ועדת השמות העירונית בחרה שמות לרחובות החדשים של העיר ובהם שמות של שירי משוררים, שמות של דמויות בולטות בציבוריות הישראלית ובציבוריות האמריקאית, ובעיקר שמות נשים. ראש העיר, מרים פיירברג-איכר ל"השבוע בנתניה" : "הצבתי לנו כמטרה להעצים את הנשים במרחב הציבורי ולשמחתי הפער בין שמות הגברים לבין שמות הנשים ברחובות העיר ובאתריה, הולך ומצטמצם".
*עו"ד אדיר בנימיני, יו"ר ועדת השמות העירונית: "אנחנו מתקנים עיוות היסטורי."
ועדת השמות בראשותו של סגן ראש העיר, עו"ד אדיר בנימיני, קבעה שמות חדשים לרחובות חדשים בנתניה.
לרחובות העיר הצטרפו 'דרך ארץ' (מעבר להולכי רגל בשכונת רמת-פולג) כשמו של שיר שאותו חיבר המשורר דוד אבידן, המהווה גם כינוי תלמודי לכללי נימוסים והליכות כמו בביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה".
'עץ הכוכבים' (מעבר להולכי רגל בקרית השרון) נקרא על שם שירו של יורם טהר-לב, שבמרכזו עומדת דמותו של סב המספר לנכדו על עץ מופלא השתול בחצר ביתו. יש לציין כי המשורר לייב מורגנטוי, חיבר שיר בעל אותו השם, העוסק ביחס שבין קניינים רוחניים לגשמיים.
בנוסף – כחלק ממדיניות העירונית להגדיל משמעותית את מספר הרחובות והאתרים הנושאים שמות של נשים, הוחלט לקרוא רחוב על שמה של הלן בן-עטר – עורכת דין יהודייה מקזבלנקה שהובילה את מאמצי הסיוע לאלפי הפליטים היהודיים מאירופה שהגיעו למרוקו ולאלג'יריה במהלך מלחמת העולם השנייה. רחובות נוספים על שם נשים פורצות דרך נקראו גם על שמן של פרופ' יהודית נאות, אשת מדע בתחום המיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון, שכיהנה כחברת כנסת ובתפקיד השרה להגנת הסביבה; אסתר רזיאל-נאור, מורה במקצועה שכיהנה כחברת כנסת מטעם תנועת החירות שלחמה באצ"ל; עדנה סולודר, אשת ציבור ישראלית, שכיהנה כחברת כנסת מטעם המערך והוכתרה ככלת פרס ישראל על מפעל חיים. כמו כן עמדה במשך למעלה מעשור בראשות הוועד המנהל של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית.
כמו כן אושרה הנצחתו של ג'ו ליברמן, חבר קונגרס יהודי-אמריקאי, שנחשב לסנטור היהודי האורתודוקסי הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית. ליברמן היה מועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות-הברית בקמפיין הנשיאותי של אל גור ונמנה על אותם מדינאים גדולים שתרמו תרומה חשובה למדינת ישראל.
בקריית המדע (אגם 3) תקרא דרך על שמה של המתמטיקאית והפיזיקאית היהודייה, אמי נתר, הידועה כאחת המתמטיקאיות החשובות מאז ומעולם בהיסטוריה האנושית – מתמטיקאית ופיזיקאית יהודייה גרמניה שהייתה המרכז המתמטי החשוב בעולם עד עליית הנאצים לשלטון, שהביא אותה להימלט לארה"ב.
שני שירי משוררים נוספים שהוחלט לקרוא בשמותיהם הם שירו של אביגדור המאירי 'לבנת הספיר' (לובן אבן הספיר כמוזכר במקרא, סמל לטוהר) ושירה של חמוטל בן זאב 'ברכת הארץ' (ברכת המזון).
