מצוקי החוף

המשרד להגנת הסביבה, עיריית נתניה והחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון מתחילים בביצוע עבודות להגנה על המצוק החופי בנתניה מול חופי סירונית וארגמן; המצוק החופי בנתניה נמנה על המצוקים הגבוהים והדחופים ביותר לטיפול במדינה. ראש העיר, מרים פיירברג-איכר: "הפרויקט מהווה סיומו של מאבק אישי ועירוני, ארוך טווח, שאותו התחלתי בשנת 2009, מול משרדי הממשלה לדורותיהם."

מאת  יאיר ישראל

פרויקט ההגנה על המצוק החופי בנתניה הינו פרויקט לאומי, הכולל הקמה של 12 שוברי גלים והזנת חול לצורך הרחבת רצועת החוף. הפרויקט מתפרש על פני כ-3.5 ק"מ של רצועת חוף, אשר בעורפה המזרחי מתנשא מצוק כורכר בגובה של עד 40 מטרים. המצוק החופי בנתניה נמנה על המצוקים הגבוהים והדחופים ביותר לטיפול על פי תמ"א 9/13.

העבודות יחלו מהחלק הצפוני בחוף סירונית וימשיכו דרומה לכיוון ארגמן על פני תקופה של 4.5 שנים, כאשר שטח ההתארגנות יהיה בסמוך לחניון ארגמן. במקביל לביצוע העבודות הימיות על ידי החברה הממשלתית, נערכת עיריית נתניה לקידום היתר בנייה לביצוע עבודות יבשתיות לייצוב המצוק במקטעים אלו, וכן לתכנון הגנות למקטעים נוספים.

תהליך התמוטטות המצוק החופי הוא תהליך טבעי , אולם העיתוי בו תתרחש ההתמוטטות בנקודה מסוימת איננו ניתן לחיזוי. התמוטטות המצוק החופי נגרמת משילוב של 3 תהליכים טבעיים: חתירת גלי הים בבוהן המצוק (הגורמת לשיפועו להיות תלול באופן תמידי), אי יציבות המדרון התלול ופעולת הנגר העילי הנגרמת עקב מי גשמים הזורמים על פני המצוק, מחלחלים לתוכו ומחלישים את שכבות הסלע (חול, חמרה וכורכר).

מדוחות הניטור שערכה החברה הממשלתית בשיתוף עם המכון הגיאולוגי לישראל עולה,  כי בשנה החולפת כמות החומר שנגרעה כתוצאה מהתמוטטות המצוק החופי במקטע סירונית וארגמן הכפילה את עצמה בהשוואה לשנת 2018, וממצאים אלה מצטרפים יחד למגמת החרפה בקצב נסיגת המצוק אליה אנו עדים בשנים האחרונות.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "תהליך התמוטטות המצוק החופי הלך והתעצם עם השנים בשל פעילות האדם ושינויי האקלים. בעיית התמוטטות המצוק החופי באזורים עירוניים מהווה סכנה ממשית לחיי אדם, רכוש ונכסים הנמצאים על גג המצוק – והיא מחייבת התערבות למניעת אסון. שמירה על חופי הים פתוחים ובטוחים לציבור היא עיקרון סביבתי וחברתי, ולכולנו יש אינטרס משותף לשמור עליו".

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר: "פרוייקט שימור המצוק החופי של נתניה מהווה סיום של מאבק אישי ועירוני, ארוך טווח, שאותו התחלתי בשנת 2009, מול משרדי הממשלה לדורותיהם, במהלכו ביקשתי שהמדינה תכיר באחריותה לטיפול במצוקים שעברו תהליכי בלייה והפכו למפגע בטיחותי המאיים על שלום הציבור.

"כחלק מהמאבק פנינו יחד עם רשויות נוספות לבג"צ ודרשנו את הטיפול הבהול במצוקי החוף שהם נכס איסטרטגי וחלק מהמבנה הטופוגרפי של העיר. בג"צ אכן הורה למדינה להקים חברה לטיפול במצוקים ולתקצב אותה בהתאם, כך שמדובר בהחלט ביום חגיגי  והיסטורי לנתניה."

מנכ"לית החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, הילה ארנרייך: "מטרת הפרויקט הינה לטפל בבעיית התמוטטות המצוק החופי בנתניה, בעיה אקוטית שהולכת ומחריפה עם השנים. החברה הממשלתית סיימה תהליך תכנון יסודי וקפדני שכלל צוות מומחים מהארץ ומחברות בינלאומיות המובילות בעולם והקימה צוות מקצועי לביצוע הפרויקט".

עיריית נתניה, בהובלה של ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, הכינה ואישרה בשנים האחרונות תכנית מתאר ארצית לחופי נתניה (תמ"א 13/6), וכן תכנית מפורטת להגנה על המצוק החופי בתחום ארגמן-סירונית המותאמת לתכנית המתאר הארצית להגנה על המצוקים (תמ"א 9/13) אותה קידם המשרד להגנת הסביבה –אשר יחד מהוות בסיס סטטוטורי לקידום פרויקט ההגנה על המצוק החופי בנתניה.

החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ כפופה לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל והוקמה בסוף שנת 2013 כזרוע ביצוע לטיפול בנושא התמוטטות המצוק החופי. מטרתה העיקרית של החברה הינה לתכנן, לבצע ולתחזק את הקמת הגנות הימיות, ולהעניק שירותי ניהול, תיאום וייעוץ למדינה בכל הנוגע לקידום ההגנות היבשתיות לעניין התמוטטות המצוק החופי, וניטור קצב נסיגת המצוק.

תמונה ראשית: הדמיה, קרדיט- מעגן