תכניות לחוד מציאות לחוד

11 0

עידן הקורונה משנה את החיים. השבוע, ביטלה משפחת דורון את חגיגת בת המצווה של בתם שיר. האמא, קרן דורון, משתפת אותנו בטור אישי מרגש. חובה לקרוא

מאת קרן דורון

בת מצווש בימי קורונה

בת מצווה לשיר. כמה חיכינו, כמה דיברנו וכמה התכוננו ליום הגדול. אך תוכניות לחוד ומציאות הקורונה לחוד, הכל נראה כל כך שונה.

כידוע, ההכנות לאירוע אמנם משמחות אך גם מתישות. נדרש המון זמן לתכנן – לבחור את הקונספט, מקום, אטרקציות, בוק, קליפ… בתכלס, שיר שלי התחילה לתכנן את האירוע יום אחרי יום הולדת 11. ומה היה בתוכנית? מסיבה גדולה לכל החברים והמשפחה ואחר כך חופשה משפחתית ומפנקת בתאילנד – כי בעיננו החגיגות הכי טובות הן אלו שצוברות לנו חוויות.

כמו שאתם מבינים, הגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים. בהתחלה עוד היינו אופטימיים, הרגענו את שיר שיש עוד הרבה זמן לבת המצווה שלה ושעד המועד העולם יחזור לקדמותו. מי היה מאמין שלא?

הימים עברו וגם החודשים ולפני ששמנו לב השמיים עדיין סגורים, ההגבלות עדיין פה וחוסר הודאות בכל פינה.

תאריך יום ההולדת של שיר ב-25.7, בגלל תקופת בין המצרים קבענו את המסיבה לתחילת אוגוסט ואת החופשה לספטמבר. ראינו שהמשק נפתח לאט לאט, אנשים חזרו לבלות והיה נדמה שהשגרה האמיתית אוטוטו אצלנו.

אשר יגורנו בא לנו. בחדשות דיווחו על מספרים הולכים וגדלים של חולים, עלייה במספר החולים קשה וידענו שהשגרה עוד רחוקה. בשבוע שעבר ראש הממשלה חזר להצהרות ולהגבלות והבנו שאם נחכה לאוגוסט כנראה שהמצב יהיה חמור בהרבה. אז החלטנו להקדים את האירוע מעכשיו לעכשיו – ליום ראשון השבוע. למחרת דיברנו עם כל הספקים שעשו מאמצים אדירים לאפשר את ההקדמה והתחלנו לרוץ  כדי לסגור את כל הפרטים, לקנות בגדים, להכין הכל שיהיה מושלם כפי שתיכננו.

ביום חמישי בשבוע שעבר, כשאנו עמוק בארגונים, פורסמו הגבלות נוספות. צפינו במשדר בחרדה אמתית ונרגענו כשנאמר שההגבלות יכנסו לתוקף ביום שני – יום אחרי האירוע! מי היה מאמין? הרגשתי שניצחנו נגד כל הסיכויים, יום ראשון יוכל להמשיך כמתוכנן, אושר! יום ראשון הגדול לפנינו…

סאגת הבידוד

יום ראשון הגיע, שעת צהריים ואני במנוחת הלוחם, מבינה שהגיע הרגע ומפה כל מה שנשאר לנו זה ליהנות. אופטימית חסרת תקנה שכמוני… כלום לא הכין אותי להודעה ממשרד הבריאות שכמעט לפני שבועיים, שיר נחשפה לחולה מאומתת בחוג שלה והיא חייבת להיכנס לבידוד ליומיים. מייד יצרנו קשר עם משרד הבריאות כדי לקבל אישור לקיים את המסיבה למרות הכל – כי נותרו רק יום וחצי לבידוד, לשיר אין תסמינים ובחוג שמרו על הכללים. אחרי שעה וחצי של המתנה מורטט עצבים על הקו הגענו למוקדן שהיה מאוד סימפטי למצב אבל בצער הודיע לנו שאין אישור ואין מה לעשות, הילדה נכנסת לבידוד עכשיו! אשקר אם לא אומר שהיו מי שמסביב אמרו לנו – עזבו, תעשו את הבת מצווה כרגיל, מי ידע ומה הסיכוי שבאמת יש משהו? הרי אלו היומיים האחרונים לבידוד ואם לא התפתחו תסמינים עד עכשיו כנראה שהכל תקין. אבל לא יכולנו לעשות זאת. מלבד שמדובר בעבירה פלילית לא יכולנו לקחת על עצמנו את הסיכון שמישהו מהאהובים שלנו ידבק.

אז עם כל הצער והכאב ביטלנו את בת המצווה 4 שעות לפני האירוע.

האכזבה של שיר

החלק הקשה ביותר היה לספר לשיר על הביטול. השמלה חיכתה מוכנה בחדר, לידה השרשרת שהייתה אמורה לענוד. מהבוקר עיניה נצצו בהתרגשות לקראת יומה הגדול. ישבנו אתה, חיבקנו אותה, הסברנו את המצב והבטחנו שאנחנו רק דוחים את המסיבה לתקופה טובה ורגועה יותר. עיניה נצצו התעצבו והאכזבה השתלטה על פניה. לנו כהורים זה שבר את הלב.

