מאת: שירי חגואל–סיידון סגנית ומ"מ ראש העיר נתניה
בשבת השחורה, השביעי באוקטובר 2023, כל מדינת ישראל התעוררה לבוקר של זוועות וכאב ענק. לקח לכולנו זמן כדי להבין שמדובר באירוע קשה, כמוהו לא ידעה מדינת ישראל. מחבלי החמאס ביצעו טבח נוראי, רצחו חבר'ה צעירים שבאו ליהנות ולרקוד, רצחו משפחות שלמות, ביניהם ילדים חפים מפשע, נשים, מבוגרים- לא בחלו באיש. החמאס לקחו בשבי יותר מ- 200 חטופים! טבח רווי שנאה וחוסר אנושיות מוחלטת.
בשבוע הראשון למלחמה הייתי ביחד עם ראש העיר, מרים פיירברג איכר בלוויות, יום אחרי יום, של חיילות וחיילים, של אזרחים תושבי העיר, בניחומי אבלים ובצער עמוק שמלווה אותי עד לרגע זה.
הראש לא הצליח לקלוט את מה שהעיניים רואות והלב שלי דימם עם כל משפחה שחיבקתי.
לצד השכול הכואב וחיזוק משפחות החטופים, הפצועים, והנרצחים, החלה עיריית נתניה לעבור למתכונת מלחמה – קליטת מפונים מהדרום ובהמשך גם מהצפון והיערכות התנדבותית מלאה.
ביחד עם עלוית פרויד מנהלת מרכז העיר, הקמתי את מערך בתי המלון הכולל הופעות ופעילויות ל – 5,500 מפונים, דאגנו להם לכל מחסורם ועטפנו אותם בחום ובאהבה. כמות הפניות שהגיעו אליי מתושבי העיר שרצו לבוא ולשמח את המפונים, כל אחד בדרכו ובתרומתו – פשוט חיממו לי את הלב.
אני זוכרת את היום הראשון שביקשו מתושבי העיר להגיע ולתרום דם, הגעתי למתנ"ס עיר ימים – ולא היה מקום לזוז. זה הלב הנתנייתי.
הקמנו בעיר חמ"לים במתנ"סים ובבתי הספר, והגעתי לחמל בקרית השרון יום יום, ביחד עם אנשי העיר המדהימים לעזור ולסייע בכל מה שנדרש למשפחות, לחיילינו היקרים.
דאגנו להם לציוד, למזון, למוצרי טואלטיקה, לסיגריות, מטענים ועוד, ואפילו לגיטרות להעלת המורל.
היה רגע אחד שעצרתי להביט בכל המתנדבים שהיו לצידי ופשוט התרגשתי, דמעתי בזמן שראיתי את רוח ההתגייסות, הנדיבות, אהבת החינם מגדול ועד קטן והתמלאתי גאווה להיות חלק מהעיר הנפלאה הזו.
גם תושבי הרחוב הקטן שלי שבו אני גרה לקחו על עצמם פרוייקט מבורך, לדאוג בכל שישי לחלת שניצל לחיילים שלנו. בשישי האחרון חילקנו כבר יותר מ- 1500 חלות לחיילים בכל ארץ וגם אצלנו בנתניה , זאת ביחד עם פינוקים נוספים כמו עוגות וחטיפים, מאפים שמכינים תושבי השכונה והעיר שפשוט רוצים לתת ולשמח את החיילות והחיילים הגיבורים שלנו.
ביום שישי האחרון קיימנו מרתון עבור החזרתם של החטופים הביתה וזעקנו את זעקתם, העיר נתניה נעטפה בדגלי המדינה, בבתי העסק, בבתים, בחצרות וכמובן בתמונותיהן של החטופים בתפילה גדולה שישובו הביתה בקרוב ולשלום.
נשאתי תפילה בטקס שנערך במלון אל ים למען החזרת החטופים ולא עצרנו לרגע.
כמעט בכל בית, בית כנסת, בית ספר בנתניה אנחנו מקיימים הפרשות חלה ומתפללים לשלומם של הפצועים, לחזרתם של החטופים, לשלום החיילים.
הקמנו כיתות כוננות ברחבי העיר עם תושבים אכפתיים וחמושים, הקמנו מערך של השיטור העירוני, המשטרה ופיקוד העורף על מנת להגביר את תחושת הבטחון לתושבי עיר, הגברנו סיורים במוסדות החינוך ובעיר.
קיימנו הערכות מצב מס פעמים ביום ביחד עם משטרת נתניה ונציגי העירייה, ראש העיר שלנו כמעט ולא נחה, הגיעה לכל מלון, לכל ניחום, לכל פגישה, הדאגה שלה לתושבי נתניה, למפונים ולחיילים- ראויה להערצה.
ציינו בשיתוף נעמת במיצג מצמרר את זעקתם החטופים.
עם ישראל חי- זו האמת היחידה שלנו, אמת שלעולם לא תימחק על ידי אף אחד. אותנו לא יצליחו לשבור, אנחנו עם מאוחד וחזק, כולנו אחים ונוכחנו לדעת עד כמה באמת – כוחנו באחדותנו.
בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לכל המתנדבים, לכל תושבי העיר המיוחדת שלנו.
אני גאה בתושבי העיר שלנו, בתושבי המדינה שלנו, ברגע אחד הפכנו כולנו ללב אחד גדול שפועם ביחד, מאמין ביחד וינצח ביחד.
אני מתפללת לשובם של החטופים במהרה, לאיתורם של הנעדרים, להחלמת הפצועים ולשובם של כל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון לשלום.
ביחד ננצח ונראה ימים טובים מאלו.
אמן
