נתוני חברת המידע העסקי CofaceBdi מצביעים על המשך מגמה הנמשכת כעשור: יותר ויותר חברות ועסקים נסגרים; מה מצב העסקים בנתניה? בכתבה שלפניכם.
מגמת הגידול במספר העסקים שנסגרים בכל שנה נמשכת כבר עשור והגיע לשיא חדש – כך עולה מנתוני חברת המידע העסקי CofaceBdi; הנחמה – גם מספר העסקים החדשים שנפתחו היה גבוה יותר, כך שנטו נוספו למשק השנה 4.8 אלף עסקים חדשים
מספר העסקים שנסגרו בישראל בשנת 2018 הגיע לשיא כל הזמנים והוא עומד על 44.5 אלף. כך עולה מנתוני חברת המידע העסקי CofaceBdi לסיכום השנה ואשר התפרסמו השבוע. מנתונים שנמסרו לעיתון השבוע בנתניה עולה, כי חלה מגמת צמיחה שנתית ברורה בכמות העסקים שנסגרים בישראל בעשור האחרון, כאשר בשנת 2009 מספרם עמד על 37.2 אלף בלבד.
עם זאת, כאשר מחשבים גם את כמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל במהלך השנה החולפת, נראה כי נוספו למשק במהלך התקופה 4.8 אלף עסקים חדשים נטו – זאת לעומת 4.4 אלף עסקים חדשים נטו בשנת 2017, וכמות של 4.1 אלף עסקים חדשים נטו בשנת 2016. השנה הטובה ביותר למשק הישראלי מבחינת תוספת נטו של עסקים הייתה בשנת 2010, אז נוספו למשק 12.5 אלף עסקים חדשים (נפתחו 50.4 אלף עסקים ונסגרו 37.9 אלף).
כאשר בוחנים את ההתפלגות הגיאוגרפית של מספר החברות והעסקים שנסגרו במהלך השנה, ניתן לראות כי רוב של 39.5% מהעסקים נסגרו באזור המרכז והשרון, שבאופן טבעי מרכז כמות גדולה יותר של עסקים. עם זאת, נתון זה גם מצביע בצורה עקיפה על היחלשותו של מעמד הביניים. לאחר מכן נתח גדול של 30.8% מהעסקים שנסגרו הם מאזור הצפון, 19.5% מהם נמצאו באזור הדרום ורק 10.2% הם מירושלים וסביבתה.
בעייתיות מובנית
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi: "בשנה החולפת ראינו, אמנם, עלייה נטו במספר העסקים החדשים בישראל. אולם, המגמה של כמות סגירת העסקים ההולכת וגדלה צריכה להדאיג את קברניטי המשק. שיא של יותר מ-44 אלף עסקים שנסגרים בשנה מהווה אינדיקציה ברורה לקשיים העומדים בפני עסקים חדשים בישראל: ממיסוי כבד, דרך רגולציה ועד תחרותיות ההולכת וגדלה. כל אלה מקשים על יצירת סביבה תומכת לעסקים קטנים – המהווים את עמוד השדרה של המשק, ודורשים טיפול שורש כאינטרס לאומי".
הדבר מתבטא גם ביחס הרשויות לעסקים בתחומם. מחקרים מראים, כי קיים קשר ישיר לסביבה תומכת בהיבט ויזואלי עירוני, מיתוג עירוני ועידוד ציבור להגיע למרכזים מסחריים באמצעות הקלה בחניות ואף קיום אירועים עירוניים מושכי קהל, לצד שיעור המיסוי העירוני, ליכולת ההישרדות של בתי עסק.
ערים בטוחות
מנתוני CofaceBdi, שכאמור בוחנת את הסיכון העסקי בענפים שונים באזורים שונים, עולה כי העיר הבטוחה ביותר להקמת עסק היא מודיעין-מכבים-רעות. על פי נתוני החברה, שיעור העסקים והחברות בקשיים בעיר עומד על 0.7% בלבד, ואילו שיעור החברות עם חשבון שנכנס להגבלה בשנה האחרונה הוא 1.2%.
שיעור נמוך של עסקים בקשיים בגובה של כאחוז או פחות נמצא גם בערים רמת השרון, גבעתיים רעננה והרצליה. בתל אביב שיעור העסקים בקשיים עומד על 1.3%. הנתונים בעיר נתניה, ביחס לערי השרון, הרבה פחות טובים. שיעור העסקים והחברות בקשיים עומד על 1.8%, ואילו שיעור החברות והעסקים עם חשבון בהגבלה עומד על 2.5%.
הישובים הבעייתיים ביותר להקמת עסק, ושם שיעור העסקים בקשיים הוא הגבוה ביותר הם הישובים הערביים – רהט (12.5% מהעסקים בקשיים), טירה 8.6%, כפר קאסם (6.5%) ואום אל פאחם (5.5%). ברהט 24% מהעסקים נקלעו בשנה האחרונה למצב בו חשבון בנק שלהם נכנס להגבלה.
בקרב הישובים היהודיים בולטת דימונה עם 4.8% מהעסקים שנמצאים בקשיים כלכליים. בקרב הערים הגדולות בישראל בולטת באר שבע עם 3.6% מהעסקים בעיר הנמצאים בקשיים כלכליים.
בין הדוגמאות הבולטות של עסקים שנקלעו לקשיים במהלך השנה החולפת ניתן לציין את בקשת הפירוק שניתנה בתחילת השנה למטבחי היוקרה "דקור", קריסת רשת האפנה "הוניגמן" על רקע קשיים כלכליים, בקשת הפירוק שהגישו עובדי רשת הרמוניה לבית, מפרק זמני שמונה לחברת הראשונים – ייצור ושיווק מוצרי מאפה מבאר שבע ואחרים.
תהילה ינאי. צילום צביקה גולדשטיין