"נתחיל ממחר", "נעשה את זה שבוע הבא", "תעזבי עכשיו, נראה אחרי החגים"; הנטייה האינסופית שלנו לדחות דברים ליום אחר היא אנושית אך גם מעכבת… אז למה זה קורה לנו?
מאת אופירה רכטר
מאמנת להתפתחות אישית
מכירים את ההבטחה הזו בה אנחנו אומרים לעצמנו כאשר אנחנו רוצים לעשות שינוי בחיינו? אם זה שינוי בהרגלי האכילה, מציאת זוגיות, הגשת עבודה ועוד. יש לנו נטייה לדחות דברים כלומר, להישאר במקום הנוח שלנו למרות שבטווח הרחוק, אנחנו אלה שמשלמים מחיר על הדחיינות.
מהי בעצם דחיינות?
דחיינות היא תופעה אנושית נפוצה בה אנשים דוחים משימות בהן הם אמורים להתמקד עכשיו, למועד אחר ולטובת דברים אחרים שלא דורשים מאמץ.
למה אנחנו נוטים לדחות דברים?
ציפיות – כאשר אנחנו מגדירים יעד מסוים, יש לנו תחושה שאותו יעד הוא בר השגה בהתאם למאמצים המושקעים. ככל שחולף הזמן, הציפיות להשגת אותו יעד יכולות להתערער, וזה יושב על הקושי בלהשקיע זמן תוך ויתור על פעילויות אחרות.
משמעת עצמית – לרובנו קשה להיות ממושמעים בביצוע משימות המובילות אותנו לעבר היעד וזה בסדר. זה בסדר להיות בתוך הקושי ולתהות אם אנחנו מסוגלים להתמודד איתו. האתגר האמיתי הוא להתמודד עם הקושי, להאמין בעצמכם.
ערך – או בשפה פשוטה: מה חשיבות היעד שאנחנו רוצים להשיג? אם אנחנו רואים את השגת היעד שלנו כהגשמה של חלום חיים, למשל, להיות מאמנים, רוב הסיכויים שהחשיבות תישאר גבוהה לאורך זמן. לעומת זאת, אם יש לנו נטייה לשנות יעדים כל שני וחמישי, רוב הסיכויים שחשיבות היעדים תהיה לא יציבה והתוצאה תהיה תקיעות.
איך מתמודדים עם דחיינות?
עדיף שתשאפו ל-70%. זה לא חייב להיות מושלם, אבל תמיד ניתן להשתפר. כן, אחד הדברים שגורמים לנו לדחיינות הוא השאיפה למושלמות שאומרת שאם אנחנו נכשלים, אנחנו לא מספיק טובים ולכן אסור להיכשל ולכן אסור לנו לעשות, דבר המביא אותנו למצב של תקיעות.
בכדי להיות ממוקדים במשימה, תסמנו ביומן יום ושעה לביצוע המשימות. לאחר ביצוע המשימות, עשו סימון שהמשימות בוצעו. ביצוע המשימה במלואה גורמת לתחושה של השלמה, תחושה של הצלחה.
חשוב עוד יותר: תוקירו את עצמכם על ביצוע המשימות, תכתבו את ההוקרות ביומן או בפנקס. ההוקרה הוא כלי מניע להמשך עשייה. לאחר שסיימתם לכתוב את ההוקרות, תקראו אותן, פרגנו לעצמכם, כי זה לא מובן מאליו.
הכותבת, אופירה רכטר, הינה מאמנת להתפתחות אישית. טלפון לפרטים: 050-4602214
תמונה באדיבות: PIXABAY
