עלייה בעמדות הציבור התומכות בהסרת המגבלות על שימוש בכוח:
55% מהנשאלים תומכים בהריגת מחבל לאחר שנוטרל ולא קיימת ממנו סכנה –
בקרב המזוהים עם הימין הנתון עולה ל66%.
45.5% תומכים בירי לעבר ריכוזי אוכלוסייה פלסטינית בכדי לצרוב תודעה בתגובה לירי טילים על ישראל.
בקרב המזוהים עם הימין הנתון עולה ל55.5%
*****
למעלה ממחצית הנשאלים תומכים בשילוב נשים ביחידות עילית בצבא. כמעט מחצית מהנשאלים מתנגדים להענקת פטור לחרדים שלמדו בישיבה עד גיל 22.
כמעט מחצית מהנשאלים (47%) תומכים במעבר ממודל גיוס החובה למודל של צבא מקצועי ושיעורם עולה על שיעור המתנגדים (41%).
*****
כמחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא, אך רוב ניכר (60%) סבור כי הסיכוי של תושבי המרכז להגיע לתפקידים אלו גבוה מזה של תושבי הפריפריה.
*****
מדובר בסקר ייעודי לאוכלוסיה היהודית. ממצאי הסקר, אשר נערך מדי שנה על-ידי המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מוצגים בכנס שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך השבוע.
עיקרי הממצאים:
עמדות בציבור לגבי המגבלות המוטלות על השימוש בכוח בישראל
נושא זה נמדד גם בסקר הקודם ב-2018 כך שבידינו נתונים השוואתיים. המסקנה העולה מהבדיקה היא שעמדות הציבור היהודי היום תומכות בהסרת המגבלות, תוך הפרה אפשרית של הדין, בכל הנוגע להתנהלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הרבה יותר מבעבר. כפי שניתן לראות, בקרב חלק מהשאלות היה שינוי של כמעט 20% בתוך פרק זמן של ארבע שנים בלבד.
חשוב לבחון האם שינויים משמעותיים אלו נגרמו עקב ארועים קונקרטיים שאולי השפיעו על התשובות, או שהוא מעיד על מגמות עומק רחבות יותר. נמשיך לבדוק את הנושא בשנים הקרובות.
ירי לעבר ריכוזי אוכלוסיה פלסטינית בתגובה לירי טילים לישראל
45.5% מהנשאלים תומכים בירי כבד לעבר ריכוזי אוכלוסייה לצורכי הרתעה במקרה של ירי טילים לעבר האוכלוסייה בישראל על-ידי אחד או יותר מן הארגונים הפלסטינים. עלייה של 18% בהשוואה לשנת 2018. בחלוקה לפי מגזרים, 55.5% מהמגדירים עצמם ימנים תומכים בכך, 35.6% מהמגדירים עצמם מרכז, ורק 14.8% מהמזהים עצמם עם השמאל.
הריגת מחבל מנוטרל
מעניין להשוות את עמדות הנשאלים בחלוקה לפי מגזרים. למשל: בשאלת התמיכה בהריגת מחבל לאחר שנוטרל – כשני שלישים (66%) מהמגדירים את עצמם ימנים תומכים בכך, ולעומתם רק 44% מהמרכז ו-19% מהמזוהים עם השמאל. בחלוקה לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני ניתן לזהות את השינוי הגדול ביותר: בקרב כל המגזרים נמדדה עליה משמעותית בתמיכה בהיגד, אך העלייה המובהקת ביותר היא בקרב האוכלוסיה המגדירה עצמה כ"מסורתית-דתית". בעוד שלפני ארבע שנים רק 36% מהם תמכו בהריגת מחבל לאחר שנוטרל, כיום השיעור כמעט כפול (68%).
הציבור מגלה העדפה לשירות ביחידות טכנולוגיות, אך סבור שיש יתרון לתושבי המרכז בקבלה ליחידות אלו:
כמעט מחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא (45.5% לבנים, ו-44% לבנות) בעוד רק 9% היו מעדיפים שירות ביחידות עילית (בקרב הדתיים הלאומיים עולה השיעור במעט לכ- 15%).
לעומת זאת, 60% מהציבור סבורים כי לתושבי המרכז יש סיכוי גבוה יותר להגיע ליחידות עילית טכנולוגיות לעומת תושבי הפריפריה. למעלה משליש מהנשאלים סבורים שלתושבי הפריפריה סיכוי גבוה יותר להגיע למקצועות תומכי הלחימה.
בדומה לסקרים קודמים, גם השנה נמדדו פערים גדולים בעמדות הציבור ביחס לצה"ל בין הנושאים המבצעיים לנושאים האזרחיים
גם השנה, בדומה לשנים עברו, נמדדה הערכה גבוהה יחסית בקרב הציבור היהודי כלפי התנהלות המבצעית של צה"ל (71%) כמו גם ביחס להתנהלות המוסרית שלו בלחימה (77%). לצד זאת, נמשכה גם השנה ירידה בהערכת טיפול הצבא בסוגיות כלכליות ובסוגיות של שוויון מגדרי. רק כשליש מהנשאלים אמרו כי הצבא יצר סביבת עבודה שיוויונית לנשים ולגברים, ורק כרבע נתנו לצה"ל ציון טוב או מצויין בהתנהלות הכלכלית/תקציבית שלו.
תמונה: pixabay