פרשת שמיני: על גבולות ועל מסגרת

17 0

בפרשת השבוע מתוארת שמחת חנוכת המשכן אשר חיש מהר מתחלפת בצער ובשכול על מות שני בני אהרון הכהן נדב ואביהו. מפרשים רבים מנסים להבין מה היה חטאם של נדב ואביהוא עד כדי "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה". (שם, ב')

במדרש ויקרא רבה מופיעים מספר השערות: "תני (שנה, אמר) ר' אליעזר: לא מתו בניו של אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן". השערה נוספת היא "ר' מני דשאב ורבי יהושע דסכנין ור' יוחנן בשם ר' לוי אמרו:… על שהיו שתויי יין". עוד השערה: "בר קפרא בשם ר' ירמיה בן אלעזר אמר: …על הקריבה שנכנסו לפני ולפנים…  על אש זרה אש מבית כירים הכניסו" ועוד.

 

אחת הפרשנויות המעניינות בעיניי היא של "העמק דבר", ר' חיים מוולוזין,  אשר טוען כי נדב ואביהוא התלהבו ובערה בהם אש אמיתית של קדושה. כלשונו: ´ידעו שאין כן הלכה לדורות לבני אהרון, אלא בשביל תגבורת התשוקה להשיג אהבת ה´ מצאו את לבבם לעשות מה שלא נצטוו´. הם ידעו שהם עושים דבר שאינו הלכה, אך הם ידעו שהמעשה האסור יבטא את אהבת ה´ היוקדת בלבבם, ולכן עברו על איסור. או במילים אחרות : "כל המוסיף גורע".

 

מקורו של ביטוי זה הוא בתלמוד הבבלי (מסכת סנהדרין, דף כט, ע"א): "מניין שכל המוסיף גורע? שנאמר (על חוה): "אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו", ואילו הציווי למעשה היה רק "לא תאכלו ממנו". ומסביר רש"י במקום: "הקדוש ברוך הוא לא ציון על הנגיעה ומתוך תוספת גירעון שדחף הנחש את חוה על האילן – עד שנגעה בו; אמר לה: ראי שאין מיתה על הנגיעה, אף על האכילה לא תמותי".

 

אדם וחוה נענשו, גם נדב ואביהו נענשו. עונשם של האחרונים הינו מיתה וזאת מהסיבה הידועה, "כי בקרוביי אקדש".  ואולי בא המקרה הטראגי הזה ללמד אותנו דבר או שניים על מידתיות ועל הקפדה על המסגרת.

המילה מסגרת נוצרה מהשורש ס.ג.ר המבטא סגירות, תיחום, גדר ועוד כהנה וכהנה אסוציאציות המעבירות בנו תחושה של מחנק. עם זאת, המסגרת גם שומרת עלינו. מאפשרת לנו לנוע בחופשיות בתוכה. היא בעצם משחררת אותנו… מאפשרת לנו חופש תנועה מתוך ביטחון כי היא מגינה עלינו.

 

בענייני מצוות, המסגרת שומרת עלינו בפני חטאים משני הצדדים : מצד אחד "חטאי הלאו" – אי עשיית הציווי, ומצד שני "חטאי המוספים" לעשות יותר ממה שנצטווינו.

 

וצריך לזכור שלעיתים דווקא ההתלהבות והשמחה המופרזת עלולה להוביל לתוצאות עגומות. וזה עניין המידתיות. לא לעבור את הגבול. אומנם הגבול מגביל אותנו אך הוא זה ששומר על שלמותנו. בואו נשמור עליו …

 

כניסת שבת – 18:38

יציאת שבת – 19:35

Related Post

פועלים לעיר ירוקה

Posted by - 24 ביוני 2021 0
אלה בתי הספר שהוכרזו כבתי ספר ירוקים. מה המטרה? להגיע לכל ילד בעיר ולהטמיע ערכים של קיימות ושמירה על משאבי…

שלא ימרחו אתכן

Posted by - 1 בינואר 2019 0
כל יצרן מוצרי טואלטיקה מבין, שלכולנו יש יותר ממוצר אחד לטיפוח הגוף על המדף: קרם גוף, תחליב גוף או חמאת…

שמירה על המסורת

Posted by - 31 בינואר 2021 0
בתוך כל המרוץ המטורף הזה של החיים חשוב שנזכור גם להקדיש זמן לדברים שמלווים את הרוח שלנו, ולא רק את…
כלי נגישות