסקרטיות. חשוב להדגיש שכל פעולה או מהלך נעשה בהסכמה מראש של האשה ובליווי צמוד ואישי.
קריאה לשכנים/נשים לפתוח עיניים ולשים לב – לנסות למנוע את מקרה האלימות הבא. כיצד על אותם קרובים לנהוג במידה ונחשפו לאירוע אלימות, למי לפנות וכו'
אם מדובר באנשים שעדים לאירוע אלימות – עליהם להזעיק 100 בזמן האירוע.
אם מדובר במידע שהגיע אליהם – יש להוות עבור האישה כתובת לפנייה, להעביר לה מסר שניתן לפנות אליהם לקבלת עזרה ולהיות עירני לקורה לה. לא להישאר אדיש שכן חשוב להיות מעורב כשניתן אף להתייעץ עם אנשי מקצוע. בנוסף יש לעודד את האישה לפנות שכן בהיעדר פנייה אישית של האישה והסכמתה להתערבותנו – יהיה קושי לסייע לה שכן לא ניתן לכפות טיפול.
מה את ממליצה למי שקוראת את הכתבה ומרגישה שהיא צריכה לפנות לעזרה?
על הנשים לזכור שסיכון עולה בנסיבות שהגבר חושש שהאישה מבקשת להיפרד, בשיח על פרידה, פתיחת הליכים משפטיים, עזיבת הבית וחשד לבגידה – פרמטרים אלה מנבאים סיכון גבוה לאשה, ולכן – לא להיפרד לבד!
האם מדובר רק בנשים?
בזמן הקורונה היינו עדים לתופעה ייחודית של עלייה בפניות גברים לעזרה ומקרים של איומי אובדנות מצד הגברים.
