האם בעיצוב חדרי ילדים נכון לעצב חלל שגדל עם הילד או שאולי הגישה המוכרת של עיצוב לפי חתך גילאים מנצחת?
מעצבת הפנים ומלבישת הבתים "ספיר לוי מאורי ", חווה את הנושא משני היבטיו, מחד היא אם לשני ילדים (אימרי 1.5 ואלה 3.5) אותם היא מגדלת בגישת החינוך המונטסורי, מצד שני היא יוצקת את השיטה בעבודתה בבתי הלקוחות. ומה עמדתה בנוגע לשאלה – האם עיצוב זה לכל גיל? יש לה הרבה מה לומר בנושא.
נתחיל מבראשית, גיל ינקות. כמעצבת וכאמא אני מאמינה גדולה בגישת החינוך המונטסורית הדוגלת בין השאר בעידוד לעצמאות, יכולת בחירה והחלטה של הילד וכן תקשורת בגובה העיניים (של הילד) פיסית ומנטלית. בחיי כאמא, אני מאפשרת לילדיי מרחב בחירה ועצמאות ככל הניתן: הנגשה מלאה של כלי האוכל שלהם, הבגדים שלהם וכל הנחוץ להם ביום יום. כך למשל תוכנן ארון קיר בחדר שינה שלהם, ככזה שבחלקו החתון מוצגים משחקים ותרגילים, בחלקו האמצעי ובגובה העיניים שלהם נמצאת מגירה בה יש מספר אופציות ללבישה ובחלקו העליון מאוחסנים יתר הבגדים.
תכנון, ריהוט ו"בופה תרגיל":
דוגמה שמעודדת עצמאות ונגישות דרך תכנון ועיצוב הפנים של החלל הוא יצירת מדפים פתוחים למשחקים ותרגילים. כאלה שיונחו בצורה מזמינה, בצורה של "בופה": בתוך מגשים וסלסלות פתוחות. יתר המשחקים שאינם כרגע בשימוש במדפים הפתוחים (שכן אין כוונה שאותם מדפים יכילו את כל המשחקים שיש בידכם, אלא יתחלפו בתדירות כזו או אחרת) יאוחסנו בארון סגור, רחוק מנגישות הילדים, אחסון זה נקרא על פי הגישה המונטסורית "אחסון שקט" וגם לאחסון זה יש למצוא פתרון דרך תכנון ועיצוב החלל.
הרעיון הוא שאין טעם בערימת משחקי קופסא סגורים, אלא הנגשתם כ-"תרגיל" למיקוד תשומת הלב ונוחות מרבית עבור הילד.ה.
אופציה נוספת היא לשלב בתכנון הנגרות בחדר, קופסאות משחק גדולות עם גלגלים ככלי נהדר לאיסוף קבוצת משחקים אהובה ויכולת להתנייד איתה ברחבי הבית באופן- עצמאי ואף לאסוף בקלות ולהחזיר למקום.
בחיי כאמא, אני מאפשרת לילדיי מרחב בחירה ועצמאות ככל הניתן: הנגשה מלאה של כלי האוכל שלהם, הבגדים שלהם וכל הנחוץ להם ביום יום. כך למשל תוכנן ארון קיר בחדר שינה שלהם, ככזה שבחלקו החתון מוצגים משחקים ותרגילים, בחלקו האמצעי ובגובה העיניים שלהם נמצאת מגירה בה יש מספר אופציות ללבישה ובחלקו העליון מאוחסנים יתר הבגדים
כשאני מעצבת חדר לילדים, אני פותחת שיח מול הלקוח, מסבירה לו על קצה המזלג את עקרונות השיטה ומה ניתן לצקת ממנה כבר בשלב התכנון והעיצוב לחללים השונים בבית ובחדרי הילדים בפרט. הרעיון המארגן הוא ההנגשה והתנאים לעצמאות. ככל שהם יהיו נוכחים בבית יותר ויותר כך הילד יגדל להיות עצמאי, יחווה נינוחות ושקט פנימי.
בלימודי את השיטה נתקלתי במשפט האומר "תנו לילד רגיל תנאים בלתי רגילים" וזה מבחינתי המהות בתכנון ועיצוב מותאם אליהם, ללא גריעה כהוא זה מאיתנו המבוגרים.
