עצרת משואה לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
עצרת הזיכרון הממלכתית שתיערך באמפיתיאטרון משואה בערב יום השואה תתמקד השנה בחשיבות העברת קולם של הניצולים לדורות הבאים.
שישה ניצולים, ידליקו בטקס משואות זיכרון: דוד סיבור, יואל פישר, רחל חנן, מרטה גורן, יהודית שוש ודב לנדאו.
את משואת התקומה – יעלה אלוף (מיל) אליעזר שקדי
בעצרת יישאו דברים:
שר הביטחון, אלוף (מיל) יואב גלנט
ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר
שירה – דני רובס ועדאל קרושוב
משואה- עצרת זיכרון לשואה ולגבורה, יום שני, 17 באפריל, בשעה 20:00, אמפיתאטרון משואה
בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יקיים משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, עצרת לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בטקס, שיעמוד בסימן "מוכרחים לספר", יישאו דברים שר הביטחון, יואב גלנט ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר.
ניצולי שואה שנבחרו להדליק את משואות הזיכרון:
- דוד סיבור, מצא מסתור בזמן המלחמה אצל שלוש משפחות נוצריות והיה מאמן נבחרת ישראל בשחיה באליפות עולם שנערכה בגרמניה.
- יואל פישר, הסתתר כילד בזהות בדויה ולאחר עלייתו לארץ היה מראשוני הטייסים בחייל האויר ומנכל חברת הנפט הלאומית.
- רחל חנן, נשלחה עם כל משפחתה לאושוויץ, שרדה את צעדת המוות, לאחר המלחמה, עלתה ארצה בעלייה בלתי לגאלית ושירתה בפלמ”ח בקרבות הנגב כחובשת.
- מרטה גורן, נצלה בזכות זוג פולנים חסידי אומות עולם., לאחר עלייתה לארץ למדה בבית ספר לאחיות, עבדה כאחות ראשית בבית חולים ולאחר מכן לימדה בבית ספר לאחיות.
- יהודית שוש, נשלחה למחנה עבודה שרדה את עבודות הפרך והרעב לאחר עלייתה לארץ עבדה כגננת.
- דב לנדאו, ניצול אושוויץ, עם הגיעו לארץ ישראל התגייס לארגון 'ההגנה', לחם בגוש עציון ובאיזור ירושלים. נפל בשבי ונשלח לכלא ירדני, שוחרר לאחר 11 חודשי שבי.
את משואת התקומה יעלה אלוף מיל אליעזר שקדי. בעצרת ישתתפו דני רובס
העצרת תתמקד בחשיבות העברת זיכרון השואה לדורות הבאים ממקור ראשון.
"אנחנו חיים ברגע היסטורי שבו אנחנו נפרדים מאחרוני ניצולי השואה ונערכים להעברת קולם לדורות הבאים אומרת איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה. זו משימה היסטורית, ווזוהי המשמרת שלנו – זו האחריות של דור המעבר, של הדור שלנו שאחז בידיהם של הניצולים והבטיח להמשיך לספר. אנחנו במכון משואה מספרים את סיפור החורבן ולצידו גם הפרשה המופלאה של התארגנות הניצולים למחרת השואה. את ההתגייסות להקמת עולם יש מאין והן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. מהם אנו למדים על כוחה של סולידריות בימי מבחן ועל תעצומות הנפש שאפשרו להם לצאת מהשבר הנורא ולבנות חיים מלאי משמעות" .
בנושא זה תפתח במכון משואה בערב יום השואה תשפ"ג תערוכה חדשה- "שנת האפס- 1946-1944- ההתארגנות העצמית של הניצולים למחרת השחרור. התערוכה "שנת האפס" מתבוננת בשנה הראשונה, "הארוכה", של השחרור – מראשית 1944, עם שחרור החלקים המזרחיים של אירופה על ידי הצבא האדום, ועד שלהי 1946.
התערוכה מתמקדת בכוחות הנפש וביוזמות שאפשרו לניצולים להתחיל את חייהם מחדש, ומאירה את התפקיד המרכזי שמילאו הצעירים, חברי תנועות הנוער הציוניות, שבן-לילה הפכו למנהיגים, וידעו להוביל אחריהם את ציבור הניצולים להתחלה חדשה. זה הוא פרק שלמרות חשיבותו ההיסטורית והחינוכית – הציבור הישראלי טרם נחשף אליו כיאות.
מכון משואה : משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה הכולל ארכיון, מוזיאון ובית ספר מרכזי להוראת השואה, שנועד לעורר שיח על משמעותה לחברה ולתרבות בת זמננו. המכון מתמקד בקורות השואה, כמו גם בתהליכי עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית ובשיח הבינלאומי ובהשפעתם על עיצוב זהותנו היום.
ייחודו של משואה בין מוסדות ההנצחה והמוזיאונים טמון בדגש המושם על דיון בהיבטים של זיכרון השואה הרלבנטיים לשיח הישראלי והבינלאומי בן זמננו. גישה זו יוצרת זיקה בין היבטים היסטוריים לשאלות של תרבות, זיכרון וזהות המשליכות על חיינו היום.
המכון הבינלאומי ללימודי השואה, תל יצחק
