התקציב הוא כלי לניהול פעילות פיננסית בארגון, אשר קובע את תקרת הסכום המוקצה למטרה מסוימת כחלק מאותה פעילות של הארגון.
כל גוף במשק זקוק לתקציב כדי לוודא שקיימת הלימה בין ההכנסות וההוצאות שנקבעו בתחזית לתוצאות הפעילות בפועל ולכן זהו כלי בקרה שנחוץ לשמירה על הסדר וההתנהלות הכספית. גוף אשר אינו מונחה באמצעות תקציב, הוא גוף שאינו נותן משקל ראוי לבקרה תקציבית על התנהלותו ולכן היעדרו יכול להעיב על יציבותו ועל ומכאן הדרך לחדלות פירעון קצרה.
ניהול תקציב במדינת ישראל
זה לא סוד שקיים גירעון של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה.
מידי שנה מתכנסת צמרת בכירי האוצר במטרה לחזות ולתכנן את ההוצאות וההכנסות של המדינה בשנה העוקבת. הגירעון הנוכחי בתקציב הינו תוצאה של חיזוי שגוי של האוצר ביחס שבין ההכנסות להוצאות.
הוצאות ניהול משרדי הממשלה מסתכמות במיליארדי שקלים, כאשר המתוקצבים ביותר הנם משרד הביטחון, משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי. מנגד, נערכים באוצר לחזות את הכנסות המדינה שעיקרן מגביית מסים שנאכפת באמצעות רשות המסים.
הצמיחה במשק משפיעה באופן ישיר על תחזית הכנסות ממסים. כאשר תחזית הצמיחה גבוהה, כך מניחים באוצר שתימשך היציבות בצריכה הפרטית ובשוק העבודה, יציבות שתוביל לגידול בגביית מסים.
פעולות לצמצום הגירעון
כדי להתגבר על הגירעון התקציבי, נערכת הממשלה להפעלת כלים לצמצום הגירעון. לפי פרסומים, רשות המסים שוקלת לנקוט מספר החלטות לצורך הגדלת ההכנסות מגביית מסים, שתשפענה על ציבור האזרחים כגון: העלאת שיעור מס ערף מוסף שעומד כיום על שיעור של 17%, הטלת מע"מ על פירות וירקות, ביטול הפטור ממע"מ באילת ובין היתר גם "מבצע" חדש לתשלום מס מופחת על "רווחים כלואים".
רווחים כלואים הנם יתרת עודפים חיובית בחברות שבעליה נמנעים למשוך לכיסם מפאת תשלום המס הכרוך במשיכתם. כיום שיעור המס על הכנסות מדיבידנד הנו 33% (כולל מס יסף). נראה, כי ישנה כוונה להחזיר את ה- "המבצע" (שיעור מס מוטב על משיכת דיבידנד) שהיה קיים בשנים 2012 ו-2017, שוב בשנת 2020, כדי לתמרץ את החברות למשוך את "הרווחים הכלואים" ולשלם את המס בגין משיכתם ובכך תגדיל רשות המסים את קופת המדינה מגביית המס, ותגרום להזרמת כספים לפעילות הכלכלית של המשק. בנוסף, כחלק מהגברת המאמצים לאיתור דרכים לגביית המסים, החלו פקידי השומה להדק את החבל סביב צווארם של נישומים באמצעות נקיטת מדיניות אכיפה אגרסיבית , במיוחד נגד מנהלים בחברות ועצמאים המאחרים בהגשת בהתאמה.
אודות
כותב המאמר הנו רואה חשבון , שותף ומייסד משרד אמנון בן שושן ושות'. בוגר תואר ראשון בהתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני בהתמחות במסים (MBA).
בעל רישיון רואה חשבון וחבר בלשכת רואי חשבון בישראל ולשכת הנאמנים בישראל משנת 2006, מומחה בתחום .
מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום הכלכלה ולהכשרת מנהלי כספים, חשבי שכר ויועצי מס.
המשרד ממוקם ומוביל בתחום החשבונאות והמיסוי על גווניו השונים, לרבות מס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, חוק עידוד השקעות הון ומלווה עצמאיים וחברות החל משלב ההקמה.
אתר המשרד מהווה פלטפורמה עשירה של מאמרים ומידע מקצועי בסוגיות מס שונות ורלוונטיות לרוח התקופה.
קרדיט צילום: אמנון בן שושן, רו"ח