תשעה באב – 'קרא עלי מועד'

10 0

בשולחן ערוך הלכות תשעה באב נפסק: "אין אומרים תחנון בתשעה באב ואין נופלים על פניהם, משום דמקרי מועד". ומסיבה זו לא אומרים השבת 'צדקתך צדק'. כוונת השולחן ערוך, לפסוק במגילת איכה: "סִלָּה כָל אַבִּירַי ה' בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי, גַּת דָּרַךְ ה' לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה" (איכה א' ט"ו).

מאת: רב העיר – הרב קלמן מאיר בר

אך תמהים אנו, מדוע יום אבל זה נקרא 'מועד'? זאת ועוד, שכן מה שפשוט לשולחן ערוך שתשעה באב נקרא מועד מפסוק זה, לכאורה תמוה – שהרי בתלמוד ובמדרשי חז"ל למדו, שהפסוק 'קרא עלי מועד', מדבר על ראש חודש הנקרא מועד.

וכך נאמר בתלמוד בבלי (תענית כט, א): "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ". לאמור, חטא המרגלים אירע בתשעה באב, שכן ארבעים יום מאז נשלחו, הסתיימו בתשעה באב, מכיוון שחודש תמוז היה מלא, בהסתמך על הפסוק 'קרא עלי מועד' וראש חודש נקרא מועד. א"כ, מבקשים אנו להבין. א. מהו המועד בתשעה באב? ב. הרי ראש חודש נקרא מועד.

דומה שהתשובה לשאלה האחרונה היא – אכן הפשט מראה, שכוונת הנביא במילים אלו 'קרא עלי מועד', הייתה לתשעה באב, ואילו הדרש מדבר על ראש חודש. מראש חודש נקיש על תשעה באב. כי גם על ראש חודש תמהים אנו, מדוע נקרא הוא מועד? מה הוא מסמל?

ישנו ביטוי עממי, "כשנסגרת דלת אחת, נפתחת דלת אחרת". ביטוי זה, הינו ביטוי אמוני האומר שבורא העולם מחליף את היעוד והשליחות של האדם, ונקבע לאדם תפקיד חדש.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, הנאצים ימ"ש הכניסו לבניין המשחטה המקומית כ-300 יהודים אחרי שערכו להם סלקציה, והפרידו אותם מנשיהם וטפם. בין הנמצאים היה יו"ר 'אגודת ישראל' בעיר לודז' הסמוכה. הלה ניגש ללייבלה קוטנר – אברך חסידי שהנאצים לקחו את אשתו ושמונת ילדיו, ושאלתו בפיו, "לייבלה, מה יהיה"? משיב לו לייבלה, "יהיה כמו דוד המלך". הלה כמובן לא הבין את פשר תשובתו. או אז הסביר לו לייבלה את דבריו, "פעמים רבות תמה אני על דוד המלך – היה הוא רועה צאן, ואז יום בהיר הגיע שמואל הנביא ומשח אותו למלך, ומאז חייו אינם חיים – הפך הוא לנער מערות הנרדף ע"י שאול. אבל דוד 'לא החזיר את המפתחות לשאול', ידע הוא שאת ייעודו ושליחותו, לא הוא קובע, אלא הקב"ה. ועכשיו נסגרה לו דלת אחת, ונפתח לו תפקיד וייעוד חדש".

דומה שזה פשרו של ראש חודש. כל האומות מונים לחמה, השמש זורחת עד אשר היא שוקעת. לעומת זאת, עם ישראל מונים ללבנה. הירח – גם כאשר נעלם לגמרי וליל חושך אופף את הכל, מבשר הוא כי מחר אור חדש יזרח ויאיר. ולכן ראש חודש נקרא 'מועד' – שורש המילה מועד הוא – י.ע.ד., לאמור, היעד הקודם הסתיים ומעתה יש יעד חדש. לענ"ד, זו הסיבה שרק בראש חודש יש הפטרה של 'מחר חודש' – (אם ראש חודש חל ביום ראשון, קוראים 'מחר חודש'), שכן מהותו של ראש חודש הוא 'מחר'. גם אם עכשיו הכל חשוך, מחר אור חדש יאיר ויזרח.

גם תשעה באב נקרא 'מועד', כי חורבן בית המקדש, אין פירושו שקיעה וחידלון, אלא משמעותו, שהקב"ה לא נוטש אותנו, אלא מציב לנו יעד ותפקיד חדש.

Related Post

מטפלים בחרדה

Posted by - 5 באפריל 2020 0
סקר שעמותת חסדי נעמי ערכו לאחרונה קבע כי תושבי השרון – "זכו" במקום שני במדד החרדה. מאת : אור דרי   50% מתושבי השרון חשים חרדה,…

השבוע בכפר יונה: המבשלה

Posted by - 6 במרץ 2023 0
בטקס חגיגי נחנכה "המבשלה" בבית חינוך "רימון" בכפר יונה. "המבשלה" ישמש כמטבח לימודי, ממש כך, אשר ישמש את כל שכבות…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלי נגישות