מכוונת הכי גבוה שיש

3 0

 

רגע אחרי שתלמידי נתניה יצאו רשמית לחגוג את החופש הגדול, הרשתה לעצמה טובה דולב, ראש מינהל חינוך, לנשום, לנוח ליום ולהתחיל להיערך לשנת הלימודים הבאה; ריאיון חינוכי במיוחד.

אין זה סוד, שמערכת החינוך בנתניה מתמודדת עם אתגרים רבים, לרבות המאמץ המתמשך ליצירת קשר בין הקהילות השונות בעיר. אין זה גם סוד, שבכל הפרמטרים המדידים האפשריים נתניה רושמת מזה עשור הצלחות בתחום החינוך – החל מאחוזי הזכאים לבגרות, אחוזי המתגייסים לשירות משמעותי בצה"ל, אחוז הצעירים הגדל הבוחר המשך לימודים במכללות ובאוניברסיטאות ועוד.

טובה דולב, המכהנת בתפקידה מזה כתשע שנים, שיתפה בתהליכים החינוכיים המלווים את המערכת בשנים האחרונות, ועמדה בדבריה על השינויים במערכת החינוך ברמה הפדגוגית וההישגית – תוך הקצאת משאבים נרחבת של העירייה ושל העומדת בראשה, מרים פיירברג-איכר.

 

(הרזיומה המקצועי שלך נחשב לאחד העשירים ביותר במערכת החינוך בישראל. האם הצלחת להטמיע חלק מתפישת העולם שלך בכל הקשור ליעדים ולמטרות, במערכת החינוך בנתניה?

"אתחיל מהסוף. אני משמשת כראש מינהל חינוך וחברה בנתניה – החל מאוקטובר 2010 ואף עברתי להתגורר בעיר. עד לתפקידי זה הספקתי למלא את כל התפקידים שיש במערכת החינוך: באתי מתחום המדעים. שימשתי כמורה למתמטיקה וביולוגיה, אח"כ שימשתי כסגנית מנהל. ניהלתי שני בתי ספר ועשיתי בהם מהפיכות: בית הספר "ישגב" בתל אביב אותו הפכתי לייחודי בתחום מדעים וטכנולוגיה והכנסתי בו כבר לפני שנים מקצועות עתיד כגון: רובוטיקה וכדי להפוך את בית הספר למרכז הקהילה, הקמנו בו  פינת חי גדולה שהורים וילדים ניהלו בעצמם. בית ספר נוסף אותו ניהלתי היה בית הספר לאמנויות "גורדון" בשכונת נווה עמל בהרצליה. לימים על בסיס התנסות זו הקמנו בנתניה את קמפוס דורה לאמנויות שהפך להיות בית ספר הקולט אליו את ילדי השכונה, ומעל 50% ילדים מכל רחבי העיר. כיום לקמפוס דורה  יש רשימות המתנה לכיתה א' ואנו נאלצים לערוך הגרלה בין המועמדים על מקומות כניסה ריאליים בהתאם לתקן בית הספר.

במערכת החינוך בחולון שימשתי בתפקידים שונים כ-11 שנים. לאורך שנים אלה תמיד שימשתי בשני תפקידים יחד (ולכן כינו אותי דו-לב). התחלתי כמנהלת אגף חינוך יסודי ואז ביקשו ממני לנהל גם את אגף הגיל הרך. אח"כ שימשתי כפיילוט ארצי בתפקיד מנהלת אגף יסודי ומפקחת יסודי מטעם משרד החינוך. כפל התפקידים היה התנסות חדשנית ופורצת דרך והצליח ביותר. מנהלי בתי הספר שוחררו מהצורך לממש מדיניות כפולה של העירייה ושל משרד החינוך, חלוקת התקציבים הייתה בראייה מערכתית ובאיגום משאבים, מנהלים הובילו קהילות פעולה מערכתיות בתחום קידום הישגים, פיתחו יחד מודלים לאקלים מיטבי.

