חקר שינה וחלומות, חוש הריח ותפקידו בחיינו, מיינדפולנס – הכרת התודעה, ושימוש בהומור לקידום אישי. הקשבנו והחכמנו ממיטב המרצים.
המרצה הראשונה לאותו בוקר הייתה ד"ר קרן אור חן, מרצה לפסיכולוגיה וחוקרת שינה. הרצאתה עסקה בקשר בין גוף ונפש לבין השינה והחלומות. ד"ר קרן דיברה על 2 סוגי טיפוסים: קצרי שינה וארוכי שינה. היא ציינה שבני זוג בדרך כלל הם שונים זה מזו, ומיד ניתן היה להבחין בקהל במבטים של בני זוג אחד כלפי השני. כמו כן – ד"ר קרן, אשר חקרה עשרות נבדקים במעבדת שינה, פירטה בנוגע לתחום הרחב של שינה וחלומות. "אנחנו חולמים וחווים חוויות רבות במהלך השינה. השאלה הנשאלת היא- למה ישנם כאלו שזוכרים את חלומותיהם וישנם כאלו שלא?" תשובתה של החוקרת היא שהקשר הוא בעיקר מגיע מרקע אתני ומחשיבות נושא החלומות באזור מולדתו. (לדוגמא הדרוזים הם אלו שזוכרים את חלומותיהם הכי הרבה מכל הקבוצות האתניות בארץ, מאחר והם מאמינים בגלגול נשמות ומייחסים חשיבות רבה לתוכן החלומות בהקשר זה). בנוסף, יש את נושא ההדחקה – אדם שלא מתעמת עם רגשותיו ונוטה להחליט החלטות ע"י בסיס רציונלי ולוגי, ולא ע"י רגשות, נוטה להדחיק את הרגשות שלו. בזמן שהוא חולם המוח מנסה להתמודד עם הרגשות שלו וההדחקה, אולם הוא יזכור הרבה פחות חלומות לעומת אנשים המחליטים ופועלים עם יותר אמוציות. עוד נמצא כי זמן החלום של המדחיקים הוא גדול פי כמה לעומת זמן החלום של הלא מדחיקים.
מיד לאחר הרצאתה זומן לבמה ד"ר איציק לביא, מומחה לחוש הריח. בהרצאתו הנקראת "על מה שאף יודע", ד"ר לביא הסביר לנו שהריח הוא תחום שלא נחקר רבות עדיין מאחר והוא קשה יותר למחקר. מחקרים שונים בנושאי הריח והשפעתו מבוצעים במעבדת הנוירוביולוגיה בה הוא חוקר. ד"ר לביא הציג חלק מהמחקרים המרתקים בתחום, לדוגמא – נמצא שבצורה בלתי מודעת אנו מריחים את ידינו לאחר הכרות עם האדם ולחיצת ידיים (כדי לבדוק התאמה כימית כלשהי). ד"ר לביא טוען שריח גורם למחשבה, שגורם לאחר מכן לרגש שגורמים לפעולה. "ניתן לשחרר מספר מולקולות לאוויר ולגרום לקהל להרגיש טוב או פחות טוב בזכות הריח. לדוגמא – חנויות הגורמות לך להרגיש יותר נוח בעזרת ספריי של ריח עדין. גם לשטר של דולר ישן יש ריח, (הכותנה שבדולר מתיישנת וסופגת חיידקים), ובהתאם ניתן להבין למה בבתי קזינו משתמשים בתרסיסים בריח של דולרים ישנים. כמובן יש גם את דוגמת ריח הלבנדר אשר מזוהה עם ריח של שירותים" (בארה"ב בדוגמתו). דובר גם על נושא של ארומתרפיה- בהקשר של מחקרים חדשים בנושא של שיקוף תפקודי המוח. לדברי ד"ר לביא, ניתן לזהות השפעה של ריח הרוזמרין אשר משפר יכולות קוגנטיביות, עם זאת המוח מתרגל לריחות מהר ולכן החשיפה צריכה להיות לא רציפה. והכי חשוב – מה שכולנו כבר יודעים – ואכן מחקרים הוכיחו שוב ושוב הוא שריח נקשר לזיכרון ורגשות.
המרצה השלישית במספר, היא דפנה שני גלבוע, הרצאתה עסקה ב"מיינדפולנס". לדברי דפנה אנו באמת מחוברים למה שקורה לנו ובעיקר החוויות ברגע זה רק כחצי מהזמן, ובשאר אנו בעצם מוסחים מהמציאות, או חיים בתוך עולם המחשבות שלנו. המקור של המיידפולנס הוא הבודהיזם, ומטרתו לאמן את המוח לנוכחות. בכך נאפשר לעצמנו לשמוע ולהשתמש בכל החושים ולחוות את כל המציאות. הרי רוב הזמן אנחנו בתוך סיפור של המחשבות שלנו וכך אנחנו מפספסים את ההווה. המחשבות שלנו מתעתעות בנו ואנחנו צריכים לשים לב לכך שהמחשבות שלנו הן לא המציאות. בקורס שדפנה מעבירה, לומדים להתבונן בתודעה, ישנה תצפית טהורה לסובב אותנו ולמצב הנוכחי, ובמקביל מתרגלים מדיטציה. מתיידדים עם מה שקיים וזהו תהליך מאוד יפה לדעת דפנה מאחר ואנחנו צופים רק ברגע הזה.
לאחר שנרגענו, וקצת תרגלנו רוגע, הגיעה אלינו מרצה אחרונה, שמה אודליה יקיר, סטנדאפיסטית, אשר דיברה על שימוש בהומור כדרך לקידום אישי. דובר על מה זה הומור ואיך הוא יכול לעזור לנו בחיים בסיטואציות שונות. כמו כן, אודליה הסבירה מה התנאי העיקרי להתפתחות הומור, והשתעשענו לשמוע גם קצת על הומור עצמי.
הייתה לנו שבתרבות משעשעת במיוחד, מלאה בידע למכביר.
צילום חן גבאי אמויאל
