למבוגרים יש הרבה שאלות לבני נוער עליהן הם היו רוצים לקבל תשובות. אספנו כמה בני נוער ושאלנו אותם 2 שאלות נבחרות ששאלו מבוגרים. הנה התשובות
יש בני נוער שמדברים עם ההורים על הכל, כולל על נושאים מביכים ואישיים מאוד. מן העבר השני, ישנם מתבגרים שמסתגרים בחדר מאחורי דלת סגורה, מבלים שעות מול המסך ולא פותחים את סגור לבם בפני ההורים. כך או אחרת, ישנן שאלות לבני נוער שהורים רבים היו רוצים לקבל עליהן תשובה. הנה 2 מהן, כולל תשובות של בני נוער, שכל אחד מגיע מרקע תרבותי ומשפחתי שונה.
שאלה: האם אתם מתביישים בהורים?
אילי: לא, אני אוהב שאמא שלי בקשר עם החברים שלי כשהם באים, זה נותן תחושה של בית כזו. זה לא מביך אותי בכלל.
אלה: אני הייתי רוצה שההורים שלי יעלמו כשאני מביאה חברים או חברות הביתה. אני לא סובלת שהם מתנחמדים או מציעים לחברים שלי כל מיני דברים לאכול ולשתות. זה מביך אותי ברמות. תמיד אני רבה עם ההורים שלי אחרי שהחברים הולכים בגלל הפדיחות שהם עושים.
איתי: חברים שלי באים אלי הביתה, נותנים לאמא שלי נשיקה ונכנסים אלי לחדר. זה הכי כייפי מבחינתי כי הם מרגישים בבית. נשארים אצלי שעות, אוכלים איתנו ארוחות. לפעמים חברים שלי באים בשביל לאכול את האוכל של אמא שלי. זה נהיה קטע אצלנו ואני הכי זורם עם זה.
שאלה: האם אתם מדברים עם ההורים על מין ומיניות?
יעלה : אצלי בבית נושא של מין ומיניות מעורר מבוכה אצל ההורים ולכן זה לא עולה בשום מצב. את כל מה שאני יודעת למדתי מחברות שלי, משיעורים בבית הספר ומדברים שקראתי או ראיתי. אני בטוחה שאני אנהג אחרת עם הילדים שלי. אמנם זה נושא מביך, אבל צריך לדבר עליו.
אילי: נכון, זה מאוד מביך, אבל אמא שלי ואני דיברנו פה ושם על הנושא ואני יודע שבכל מצב אוכל לפנות אליה כדי להתייעץ. אני רואה שזה מביך אותה, אבל היא עושה את זה בשבילי.
אלה: אמא שלי דיברה איתי על הנושא בצורה מאוד מפורטת. הייתה לנו מן שיחה כבדה כזו, אבל זה פתח איזה ערוץ נוסף בינינו. אני מוכנה לדבר איתה על זה רק כששתינו לבד בבית ואני משביעה אותה שהיא לא מספרת כלום לאף חברה שלה ואפילו לא לאבא שלי.
אם כן, שאלות לבני נוער יכולות להיות עניין מביך הן עבור ההורים והן עבור המתבגרים. יחד עם זאת, אותן שיחות מאפשרות להכיר את המתבגרים בפן מעט שונה, לתת להם כלים להתמודדות עם הגיל המורכב בו הם נמצאים ולאפשר להם להכיר את ההורים קצת יותר. ממהלך כזה כולם יכולים רק להרוויח.
