יותר ויותר ישראלים רכשו השנה מטבחי חוץ; מדובר בגידול של 17% ביחס לשנה הקודמת; על מטבחים שהפכו לסמל סטטוס של עונג, קולינריה והמון נוחות.
הישראלים רכשו השנה מטבחי חוץ בסכום מצטבר של 36.5 מיליון שקל, גידול של 17% ביחס לשנה קודמת, כך עולה מסקירה ענפית על שוק מטבחי החוץ בישראל שהוציאה חברת המידע העסקי CofaceBdi. הסקירה מתייחסת לשוק מטבחי חוץ המעוצבים בהתאמה אישית וכן מטבחי חוץ מוכנים. חודשי האביב והקיץ הינם חודשי שיא במכירות המהוות כ- 40% מההכנסות השנתיות בענף.
סמל סטטוס
שוק מטבחי החוץ מאופיין בקשת מחירים רחבה והמחיר יכול להגיע עד למעלה מ-100,000 שקל, בהתאם למבנה המטבח וציוד הבישול שכולל, איכות המוצרים וכו'. כמו מוצרים רבים בישראל, מחירם של מטבחי החוץ המיוצרים בישראל גבוה בממוצע בכ-15%-20%, בהשוואה למטבחים המיובאים. עוד עולה מהסקירה כי, למעלה מ- 95% מהמטבחים נמכרים במחיר של עד 100 אלף שקל וכ- 54% מסך מטבחי החוץ שנמכרו השנה הותקנו בחצרות והשאר בגגות ומרפסות.
אז מה גרם לשינוי התודעתי של הישראלים, שמוכנים להוציא עשרות אלפי שקלים על אבזור מטבח מלא לגינה, למרפסת הדירה או לגג בפנטהאוז? את התשובה מספקים דווקא הנתונים היבשים.
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית CofaceBdi: "אנו רואים כי בשנים האחרונות חל גידול הדרגתי בהיקף ההכנסות של שוק מטבחי החוץ, כך לדוגמא בשנת 2016 היקף ההכנסות השנתי בשוק עמד על כ- 27.4 מיליון שקל והיום כאמור הוא כבר עומד על 36.5 מיליון שקל. אנו צופים, כי בשנתיים הקרובות שוק מטבחי החוץ ימשיך לצמוח בקצב גידול שנתי ממוצע של כ- 16%".
מה ניתן להבין מהנתונים היבשים על הגידול החד?
"הגידול בשוק מטבחי החוץ הינו חלק ממגמה של יציאת שטחי האירוח של הבית לגינות ולמרפסות וחלק מהמגמה של ההתפתחות בתחום הקולינריה. הישראלים מתעניינים יותר בבישול, באירוח ומטבחי החוץ הפכו לסמל סטטוס שהינו חלק ממגמה זו. מטבחי החוץ כוללים לרוב כיורים. משטחי עבודה, גרילים, מעשנות, טאבונים וכדומה. טווח המחירים הרחב מאפשר כמעט לכל אחד להתקין מטבח חוץ הכולל אלמנט זה או אחר. היום אנו רואים שגם אדריכלים בוחרים להוסיף מטבחי חוץ למפרט הטכני של פרויקטים מסוימים".
הסקירה מצביעה גם, כי שוק מטבחי החוץ כולל כ- 35-40 שחקנים המשווקים מטבחי חוץ, רובם ככולם ללקוחות פרטיים. שחקני השוק כוללים יצרנים של פריטים כגון ארונות וטבונים, יבואנים של פריטים כגון גרילים ומעשנות, יבואנים של מטבחי חוץ מוכנים, וכן ספקים הרוכשים מהיצרנים והיבואנים פריטים, ומשווקים ללקוח הסופי מוצר מוגמר. מבנה המטבח כולל, בין היתר: מגירות, ארונות, משטחי חיפוי ועוד. החלק השני במטבחים כולל בעיקר את ציוד הבישול, הכולל: גרילים, מעשנות, מקררים, כיריים, שרובו ככולו מיובא מחו"ל.
הגידול בשימוש במעשנות בשרים, בטבונים ביתיים ובמערכות גריל מתקדמות הן חלק בלתי נפרד מהעניין – כך מסבירה השפית שי דורון.
פעם מטבח חוץ כלל מנגל, בהמשך גריל וכיום מעשנה, טאבון ומשטחי עבודה. למה?
"אין ישראלי שלא מכיר את המנגל המסורתי של יום העצמאות, עם הגחלים. השלב הראשוני, לאחר שנאסר להדליק מנגל גחלים במרפסות של בתי קומות, היה המעבר למנגל גז ובהמשך, כמעט כסטנדרט, נקודות גז שהוצבו במרפסות. ריבוי תכניות הבישול ותרבות האירוח הישראלית, שתמיד העדיפה בריזה בחוץ מאשר מזגן בבית, קידמה עוד יותר את הצורך בהקמת מטבחי חוץ. אם פעם היה זה סמל סטטוס של עושר, היה אצל רבים מדובר בסמל סטטוס של עונג – לצרכי אירוח וחוויה. כך גם בעניין המעשנות ואף הטבונים הביתיים. יותר ויותר ישראלים לומדים להשתמש בחומרי גלם משובחים כדוגמת חלקי בשר, ומשקיעים רבות בלימוד עישון ויישון בשר. כך גם השימוש בטבון ביתי, בין אם מדובר בטאבון פיתות קלאסי עליו ניתן לייצר אין ספור מתכונים ובין אם מדובר בתנור עם משטח אבן".
תמונה: באדיבות Pixabay
