פרשת תולדות
מאת הרב יוסף יצחק טאוב – רב קהילת מרכז ממ"ש ומטה משיח נתניה.
"אלה תולדות יצחק בן אברהם", כך פותחת פרשת השבוע את הסיפור אודות הדור השני של אבותינו, הסיפור של יצחק.
מעניין לראות את ההבדל בין שלושת האבות ובמיוחד את כמות הטקסט שהתורה מקדישה להם.
אברהם ויעקב זוכים לכמות נכבדה של פרשות כל אחד ואילו על יצחק ששנות חייו היו הארוכים ביותר, נכתבה בקושי פרשה אחת.
גם העיסוק של יצחק שונה משל אביו ובנו. הוא היחידי שעוסק בחקלאות ועובד את האדמה וחפירת בארות מים מהווה גם היא חלק נכבד מעסקיו.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר כי אבותינו ייצגו באופיים שלוש מידות שונות:
אברהם הוא מידת החסד, המשפיע לכל עובר ושב וללא אבחנה מטוב ליבו. יעקב הוא מדת התפארת או בשמה הנוסף מידת הרחמים, מידה זו מתאפיינת ביכולת להכיל ניגודים, להתמודד עמם ואף לשלב ביניהם בהצלחה יתירה. יצחק הוא מדת הגבורה, מדת הדין. יצחק נוטה לחקור לעומק את שורשם של הדברים, הוא אינו עושה לעצמו חיים קלים או קיצורי דרך אלא בוחר בכוונה תחילה את סוגי הקרקע הקשים ביותר ובתקופות הקשות ביותר והופך אותם לאדמות מוריקות ופוריות.
הוא מתמקד בחפירת בארות על מנת להוכיח, כי במעמקי המדבר הצחיח מפכים מים חיים ומתוקים, ולמרות ניסיונות חוזרים ונשנים של תושבי המקום להפריע לו במלאכתו הוא אינו מתייאש וכנגד כל הסיכויים מגיע להרחבה כה גדולה עד שכולם נאלצים להשלים עמו ולהודות בצדקתו.
גם בהתמודדות עם בנו הרשע – עשיו – מתנהל יצחק בצורה דומה, כאשר למרות התנהגות קלוקלת של בנו מנסה יצחק שוב ושוב וללא לאות להחזיר את בנו לדרך המוטב. אגב, המסורת מספרת כי גם במקרה זה הצליח יצחק. עשיו נקבר לידו במערת המכפלה, כסמל וכעדות נצח לכך שהמאמץ של יצחק בחינוך בנו השתלם לבסוף.
השבוע נפרדנו בפתאומיות ובצער מהרב שמריה דרורי ז"ל, חסיד חב"ד ותיק ושליח של הרבי בשכונת רמת חן בעיר. את הרב שמריה אני מכיר מילדות, ובהתבוננות בדמותו השבוע נזכרתי בקווי הדמיון בינו לבין יצחק אבינו. העקשנות הבלתי מתפשרת גרמה לו שלא לוותר על אף נשמה יהודית בסביבתו ולהמשיך לחפור בארות עד שפרצו מתוכם מים חיים. יהיו הדברים לעילוי נשמתו שוודאי תמשיך לפעול בשמי רום, לעורר רחמים על עם ישראל כולו ולהביא בפועל את תחיית המתים בגאולה האמתית והשלימה תיכף ומיד ממש!
הדלקת נרות: 16:22 יציאת השבת: 17:16
תמונה באדיבות PIXABAY