בשנים אלו גם הקמנו את פרלמנט הילדים הראשון בארץ לילדים בגיל היסודי. לימים, על בסיס ניסיון זה, גם הוקם פרלמנט הילדים בנתניה, כאשר לסיום הקדנציה שלי בחולון שימשתי כמפקחת משרד החינוך לחינוך העל יסודי ולחינוך היסודי כמפקחת אורך בזרם הממלכתי. גם זו הייתה התנסות חדשנית במסגרתה הייתי אחראית על כל בתי הספר בעיר מכיתה א' ועד כיתה יב'. בתפקיד זה פיתחתי עם מנהלי בתי הספר תהליכי רצף חינוכי במעבר בין היסודי לעל יסודי. אני חייבת לציין כי נושא הרצף החינוכי מהווה אתגר עימו אנו מתמודדים עד היום גם בנתניה. עבור התלמידים המעבר מכיתה ו' לכיתה ז' הוא מעבר לא פשוט, אשר גורם לתלמידים קשיי הסתגלות ולעיתים נסיגה בהישגים לימודיים ובהשתלבות חברתית".

 

(אחד הנושאים המרכזיים במערכת החינוך בנתניה מבוססת על ניסיון לגשר בין קהילות שונות. למה זה חשוב כל-כך?

"נתניה כידוע עיר מאוד הטרוגנית שיש בה אוכלוסיות מגוונות: עולים חדשים, עובדים זרים, שכונות חזקות ושכונות חלשות. אנו כל הזמן עסוקים בשאלה: כיצד לגשר בין הקהילות השונות ובין הזרמים השונים בעיר. השנה ערכנו את מיזם ה"האקתון" בהשתתפות כ- 500 איש: תושבים, הורים, מורים ותלמידים אשר כולו הוקדש לפיתוח מיזמים לחיבור בין הקהילות השונות. מתוך 70 הקבוצות המתחרות נבחרו שבע קבוצות אשר עובדות בימים אלה על פיתוח המיזם שהציעו, במסגרתן שלוש קבוצות טכנולוגיות: בית ספר שרת – אפליקציית עזרה הדדית, ויצו קנדה – אפליקציית העסקת בני נוער כחלק מתהליך ההכשרה המקצועי במטרה להקטין נשירה, אגף נוער וצעירים – אפליקציית בילויים עירונית. כמו כן זכו גם קבוצות שפיתחו מיזמים לא טכנולוגיים כגון: נוער חב"ד – קופסאות בריחה ללימוד רב תרבותיות, אגף הגיל הרך – הקמת מרכז רב תרבותי עירוני ועוד".

 

(כל העת מדברים על שינויים בחינוך. עד כמה באמת השתנתה מערכת החינוך בנתניה?

"היות, שלמזלי, כל נושא החינוך עומד בראש סדר העדיפויות של ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, אשר מקצה לו תקציבים גדולים במיוחד, השינויים הם אדירים בכל תחום. לשאלתך, היום, כל מוסדות החינוך מפתחים ייחודיות ופותחים מגמות לימוד אטרקטיביות, זאת לצד פעילות שיטתית חסרת פשרות לעלייה בהישגים האקדמיים של התלמידים. בגני הילדים יש לנו 46 תכניות חינוכיות העשרה המגיעים לכ- 9000 תלמידים. תכניות בתחום האמנויות, קידום בריאות, עידוד קריאה, שילוב טכנולוגיות בהוראה, שיתופי פעולה עם הפלנתניה, הרצאות להורים בסיוע השירות הפסיכולוגי המקצועי המשולב במינהל החינוך ועוד.

בחינוך היסודי אנו מכניסים את תוכנית המח"ר עם Ytek בחסות הטכניון בחיפה, אשר משולבת בשישה בתי ספר בעיר. כמו כן אנו מעודדים הכשרות של צוותי חינוך בתחום פסיכולוגיה חיובית המתקיימות בשלב זה ב – 6 בתי ספר. הקמנו שני מרכזי אנגלית, הכנסנו את מכון חדד המסייע בהכוונה ולמידה בתחום האורייני. השקנו השנה ספר יצירות של התלמידים. כמו כן הקים פרלמנט הילדים העירוני "רדיו נט" בתוך האקדמיה הצעירה למוסיקה "יגאל אלון" ביוזמת התלמידים.

בחינוך העל יסודי מופעלות 70 תכניות ומיזמים במימון העירייה הנוגעים בכ – 9200 תלמידים. תכניות המטפחות מצוינות, קידום הישגים, פיתוח ערכים חברתיים ערכיים, מרכז שפות עירוני, טיפול בנוער בסיכון, תכניות המובילות להצטיינות מדעית טכנולוגית. כל אלה, מאפשרים למעשה שוויון הזדמנויות לתלמידים. משפחות שקשה להן כלכלית לא נמצאות במצב בו הילדים שלהן זוכים לפחות מסגרות. גם אגף נוער וצעירים שלנו מסייע לבני הנוער ליזום ולבחור בעשייה משמעותית למען עצמם ולמען הקהילה, כאשר הדגש על מנהיגות, תרבות והתייחסות לשכונות. בתוך כך – מעודד מינהל החינוך הצטרפות לתנועות נוער, כאשר השבוע ייסעו כל בכירי מינהל החינוך לבקר את הילדים במחנה הקיץ של הצופים ביער מסילות ואת פעילות צופי ים במחנה בעכו.