חדר ילדים צריך להיות כמו "בית מלון", "הבופה" במלון מונח לפניך, אתה בוחר מה לאכול. ככל שהחדר במלון יהיה מסודר ונגיש – תחווה נינוחות ושקט וכך ילד.ה פעוט.ה מצליחים להעסיק את עצמם – לבד.
ארון– חלק עליון בגדים/ חלק תחתון מדפים פתוחים ל "בופה" משחקים בגובה הילד.ה.
מיטה – ברוב הפעמים אנחנו נוטים לחשוב שנכון הוא הדבר על פי מה שנמצא בחנויות. מוכרים מיטות ילדים עם מעקה נשלף או קבוע – זה הנכון. על פי רוב, ילד ילמד את גבולות המיטה בעצמו ברגע שלא יהיה מעקה והוא לא ייפול. ההמלצה שלי אם כך היא לבחור מיטה נמוכה או מיטה שהמזרן שלה ממוקם בתוך מסגרת, או כל אופציה אחרת, העיקר שהילד יוכל לרדת ולעלות למיטה בקלות, מתוך עצמאות ונגישות.
ולשאלה לשמה התכנסנו – "עיצוב שגדל עם הילד או עיצוב מותאם גיל? "
בעיצוב חדרי ילדים אני מאמינה בשאיפה לחתור ולמצוא ריהוט שיילך איתכם לאורך זמן ויגדל עם הילד. תכנון זו מילת המפתח. זה האתגר שבחשיבה ותפיסת המרחב והצורה. הרעיון הוא למצוא קו פרקטי שיכול להחיל עליו שינויים של גיל והלבשה ולעמוד בזה, להלן מאפיינים שיש להתייחס אליהם לפי חתך גילאים:
גיל 0-4 – הגישה המונסטורית היא כאמור המועדפת.
ארון בגדים / שידה – בגובה הילד.ה או מדפים פתוחים.
טיפ לחדר רחצה: במקום שרפרפים לצחצוח שיניים, נוסיף בחלק התחתון של ארון האמבטיה מגירה נכנסת ויוצאת, נשלפת בקלות- שתשמש במה. לקטנטנים, חשוב לשים לב לחימום החדר, כורסת הנקה וצרכים פרקטיים ונוחות של ההורה המטפל.
גיל 5-12: הכרות מעמיקה.
חשוב לשבת עם הילד, להבין מה חשוב לו, מה מעניין אותו, להבין מי הם. במקרה של עבודה עם מעצבת חשוב שהשיח יהיה גם מול הילד וגם מול ההורה. חשוב לי להדגיש שההכרות וההבנות הללו לא מובילות אותי לעצב חדר שכולו כדורסל אם הילד אוהב כדורסל, תכתיב כזה בעיניי, הוא לא נכון. עדיף לעצב חדר שהוא יאהב גם כשיפסיק לאהוב כדורסל ויעבור לכדורסל.
במה כן אחשב? ילד שקשה לו מאוד להתרכז ולהכין שיעורי בית ולא מצליח לשבת בכיסא ושולחן וללמוד, במקרים הללו אעמיק ואדאג לעיצוב שנותן לכך מענה. למשל, אם לילד יותר נוח לשבת ללמוד על המיטה אעצב שולחן שמתלבש על המיטה . ילד מלא אנרגיות, נתלה לו טבעות מתח- שיעשה מתיחות ופעילות פיסית לפני הלמידה (פריט מגניב לכל גיל).
העיצוב הרבה יותר עמוק מהיופי. הפונקציונאליות שמותאמת אישית לכל ילד, תראה תמיד יפה ביותר
רשימת מכולת: אנחנו עוסקים בגיל בה"ס, שולחן למידה – לטווח ארוך – חובה.
שולחן שיתבגר איתו ותמיד ירגיש נוח, עצמאי, בוגר ולא ילדותי. אופציה נוספת שאני מיישמת לרוב היא עיצוב שולחן בתוך נישה, ליצירת חממה, זה מחזק את היכולת להתרכז כשיש מסגרת שמנתקת אותך מכל שאר החדר, וגם יש בזה משהו יפה, אסתטי שגם הופך את זה לבוגר. ניתן ליישם את הרעיון עם מיטת "גלריה" שבחלקה התחתון שולחן למידה.
בעיצוב השולחן מומלץ לקחת בחשבון מקום לחבר שכן, בגיל הזה אירוח הוא הדבר המשמעותי. הבא.