מזלנו שאנחנו אנשים מאמינים ויודעים שכל מה שקורה – קורה לטובה, יש מישהו למעלה שדואג להכל וכל מה שהוא עושה זה לטובתנו. אנחנו מגדלים את הבנות שלנו באמונה האופטימית הזו. עוד יותר מזלנו, ששיר ילדה בוגרת, חכמה בצורה בלתי רגילה ועם הבנה אמתית של החיים. היא חייכה ואמרה- אל תהיו עצובים כי אני לא עצובה, אני יודעת שעכשיו נוכל לתכנן מסיבה אפילו פי אלף יותר טובה.

התקשרנו לכל הספקים וסיפרנו על המצב ההזוי שנקלענו עליו ועל הביטול ברגע האחרון. כולם, בלי יוצא מהכלל, השתתפו באכזבה הגדולה שלנו, שלחו לשיר חיבוק חזק וסירבו לקבל כל תשלום! התרגשנו עד דמעות. כמה לא מובן מאליו שעצמאיים בתקופתם הקשה ביותר פותחים את ליבם ונוהגים באנושיות.

ההתרגשות לא הסתיימה שם. עם ישראל היפה הרים את ראשו, כמו שהוא תמיד יודע לעשות, וקיבלנו אין ספור טלפונים והודעות חיזוק. חברים שלחו לשיר הפתעות, בלונים, פרחים כדי לשמח אותה. אפילו היו מי שדפקו בדלת בהפתעה והגיעו עם מתנות לילדת הבת מצווה. האווירה בבית הייתה מלאה באנרגיות של שמחה והתרגשות, כמה אנשים טובים יש מסביבנו! השיא היה כשבערב קיבלתי טלפון מכנרת מנטין, אחראית אגף שכונות ורבעים בעירייה. כנרת ביקשה שאשלח לה את השיר האהוב על שיר וביקשה שנצא למרפסת. שם חיכתה לנו כנרת עם עוד אנשים מדהימים שהגיעו לשמח את שיר. רקדו ברחוב, איחלו מזל טוב וריגשו אותנו עד דמעות. רקדנו ובכינו מהתרגשות.

הבידוד המיותר

הסאגה לא נגמרת כאן, למחרת בבוקר קיבלנו טלפון ממשרד הבריאות ומסתבר שחלה טעות, החולה המאומתת לא הייתה בחוג, שיר לא צריכה היתה להיות בבידוד והמסיבה לא היתה צריכה להתבטל. קיבלנו הודעה על בידוד 4 שעות לפני האירוע וקיבלנו הודעת ביטול יום למחרת. הזוי. פה הרגשנו שיעור אמיתי באמונה ובגישה האופטימית שלנו לחיים.

יכולנו לכעוס, להתעצבן, אפילו היו מי שהציעו לנו לתבוע על עוגמת הנפש. במקום זה בחרנו בהכרת הטוב. אמרתי לשיר שסיפור כל כך הזוי, לא יכול לקרות סתם. שכנראה בורא עולם כל כך אוהב אותה עד שהוא סובב הכל ככה שהאירוע יתבטל כי כנראה שאם נחכה הוא יהיה פי אלף יותר טוב.

סוף טוב

הסיפור המטורף שלנו קיבל סוף טוב, הילדה לא נחשפה לחולה, האירוע ממתין לימים טובים יותר והשמחה בבית לא נפגעה. אם אני צריכה לתמצת את כל הסיפור שלנו למסר אחד – אומר שבחיים חייבים לשמור על פרופורציות, על אופטימיות ועל הכרת הטוב. בתקופה כל כך קשה ועצובה, בה אנשים קורסים ומאבדים כל מה שבנו בשתי יידים ויש חולים בכל פינה – ביטול בת מצווה, כואב ככל שיהיה מרגיש כמו ״צרה של עשירים״, כמו שאומרים – שאלו יהיו הצרות שלנו.

ונאחל לכל עם ישראל שנדע רק בריאות ושהתקופה המטורפת הזו תעבור במהרה ואל תפסיקו לחיות באמונה ובאופטימיות!

Related Post

סכנה ברורה ומיידית

Posted by - 22 בינואר 2019 0
במהלך העשור האחרון נפגעו בעיר נתניה 443 הולכי רגל במעבר חציה – שבעה מהם נהרגו; עמותת אור ירוק: "מדובר במצב…

נפרדים מאדם גדול

Posted by - 23 במאי 2023 0
קוגמן עודד, ז״ל מנהל בית ספר אוסישקין, איש אשכולות שהעביר דורות של ילדים שעד יומן האחרון קראו לו ׳המנהל׳. חזן בבית הכנסת…

"מנציחים את הגיבורים"

Posted by - 20 במאי 2024 0
בבתי הספר בנתניה התגבשו להנציח ולתת כבוד אחרון לנופלים הגיבורים בוגרי בתי הספר שנפלו ב-7 באוקטובר ובמלחמות השונות. בחיים גורי…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלי נגישות