מיוחד חג הפורים, מיוחדת המגילה הנקראת בו. חדי הראייה יוכלו להבחין כי מתקיימת דינמיקה מרתקת בין הדמויות… וחדי השמיעה יוכלו בוודאי לשמוע כי המנגינה המתנגנת בין לבין… דיאלקטית היא. מחד, נדמה כי השחקנים יודעים את תפקידם… מאידך, הכל כל-כך בלתי צפוי… ואולי בתוך כל הקרנבל הזה אנו אף מתחבטים בשאלה: מי היא הדמות המרכזית במגילה?
נדמה לי, כי הפסוק השופך אור על סיפור המגילה ואשר מסדר לנו את מארג האירועים הוא: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת…"
מרדכי דוחק באסתר המלכה לסכן את נפשה ולבוא אל המלך אשר לא כדת, מבלי שתיקרא, דבר העלול לגרום לעונש מוות, בנימוק המפורסם: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".
מרדכי בעצם מדגיש לאסתר שאולי כל קורותיה, עד לרגע זה, קרו בשביל הרגע הזה. אם היא תתמהמה או תפספס חס ושלום, זה לא ישנה את החלטת הקב"ה להציל את עמו, אך היא לא תזכה להיות השליחה לכך.
מהסיטואציה הזו נוכל לקחת מסר לחיינו אנו. לכל אחד יש תפקיד בעולם והוא יחליט איך הוא ישחק אותו. העולם יסתדר בלעדיו, אך יש ביכולתו של כל אחד מאתנו להיות משפיע ומשמעותי. הוא צריך לשחק את משחק חייו באופן מדויק, בזמן ובמקום הנכון, אף אם לעיתים יהיה עליו לנטרל את האגו…
אולי, בעצם, התשובה לשאלה מי הוא השחקן הראשי, תלויה רק בשחקן עצמו ובתהייה איך הוא עושה את תפקידו.
מכאן, שכל אחד ואחת מאתנו צריך לשאול את עצמו רק שתי שאלות: האחת, מהו תפקיד חיי אותו עלי לשחק? השאלה השנייה היא: כיצד עלי להגשים את תפקידי? באיזה אופן עלי לשחקו בצורה הטובה ביותר כדי שאגיע למיצוי עצמי מלא ואהיה באמת ראוי לאמירתו של רבי נחמן מברסלב: "היום בו נולדת הוא היום בו החליט הקב"ה, שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך".
פורים שמח.
כניסת שבת – 17:33
יציאת שבת – 18:30