רק השבוע התבשרנו על עלייה נוספת  באחוז הזכאים לבגרות, מדדי האקלים הבית ספרי מובילים ברמה הארצית, תלמידי העיר אוהבים לבוא לבתי הספר, בבתי הספר היסודיים אנו מובילים ברמה הארצית במדד מסכם נמוך של מעורבות תלמידים באירועי אלימות. כמו כן אחוז הנשירה בנתניה נמוך באופן משמעותי מהמדד הארצי, אגף הנוער והצעירים מוביל ברמה הארצית בכל קנה מידה והתחרה על שלושת המקומות הראשונים לפרס חינוך, כך שקצרה היריעה מלסקור את כל מדדי ההצלחה האובייקטיביים בהם העיר מובילה. הישגים אלו נמצאים במגמת עלייה לאורך שנים והם תוצאה ישירה של מדיניות חינוכית ברורה, עידוד המנהלים להוביל והשקעה כספית בטיפוח ההון האנושי, תכניות התערבות חינוכיות ובינוי פיזי"

 

(לפני שבוע הודעתם על פתיחת בית ספר דמוקרטי ראשון בנתניה. למה זה טוב?

"בית ספר דמוקרטי, חסר בהיצע החינוכי של העיר. ברמה הארצית אנו רואים עלייה משמעותית במספר בתי הספר הדמוקרטיים הנפתחים ומושכים אליהם תלמידים רבים. בכל הארץ רשימות ההמתנה לבתי הספר הדמוקרטיים עולות על גדותיהן. המחשבות על הקמת בית ספר דמוקרטי בנתניה קיימות שנים רבות ובימים אלה נוצרה ההזדמנות המתאימה ביותר: בבית הספר "אלומות". בית הספר נמצא במגמה ארוכת שנים של ירידה במספר התלמידים הנרשמים לכיתה א'. בית הספר עצמו נהנה מחצר רחבת ידיים ומתאים לצרכים. בהדרגה ייקלט צוות חינוכי המוכשר לחינוך דמוקרטי והשכונה תהפוך להיות "מגנט" עבור תלמידים מכל רחבי העיר. המודל של בית ספר "מגנט" בשכונה כלשהי, קיים ומצליח בעיר. דוגמאות לכך הם בתי הספר: קמפוס דורה לאמנויות, האקדמיה הצעירה למוסיקה יגאל אלון, בית הספר למצוינות מדעית נורדאו, בית הספר לתנועה וספורט שז"ר, כאשר הפיכת בית ספר שכונתי לבית ספר "מגנט" על-אזורי אורכת מספר שנים של השקעה והתמדה, אבל נותנת את פירותיה לתלמידים, להורים ואף לשכונה כולה המשתנה בעקבות כך. במקרים רבים אף רואים שינוי דמוגרפי בשכונה המושכת אליה משפחות צעירות חלוציות הרוצות להשתקע בשכונה קרוב לבית הספר.

 

(האם לדעתך תושבי שכונת נאות גנים ירצו לשלוח את ילדיהם לבית הספר? 

"בית ספר מוצלח מושך אליו אוכלוסייה מגוונת מהשכונה ומכל רחבי העיר. אני מאמינה שהורים אשר התפיסה הדמוקרטית הומניסטית מתאימה להם ירצו שילדיהם יקלטו בבית הספר. אני חייבת לציין, כי מרגע שיצאו הפרסומים הראשונים לגבי הדמוקרטי החדש המוקם בעיר, אני עסוקה בטיפול בעשרות פניות של הורים מכל רחבי העיר אשר רוצים לרשום את ילדיהם".

 

Related Post

האצה לצעירים "מסע אל האופק"

Posted by - ינואר 22, 2024 0
בייחוד בימים אלה גוברת עוד יותר החשיבות לסייע לחיילים משוחררים להתחיל את דרכם האזרחית. בהתרגשות גדולה נודע ל"השבוע בנתניה" על…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלי נגישות