עשרות מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר כנגד המהפכה המשפטית
עשרות מנכ"לים ומנכ"ליות של משרדי ממשלה כלכליים במסמך מיוחד – התראת חירום של השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה והחברה בישראל
בין החותמים מנכ"לים ומנכ"ליות רבים אשר עבדו בממשלות נתניהו השונות
"קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל"
לדברי החותמים על המכתב, ההערכה והיציבות לה זוכה הכלכלה הישראלית נובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי, ופגיעה בהם והורדת איכותם, תוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית, להורדת דירוג האשראי, ולקשיי גיוס הון בענף ההייטק.
החותמים מציינים כי: "המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים"
רשימת החותמים על התרעת החירום כנגד פגיעה בכלכלת ישראל
בכירות ובכירים ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים
עדכון אחרון: יום שני, 30 בינואר, 2023 09:30
1. אודי אדירי מנכ"ל משרד האנרגיה
2. אהרן אהרן מנכ"ל רשות החדשנות
3. ד"ר אלי אופר המדען הראשי במשרד הכלכלה
4. ד"ר אסף אילת יו"ר רשות החשמל
5. ירום אריאב מנכ"ל משרד האוצר
6. יגאל ארליך המדען הראשי במשרד התעשיה המסחר
7. דוד בועז ראש אגף התקציבים במשרד האוצר
8. דוד ברודט מנכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד האוצר
9. דוד ברוך מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה
10. ד"ר ארנה ברי מדענית ראשית, משרד התעשיה והמסחר
11. פרופ' דיויד גילה הממונה על התחרות (הגבלים עסקיים)
12. ד"ר שוקי גלייטמן המדען הראשי ומנכ"ל משרד התעשייה והמסחר
13. רענן דינור מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומשרד התעשיה והמסחר
14. יעקב דנון הממונה על השכר, מנכ"ל בנק ישראל
15. עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות (הגבלים עסקיים)
16. דן הראל מנכ"ל משרד התחבורה ומשרד הבטחון
17. ד"ר שלומית וגמן ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
18. כרמל ורניה מדען ראשי במשרד התעשיה והמסחר
19. שלום זינגר מנכ"ל משרד האוצר
20. פרופ' ראובן חורש מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר
21. רוני חזקיהו חשב כללי והמפקח על הבנקים
22. אבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות
23. קרן טרנר מנכ"לית משרד התחבורה ומשרד האוצר
24. אורי יוגב ראש אגף התקציבים ומנהל רשות החברות
25. אלי יונס החשב הכללי
26. עו"ד טלי ירון אלדר נציבת מס הכנסה
27. אילן כהן מנכ"ל משרד ראש הממשלה
28. אילן לוין הממונה על השכר במשרד האוצר
29. יעקב ליפשיץ מנכ"ל משרד האוצר
30. דוד לפלר מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר
31. דוד מילגרום ראש אגף תקציבים במשרד האוצר
32. דב מישור מנכ"ל משרד המסחר והתעשיה
33. אוהד מראני מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים
34. שאול מרידור ראש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה
35. יואל נוה הכלכלן הראשי במשרד האוצר
36. דורית סלינגר הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון
37. ידין ענתבי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון
38. אהרן פוגל מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים
39. שרון קדמי מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר
40. חזי קוגלר מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
41. יוסי קוצ'יק מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על השכר
42. יוני קפלן נציב מס הכנסה
43. יואב קצבוי יו"ר רשות החשמל
44. רונית קן הממונה על התחרות (הגבלים עסקיים)
45. רן קרול ראש אגף התקציבים במשרד האוצר
46. יובל רכלבסקי הממונה על השכר במשרד האוצר
47. פרופ' אורי שני מנהל הרשות הממלכתית למים וביוב
48. חיים שני מנכ"ל משרד האוצר
49. פרופ' עודד שריג הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון
50. ד"ר דוד תדמור הממונה על התחרות (הגבלים עסקיים)
התרעת המנכ"לים
התרעת חירום כנגד הפגיעה בכלכלה בשל הרפורמות במערכת המשפט
אנו, בכירות ובכירים לשעבר בשירות הציבורי ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית.
הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי.
הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של ״בריחת מוחות״ – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת', ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים.
על-כן, אנו מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית.
