פרשת משפטים הפותחת בפסוק "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", יכולה לתת לקורא אותה תחושה, שלפניו ספר חוקים ומשפטים. אחרי קבלת עשרת הדיברות מפרט הקב"ה בפני עמו את כלל פרטי הדינים הנגזרים בדרך כזו או אחרת מעשרת הדיברות.
המדרש בשמות רבה אף מחזק תחושה זו באומרו: "כל התורה כולה תלויה במשפט, לכן נתן הקדוש ברוך הוא דינין אחר עשרת הדברות". והרמב"ן אף מרחיב ואומר כי בפרשת משפטים התורה מציבה לנו גדרות ושמירות על מנת שלא נעבור על המצוות בעשרת הדיברות וכך תשמר החברה כולה מלהידרדר ולהתרסק. ניתן לומר כי זהו הסבר המניח את הדעת.
ובכל זאת נשאל, אם אכן הפרשה מהווה מערכת משפט, ספר חוקים, דינים ותקנות אזי למה התורה בוחרת להתחיל דווקא בעבד עברי :"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". ובכלל אם נעיין בעומקם של המצוות נגלה שרובם ככולם עוסקים בכלל בצד הסוציולוגי של החיים אשר עבד עברי הוא הביטוי המובהק ביותר לכך.
וננסה להשיב על כך דרך מצוות השבת. בציווי השבת בעשרת הדיברות. בפרשתנו נאמר, "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת–לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר". התורה מדגישה את עניין המנוחה. אי עשיית עבודה, אך לא רק זה. היא גם מבקשת לומר ולדרוש, שלא רק אתה צריך לנח אלא גם שורך וחמורך והמעמדות הנמוכים בחברה. כולם שווים בנוגע לשבת. חברה תקינה הינה חברה הדואגת שכולם ינוחו, שלא יהיו מעמדות ביום המנוחה. יש לשבת ערך סוציאלי. יותר מכך, מרתק לפגוש את מצוות השבת שוב, בתחילת פרשת "ויקהל". משה מקהיל את כל עדת בני ישראל ואומר להם מה ציווה עליהם הקב"ה. ומה הוא אומר: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'…"
שואל השפת אמת מה עניין שבת לויקהל ? למה היה צורך להקהיל את העם לשם ציווי מצוות השבת וכל שכן אם כבר נצטוו עליה? אלא שמצוות השבת בויקהל נאמרת אחרי חטא העגל. על-פי השפת אמת לשבת יש כוח של אחדות. הרעיון שכולם שווים בשבת יוצר את אחדות. ואותה אחדות מתאפיינת במצוות ויקהל. שצריך את כולם. שאין שלם אם לא כולם נמצאים. כשאני מבין שאני חלק ממשהו גדול ואני לא עומד לבד זה מחזק ומחדד את הביחד שלנו.
ומה עניין שבת לכך? מטרת השבת על פי פרשת משפטים היא חובה חברתית. היא יסוד קיומנו כחברה תקינה והוגנת המאפשרת לכל חבריה שוויון. עמוס עוז, אשר הלך לבית עולמו לפני כחודש ואשר לא נחשד בימיו כאדם דתי, אמר באחד מנאומיו: "אין סיבה ששבת תהפוך ליום לאומי של שופינג. צריך להשאיר את הקניונים ומרכזי הקניות סגורים, ולחפש אולי יום אחר בשבוע שבו עם ישראל יערוך קניות… שבת שונה משאר ימות השבוע היא המתנה היפה ביותר שתרבות ישראל נתנה לעולם כולו. זהו יום אחד שונה לא רק למנוחה אלא בעיקר להתעלות רוחנית ומשפחתית. אני מקווה שהמתנה הזו תמשיך ללוות אותנו תמיד".
כניסת שבת – 16:54
יציאת שבת – 17:52