אירוח – מתחיל בגיל הזה.
גיל 5-12 ילדים אוהבים לארח חברים, ולכן חשוב לדאוג שיהיה לזה ביטוי על ידי הוספת מקומות ישיבה שהם לא כיסא או מיטה. באזור ה"אירוח", אפשר לבחור סט מודולרי לישיבה שישמש גם כמיטת אירוח לחבר. הרעיון הוא תמיד לחפש כיצד 2-3 פונקציות מתאחדות לאחת. פונקציות טריוויאליות שיחסכו לנו מקום כך שהילד.ה כן יוכלו לארח.
מיטה- בגיל הזה לרוב כבר קופצים למיטת נוער – אבל תלוי, יש את האופציות של מיטת יחיד+ מיטת חבר, מיטה נפתחת (בנים לרוב לא אוהבים לישון באותה מיטה עם חבר). המעבר בין מיטות יכול להיות בגיל 13, אם כי מיטת יחיד יכולה להיות מעט יותר מ- 0.80, למשל 0.9 עם מזרן נוח וגבוה (ולא נמוך של 10 ס"מ), והילד.ה ירגישו בהבדל.
זכרו: ילדים רוצים להרגיש גדולים, עצמאים, תנו להם facility ותפנקו אותם במקומות הנכונים.
גיל 12 ואלך –הילד.ה לקוחות כמו ההורים.
בגיל הזה רשימת הרצונות ארוכה ומלאה בחלומות. רוב הילדים היו שמחים למקלחת בחדר וכניסה פרטית, אבל זה לרוב לא ריאלי בכל בית ולכן במיוחד בשלב הזה שהם חרדים למי שהם, לדימוי שלהם מול חברים, חשוב שהכל יהיה בשיתוף פעולה. פגישות כפולות', שיחות עמוקות, להבין את הצרכים שלהם. אני מקפידה לבקש את אישורם לפריטים שמתוכננים להירכש' יש להם אמירה, אופי ורצונות. בדיוק כמו ללקוח, ההורה.
רשימת מכולת: מיטה וחצי/ זוגית תלוי בספייס ובילד/ה באופי ובמשקל. חובה מקום אירוח. לא מזמן תכננתי בית במודיעין ובו חדר של מתבגר שהמיטה יושבת על במה בגובה 0.5 ס"ח ובתוכה שרפרפים נשלפים לאירוח. זוכרים? לאחד פונקציות.
ארונות– נער.ה לא צריכים ארון גדול (בנים בטוח לא) ולכן, ההמלצה שלי: לא לחשוב על זה כעוד ארון אחסון- לא לדחוף לשם מצעים ומגבות, לתפור ארון למידותיו צרכיו. שלא ידפקו לו בדלת כשצריכים משהו, בצורה כזו הארון מצטמצם לארון 2 דלתות ברוחב 1 מטר.
שמעדת התארגנות- מראת גוף או מדף/ פינת התארגנות נדרשים לרוב בגיל הזה לרוב לבנות, אם כי לפעמים גם בנים רוצים יחידה כזו של התארגנות עבור הבושם ובעיקר לתחושה של בגרות וסטייל.
מתלה– מומלץ לשים בחדר למתבגרים מתלה טוב שיוכלו להיכנס ולתלות עליו מעיל/ תיק/ בגדים שהוריד.ה.
שטיח – חובה בכל חדר בכל גיל, פריט חמים, נעים, ביתי, כייף למגע עם נראות שמוסיפה המון. משמש גם לישיבה. אירוח.
מיטה – סופר קריטי. תכנון החדר יעשה כפי שמתכננים חדר יחיד בבית מלון, כפי שנאמר בגילאים קודמים גם, נגישות, עצמאות = תחושת בגרות (גישת מונטסורית הולכת איתך לאורך זמן ומעצבת אותך). נדאג למשל לעמדת עגינה לטלפון וליציאות USB נוספות (כיום משלבים בתוך הקיר), מנורת לילה, שעון מעורר, לכל דבר מקום. נכון שזה חלום? אבל זה ישים ולא בהכרח יקר, ההיפך.
לצפייה בפרוייקטים באתר: www.sapirlevimeori.com
אינסטגרם: sapirlevimaori / פיסבוק: sapirlevimaori
ליצירת קשר: 054-7510444
צילום הילה עידו
